נווה ימין
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 37 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,037 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.6% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   נווה ימין | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור השם הנו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורותו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949[3] ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.
המושב משתרע על פני כ-3,300 דונם. ענפי המשק העיקריים במושב היו גידולי שדה, פרדס, אבוקדו, ירקות, לול, אווזים ודיר. בשל המשבר בחקלאות, התפתחו ביישוב עיסוקים נוספים וכיום מעטים העוסקים בחקלאות במושב, כאשר הפרדסים ומטעי האבוקדו המשותפים נעקרו, ולולי האווזים נסגרו לאחר החוק שאסר על פיטום אווזים בישראל.
היסטוריה
נווה ימין היה היישוב החדש הראשון שהוקם באזור לאחר מלחמת העצמאות, בין רמת הכובש בצפון לראש העין בדרום.
בעת הקמתו, בשנת 1949, שוכנו המתיישבים בבתי כפר סבא הערבית, עד הקמת בתי המושב[4][5]. באמצע שנת 1950 עברו רוב התושבים לבתים שהוקמו במושב נווה ימין, אך בכפר סבא הערבית נותרו 19 משפחות, מעולי עיראק ואיראן, שנדחו מהצטרפות למושב בטענה של אי התאמה חברתית[6][7]. בני משפחות אלו טענו שסיבת הרחקתן מהמושב הייתה אי הסכמתם להצטרף למפא"י והם פתחו בתחילת מאי 1950 בשביתת רעב[8]. לעומת זאת, בדבר טענו שאין לעניין כל קשר לפוליטיקה ושמדובר בסכסוך עדתי[9]. לאחר מספר ימים הסכימו המוסדות להקים ועדה שתבחן את החלטת ההרחקה מחדש[10]. הוועדה קבעה שחמש משפחות תוכלנה להשאר במושב, רוב המשפחות האחרות קיבלו מרצונן שיכון אחר, ולגבי מספר משפחות קבעה הוועדה שהן לא תוכלנה להשאר במושב מטעמים מוצדקים[11].
בעת הקמתו השתייך מושב נווה ימין למועצה האזורית השרון התיכון שהוקמה גם היא בשנת 1950. בשנותיו הראשונות, סבל המושב מקשיים רבים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית.
מהבחינה הביטחונית, מיקומו וקרבתו לערי המשולש, הביאו לכך שהתושבים שמעו לעיתים קרובות הדי פיצוצים שהשפיעו על איכות חייהם. התקשורת בין התושבים עצמם הייתה משובשת, מכיוון שרובם לא ידעו עברית וניסו לתקשר אחד עם השני בשפות שונות. כמו כן, המרחק היחסי מיישובים שכנים, חוסר בידע חקלאי, תנאי אקלים קשים ואדמה בלתי נוחה לעיבוד הקשו גם הם על החיים במקום, אך למרות הקשיים הכלכליים והאחרים, נאחזו מייסדי המושב בקרקע ופעלו להמשך התפתחות היישוב.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל פרויקט הרחבת היישוב והמושב קלט כמאה משפחות צעירות, שחיפשו מגורים צמודי קרקע בסמוך לכפר סבא, אשר שינו את הדמוגרפיה של הישוב: היישוב עבר הצערה ניכרת, ותחומי העיסוק של התושבים השתנו כך שמספר העוסקים בחקלאות במושב התמעט מאוד, ושכירים ובעלי מקצועות חופשיים מהווים את רובו. הקמת מרכז ג'י במזרח כפר סבא על גבולו המערבי של נווה ימין, והרחבת אזור התעשייה עתיר ידע כפר סבא המיועד לכלול מספר קומפלקסים קולנועים על גבולו הדרומי של המושב, קרבו את המושב משמעותית אל החויה העירונית תוך שהוא שומר על אופי כפרי וקהילתי.
עם בני נווה ימין נמנים: ד"ר מוטי דלג'ו - יו"ר המועצה האזורית דרום השרון, תא"ל הרצל גדז' ז"ל - קצין התותחנים, ותא"ל סוזי יוגב - קצינת חן ראשית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נווה ימין |
- נווה ימין - באתר המועצה האזורית דרום השרון
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ או בספטמבר - ראו: שנה לנוה ימין, דבר, 24 בספטמבר 1950
- ^ בכפרים הנטושים בשרון, דבר, 24 באוקטובר 1949
- ^ אגודה צרכנית בכפר ימין, דבר, 23 בנובמבר 1949
- ^ הודעת תנועת המושבים על השביתה, דבר, 4 במאי 1950
- ^ אברהם רגלסון, הפלגה אל נוה ימין, על המשמר, 12 במאי 1950
- ^ מתיישבי נווה־ימין שובתים שביתת־רעב, קול העם, 5 במאי 1950
- ^ דבר היום, דבר, 7 במאי 1950
- ^ שובתי־הרעב מנווה־ימין השיגו ביטול גזירת הגירוש המפא"יית, קול העם, 7 במאי 1950
- ^ יושב הסכסוך בנוה־ימין, דבר, 14 במאי 1950
| ||||||||||||||
