גן חיים
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 60 מטר |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 705 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -13.8% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   גן חיים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
גַּן חַיִּים הוא מושב באזור השרון, ליד העיר כפר סבא, השייך למועצה אזורית דרום השרון. שטחו משתרע על פני כ-1,500 דונם, היישוב הוקם בשנת 1935 ונקרא על שמו של חיים ויצמן.
היסטוריה
פרדס גן חיים
בשנת 1927 התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מניו אינגלנד בראשות מקס שולמן[3] שחברו לאלפרד מונד ואשר פירס, ביוזמת חיים ויצמן, ורכשה 1,500 דונם לצורך הקמת פרדס גן חיים. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928[4] והתבצעו בשיטה של נטיעה על כנות ישירות בפרדס. בעת הנטיעה נטעו עצים במרחקים של חמישה מטרים זה מזה, 40 עצים לדונם[5]. המנהל הראשון של הפרדס היה משה נלסון[6]. הקמת פרדס גן חיים התפרסם בהרחבה בעולם היהודי וגרר אחריו השקעות נוספות של יהודים בארץ ישראל[7].
בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום[8] והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מכפר סבא. בזמן מאורעות תרפ"ט נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טולכרם, אך הם סירבו והתברר שהדרישה לא הייתה על דעת השלטונות[9]. עם זאת, המקום סבל מגנבות בזמן המאורעות[10]. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים[11] ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התוכנית הייתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים. בפרדס התארגנה היוזמה הראשונה בארץ ישראל של ביטוח אבטלה, כאשר העובדים קבעו ביניהם סיוע של אלו שהשיגו עבודה בעונות המתות לאלו שלא מצאו עבודה[12].
הפרדס הצליח יפה ונשא רווחים. בשנת 1934–1935 הוציא הפרדס 20,618 תיבות פרי[13]. לאחר כ-20 שנה דולל הפרדס ל-20 עצים לדונם בגלל גידול העצים[5].
במפקד הבריטי שנערך בשנת 1931 נמנו במושב 99 נפשות: 61 גברים ו-38 נשים, כולם יהודים, למעט זוג מוסלמי. הם התגוררו ב-32 בתים.[14]
מושב עובדים
בראשית שנות השלושים, החליטה קבוצה של כ-25 פועלים בפרדס גן חיים להתארגן כדי לרכוש יחד אדמות במקום לצורך התיישבות. בשנת 1932 שילמו ליהושע חנקין דמי קדימה עבור 500 דונם שנרכשו אז באזור, אולם לבסוף האדמה נמכרה לקבוצה אחרת ודמי הקדימה הוחזרו להם. בשנת 1934 קיבלו 66 דונם מהקרן הקיימת שהספיקו למשק עזר של 2.5 דונם לכל מתיישב ורכשו עוד 60 דונם במחיר של 30 לא"י לדונם[15]. הנהלת פרדס גן חיים מכרה להם עוד 136 דונם במחיר הקרן כמעין פיצויי סיום עבודה. הקרקעות נרשמו כולם על שם הקרן הקיימת במסגרת עסקה בה הקרן הקיימת סייעה למתיישבים. השטח חולק ל-25 חלקות של כ־10 דונם ובאוגוסט 1935 הונחה אבן פינה לבתים במושב[16]. בחודש מאי 1936, עלו על הקרקע 25 המשפחות הראשונות והחלו בבניית הבתים והמשקים. לקראת סוף 1936 כבר עמדו במקום 19 בתים[17]. מנהל פרדס גן חיים סייע למתיישבים בהקמת גן ילדים ומרפאה ובמתן ערבויות להלוואות שלקחו[18]. במהלך המרד הערבי הגדול בוצעו מספר התקפות ירי על המושב[19]. בשנת 1940 המושב היה עדיין שקוע בחובות על כספים שהוצאו לקדיחת באר ובניית הבתים ואנשים פנו בקריאה לקבל סיוע מהמוסדות הלאומיים לצורך הרחבת המושב כדי שיישא את עצמו כלכלית. כן עלה הרעיון לאחד את המושב עם מושב צופית הסמוך[20].
בשנת 1949, עת העלייה ההמונית, קלט המושב 20 משפחות עולים רובם מרומניה שהתיישבו במקום במסגרת ההרחבה[21]. בשנת 1960 נסלל הכביש הפנימי של המושב[22].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים וחובות, בעקבות הסדר חובות המושבים נמחקו חלק מהחובות[23].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גן חיים |
- אתר המושב
- סיפור מקומי - גן חיים, ארכיון קהילתי לתיעוד סיפור התפתחות המושב
- עירית עמית, מקנדה לארץ הקודש, הציונות כ"ג, 2001, עמ' 128-136
גן חיים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ריאיון עם מזכיר המשלחת האמריקנית, דואר היום, 11 באפריל 1927
- ^ חגיגת נטיעה בגן חיים, דבר, 16 במרץ 1930
- ^ 5.0 5.1 ישעיהו קן תור, נטיעה על כנות או מורכבים, דבר, 4 בדצמבר 1959
- ^ ג. שרוני, כאשר מחמוד פאוזי בא לביקור בגן חיים, מעריב, 2 בנובמבר 1970
- ^ עירית עמית-כהן, בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 87
- ^ גן חיים, דבר, 23 ביוני 1930
- ^ בדבר דרישת הפינוי של גן חיים, דבר, 8 בספטמבר 1929
- ^ בסביבה הערבית, דבר, 24 בינואר 1930
- ^ גן חיים, דבר, 1 בספטמבר 1930
- ^ גוהן גל, האומנם נטל מרצון?, עמ' 68, 226
- ^ האספה השנתית של "פרדס", דואר היום, 7 בינואר 1935
- ^ Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 58
- ^ בדמעה יקצורו, עמ' 225
- ^ אבן פינה למושב עובדים גן חיים, דבר, 26 באוגוסט 1935
- ^ י. שפירא, מושבי העובדים והארגונים בתרצ"ו, דבר, 2 באוקטובר 1936
- ^ מסיבת פרידה לא. ש. אורלנס, דבר, 11 בנובמבר 1937
- ^ הודעות הממשלה, דבר, 11 ביולי 1936
יריות על גן חיים ושדה וארבורג, דבר, 18 באוגוסט 1938 - ^ יוסף שפירא מנהלל, מושב גן חיים, דבר, 25 בדצמבר 1940
- ^ ש. אנגל, השרון התיכון בהתפתחותו, דבר, 16 בדצמבר 1956
- ^ עבודות פתוח נעשות בשרון, מעריב, 14 בספטמבר 1960
- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת הבנקים למנוע מחיקת חוב למושב, באתר גלובס, 2 בינואר 1997
| ||||||||||||||
גן חיים35847806Q2920454