כפר מל"ל

כפר מל"ל

הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402), בכפר מל"ל הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402) בכפר מל"ל
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	דרום השרון
גובה ממוצע	‎63 מטר
תאריך ייסוד	1912
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
מוצא המייסדים	מזרח אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	320 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.6% בשנה
(למפת נתניה מוגדלת)   כפר מל"ל (למפת נתניה רגילה)   כפר מל"ל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר מל"ל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר מל"ל 32°10′05″N 34°53′39″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	9 מתוך 10

ההחלטה על שינוי השם, עיתון האור, אוקטובר 1914

כְּפַר-מַלָּ"ל הוא מושב בדרום השרון, סמוך לכפר סבא ולהוד השרון.

בשטחי היישוב מגדלים תפוח אדמה, בטטה, תות שדה, הדרים, מנגו, אבוקדו ומקדמיה, וכן מגדלים לצורכי חקלאות גם לול תרנגולות ומכוורות דבורים.

ברשות המושב 1700 דונם. במושב יש כיום^{[דרושה הבהרה]} כ-450 תושבים, 56 משקים ו-20 משקי עזר. שטחו כ-1,200 דונם.

היסטוריה

ניסיונות ההקמה הראשונים

ערך מורחב – שרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל

כפר מל"ל נוסד ב-1912 כמושב פועלים על קרקע שנרכשה על ידי חובבי ציון באודסה וחברת הכשרת היישוב ובנק אפ"ק (לימים בל"ל). היישוב הוקם על חורבות יישוב ערבי בשם חיר אל חיא (מאורת הנחשים) ושם היישוב הציוני הוסב לשם עין חי. בשנת 1914 הוחלט באספה הכללית של המושב לשנות את שמו לכפר מל"ל על שם משה לייב לילינבלום (1910-1843) מראשי חובבי ציון באודסה.

לפניו היה במקום יישוב ביזנטי ממנו השתמר בית בד להכנת שמן זית.

גינת המייסדים כפר מל"ל

במאי 1918 גרשו העות'מאנים את חברי המושב יחד עם תושבי כפר-סבא לצפון הארץ לקראת העימות הצבאי עם הצבא הבריטי שחנה מדרום לירקון. ב-19 בספטמבר 1918 כבש הצבא הבריטי את אזור כפר מל"ל ובהמשך את כל צפון הארץ.

הרעיונות בנושא מושב העובדים היו ידועים והתפרסמו על ידי האגרונום יצחק וילקנסקי וולקני במאמרים בשם "מושבי הפועלים" שהתפרסמו בכתב העת "הפועל הצעיר" בתחילת 1914. במאמרים אלה הביע הכותב, בין היתר, את חששו כי מושבי הפועלים יהפכו במרוצת הזמן לשכונות עירוניות לכן יש להקים מושבי עובדים לעובדי אדמה כי ארץ ישראל זקוקה לחקלאים במשרה מלאה. הוא חזר על רעיונותיו בספרו "בדרך" שפרסם ב-1918. מאוחר יותר, בינואר 1919 פרסם איש הציבור אליעזר יפה (לימים חבר מושב נהלל) את החוברת "לייסוד מושבי העובדים" ובה, בין היתר, ארבעת העקרונות העיקריים שעליהם הושתת מושב העובדים הם: א. עבודה עצמית. ב. המושב חייב להיות על אדמת הלאום. ג. עזרה וערבות הדדית. ד. שיווק משותף של התוצרת ורכש משותף של תשומות חקלאיות.

זילברג וחבריו מחולדה, בתמיכת המרכז החקלאי (אברהם הרצפלד), ריכזו עוד 12 חברים ממשוחררי הגדודים העבריים שלחמו במלחמת העולם הראשונה ושניים מפועלי עין-חי (דוד לביא (לבקוביץ) ואברהם וולמן (יצהר)) סה"כ 18 מתיישבים התיישבו ביולי 1919 בכפר מל"ל, הפעם במתכונת של מושב עובדים לפי העקרונות של אליעזר יפה. עוד באותה שנה, הוחל בעיבוד הקרקע ונבנה צריף משותף ליד הבאר הראשונה מ־1912 ששימש למטבח ואורווה. המגרשים חולקו לפי עשרה דונם למשפחה (במקום שני דונם שתוכננו במפת מושב הפועלים). על פי מחקרו של ד"ר יואל פיקסלר עולה כי כפר מל"ל היה בפועל מושב העובדים הראשון בעולם, למרות שלא הוכר בזמנו ככזה.

עוד ב-1919 הוחל בעיבוד הקרקע במושב ונבנה צריף משותף ליד הבאר ששימש כמטבח וכאורווה. המגרשים חולקו לפי עשרה דונם לכל נחלה (במקום 2.5 דונם לנחלה במושב הפועלים). ב-1920, נבנו שלושת בתי המגורים הראשונים למשפחות. 

ב-3 במאי 1921 פרצו מאורעות תרפ"א וכל חברי כפר מל"ל וכפר-סבא פונו לפתח-תקווה הסמוכה. הפורעים הרסו את בתי המושב, שרפו את הגורן ובזזו את הרכוש.

