אסרחדון
אֵסַרְחַדּוֹן (אֵסַר-חַדֹּן; באשורית: אַשּׁוּר-אַחְחֶה-אִידִינָּה, Aššur-ahhe-iddina; ביוונית עתיקה: Ασαραδδων; בלטינית: Asor Haddan; פירוש השם: "אשור נתן לי אח") היה מלך אשור בשנים 681–669 לפנה"ס.
חייו
אסרחדון בנו הצעיר ביותר של סנחריב, שמלך באשור לפניו ושל אשתו נַקִיַה-זַכּוּתּוּ. הוא מונה ליורש העצר, לאחר שהבן הבכור אשור-נדין-שומי נרצח בשנת 694 לפנה"ס על יד עילם. עוד בהיותו נסיך רב עם אביו, ובשל כך הורחק מעיר הבירה נינוה. בהיותו מחוץ לנינוה הוא שלח מכתב לאסטרולוג בבלי שבו הוא שאל לעתידו, וזה ענה לו שהוא יהיה מלך אשור ויבנה את בבל מחדש. סנחריב נרצח על ידי בנו ארד-מוליסי, ולאחר מותו הומלך אסרחדון[1]. אסרחדון היה כנראה אדם מאמין מאוד, שנועץ כמעט בכל דבר באסטרולוגים. דוגמאות לאמונה החזקה שלו באסטרולוגיה: הוא גזר על עצמו צום עד שיופיע כוכב מסוים. כאשר היה מופיע אות מבשר רעות בשמים, אסרחדון היה עוזב את כסאו ועובר לגור בכפר, ומשרת היה מחליף אותו.
למרות ההתמלכות הלא סדירה של אסרחדון, עמי האזור לא מיהרו למרוד באשור. היה ניסיון של מצרים לעורר מרד בארץ ישראל שלא צלח. בבבל קם אדם בשם נַבּוּ-אַחוּ-אִידִינַה וניסה לשכנע את מלך עילם לפלוש לבבל ולגרש את אשור, ובאזור הים קם אדם כשדי בשם נבו-קיטי-זר-לישיר, שגם ניסה למרוד באשור. שני הניסיונות הללו דוכאו במהרה. במערב מרדו מלכי צור וצידון; בתגובה הרס אסרחדון את ממלכת צידון לחלוטין, ובנה עיר חדשה שקרא לה כר-אסרחדון (כר= אזור סחר). אסרחדון קיבל את כניעתו של מלך צור, ולקח ממנו את שטחי היבשה של ממלכתו, וחתם איתו על הסכם אשר הכפיף אותו לאשור. אסרחדון ניסה להפוך את אזור הים התיכון לאזור סחר ימי.
אסרחדון הגדיר את מצרים בתור אויב. הוא ערך מסע מלחמה נגד עיר בשם ארצה (ככל הנראה מדובר בממלכה בצפון סיני); העיר נכבשה והדרך למצרים נפתחה. מלכי פלשת ופיניקיה נתנו לו צי חזק להעברת הצבא בים. בשנת 673 לפנה"ס נוצח אסרחדון על ידי המצרים, אך בשנת 671 לפנה"ס חזר למצרים, נלחם נגד המלך תהרקה וכבש את הדלתה ואת העיר ממפיס, ובכך הגיעה אשור לשיא התפשטותה. אסרחדון היגלה ממצרים לאשור אנשים בעלי מקצועות נדרשים. הידע שנצבר במצרים עבר לאשור, כגון החלוקה המצרית של היום ל-12 חלקים שווים. בחוזרו ממלחמתו ממצרים, עבר בשמאל שהייתה באותה עת בירת פחווה אשורית, והציב בה את אסטלת הניצחון של אסרחדון, המתארת ניצחונו על תהרקה.
אסרחדון נלחם גם מצפון לאשור: הוא נלחם בקימרים וניצח אותם, ואז התגלתה ממלכה חדשה שנקראת אשגוזה (במקרא ידועים בשם אשכוזי או אשכנזי), אשר בפי היוונים נקראו סקיתים. מלך הסקיתים ברדוטה הציע לאסרחדון לכרות ביניהם ברית שלום ולשאת את בתו. בצפון איראן פגש אסרחדון קבוצת עמים חדשה – המדיים.
אסרחדון קיים את הנבואה שניתנה לו, ובנה את בבל מחדש: הוא חסם את נהר הפרת, שהציף בעבר את העיר, ונתב אותו לנתיב הישן שלו; בנה מחדש את מקדש אסגילה ואת הזיגוראת, והחזיר לאסגילה את האלילים; בנה מחדש שתיים מחומות בבל; שיחרר את העיר ממסים; ובנה מחדש את מקדשה של האלילה אשתר בעיר אכד, ובכך הראה כי הוא ממשיך דרכם של מלכי אכד מהאלף השלישי לפנה"ס.
אסרחדון נועץ באסטרולוגים ובחוזי כוכבים, אשר הציעו לו לרדת מכסאו בחייו ולמנות יורש. בשנת 672 לפנה"ס כינס בנינוה את כל הנכבדים של הממלכה, והציג לפניהם את שני בניו. בכור בניו שָׁמָשׁ-שׁוּם-אוּכִּין יהיה מלך בבל, ובנו השני אשורבניפל יהיה מלך אשור לאחר מותו. ב-18 באייר נשבעו כל הנכבדים והמלכים הכפופים שבועת אמונים לשני בניו.
אסרחדון העריץ את המלך האשורי בל-באני שמלך בתקופת אשור הקדומה במאה ה-17 לפנה"ס. הוא תיאר את עצמו כ"צאצא קיים של בל-באני, הבן של אדסי, נצר יקר של בלתיל". משמעות השם בלתיל שמשמעותו היא "עיר החוכמה", היה השם של אחד המתחמים העתיקים לאל אשור בחלק הפנימי ביותר בעיר אשור.
אסרחדון מת בשנת 669 לפנה"ס בדרכו למצרים. תקופת שלטונו הייתה תקופה של שגשוג ושלום באשור.
לקריאה נוספת
- מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט' - ו' לפנה"ס, ירושלים, מוסד ביאליק, 2003, ע"מ 98-87.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| הקודם: סנחריב |
המלך ממלכי אשור | הבא: אשורבניפל |
| הקודם: סנחריב 689–681 לפנה"ס |
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית 669-681 לפנה"ס |
הבא: שמש-שום-אוכין 668–648 לפנה"ס |