שיקום היישוב וההתיישבות הרציפה

באוקטובר 1921 חזרו החברים לאזור והחלו לעבד את אדמותיהם. מאז החל המושב לשגשג ולהתפתח. בשנים 1928–1932 הצטרפו למושב 15 משפחות מהיישוב הזמני ג'ידרו שבעמק זבולון. בשנות ה-30 וה-40 גידלו במושב גם אבטיחים. ב-1937 בוצעה שם הכלאה מקרית בין זן אמריקני בשם צ'ילי לבין זן ערבי בשם באלאדי. התקבל אבטיח חדש ומתוק במיוחד שהיה מבוקש מאוד בשוקי הארץ ובחו"ל ושמו נקבע לאבטיח מללי.

קופת המושב הפכה להיות "בנק עין חי" ב-1924 ששירת את תנועת המושבים כולה. ב-1976 עבר הבנק לרמתיים ופעל שם עד 1986. ב-1924 הוקמה במושב מרפאה שנתנה שירותי רפואה גם ליישובים השכנים. פעילותה נמשכה עד ל-1962.

בשנת 1928 הורחב המושב בעוד 15 משפחות מג'ידרו (מהקריות) ובאותו הזמן הופקעו ממנו 2,100 דונם לטובת יישובי הסביבה. היום במושב יש 56 משקים, 150 בתים ו-350 תושבים.

ב־1930 נבנה בית ספר "כפר מל"ל" במבנה דו קומתי לילדי כל האזור ובהמשך המבנה נקרא "הבית הציבורי".

בתחילת שנות ה-30 מסרה כפר מל"ל, מסיבות ציוניות, שטחים של אלפי דונמים שהיו ברשותה לטובת הקמת יישובים נוספים מסביב ליישוב.

ב־1934 מחלבת כפר מל"ל הוגדלה והפכה להיות מחלבה בבעלות.

ב־1938 נבנה בית הספר היסודי לחינוך ילדי העובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ שפעל עד לשנת 2005 ומאז הועבר לקריית החינוך של דרום השרון סמוך לנווה ירק. החל מ-2011 פועל במתחם בית הספר האנתרופוסופי.

הרחוב הראשי המחבר את כפר סבא עם הוד השרון, (כביש 402) נקרא רחוב עין-חי. על שם שמו המקורי של כפר מל"ל – "עין חי". במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב בשנת 2012 נחנך במושב מוזיאון - עין-חי כפר מל"ל המציג את הרעיון מ"ראשית ההתיישבות כמושב פועלים ועד למושב עובדים" והוא משתייך למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

8 מהבנים הראשונים של היישוב נפלו במלחמת השחרור בעת שירותם בפלמ"ח.

בכפר מל"ל שכנו גם משרדי המועצה האזורית "הירקון" שהוקמה ב-1950. ב-1980, שונה שמה ל"דרום השרון" עקב איחודה עם המועצות האזוריות "מפעלות אפק" ו-"השרון התיכון". ב-2011, עברו משרדי המועצה האזורית לקריית החינוך ליד נווה ירק. הרחוב הראשי המחבר את מערב כפר סבא עם הוד השרון (כביש 402) נקרא על שמו הראשון של מושב הפועלים - רחוב עין חי. במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב (כמושב פועלים) בשנת 2012, נחנך בו מוזיאון כפר מל"ל שתפקידו לשמר את מורשת המושב ובו מסמכים, צילומים וחפצים שונים. המוזיאון פועל בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

אריאל שרון (2014-1928), ראש הממשלה ה-11 של ישראל, הוא יליד המושב. הסופר, העיתונאי ועורך ירחון "השדה" בשנים 1958–1996 יוסף מנחם מרגלית (2008-1925) התגורר עם משפחתו במושב כל חייו.

גלריית תמונות

• 
  מוזיאון המושב כפר מל"ל
• 
  אחד מהצריפים הראשונים שהוקמו במושב
• 
  תעלות ההשקיה המשוחזרות בכפר מל"ל
• 
  אבטיחי מללי (רפרודוקציה)
• 
  המחלבה בכפר מל"ל
• 
  בית העם בכפר מל"ל
• 
  משאבת המים הראשונה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של כפר מל"ל
• כפר מל"ל באתר תנועת העבודה הישראלית
• מסלול סיור בהיסטוריית כפר מל"ל אתר "עמוד ענן"
• אביב לביא, כפר מל"ל כמשל, באתר הארץ, 13 בפברואר 2003
• מאמר יואל פיקסלר - כפר מל"ל מושב העובדים הראשון - יד יצחק בן צבי
• מוזיאון עין-חי כפר מל"ל המציג את הרעיון מ"ראשית ההתיישבות כמושב פועלים ועד למושב עובדים"
• מפת גושים של כפר מל"ל, 1938, מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• הנחת אבן הפינה לבית ספר בכפר מל״ל, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• כפר מל"ל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35671423כפר מל"ל