ביחאץ'
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 בוסניה והרצגובינה |
|---|---|
| פדרציה |
.svg){kind=small} הפדרציה של בוסניה והרצגובינה |
| קנטון |
 אונה-סאנה |
| ראש העיר | אֶמְגָ'ד גָאלִיָאשֶבִיץ' (2013) |
| שטח | 163 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 43,007[1] (2013) |
| ‑ במטרופולין | 61,686 (2013) |
| ‑ צפיפות | 68 נפש לקמ"ר (2013) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.bihac.org | |
ביחאץ'[2] (בבוסנית: Bihać) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה, על גבול קרואטיה בשטח קנטון אונה-סאנה.
היסטוריה
האזור היה מיושב עוד בתקופת האימפריה הרומית. אזכור בכתובים ליישוב במקום קיים החל מ-1260 עת נשלט המקום על ידי ממלכת הונגריה.
ב-1592 נכבש היישוב על ידי צבאותיו של מוראט השלישי, סולטאן האימפריה העות'מאנית. שמה המודרני של העיר נגזר מהמילה Haç בטורקית שמשמעו צלב (חאג'). העות'מאנים העניקו את הכינוי לעיר אשר בשעתו לא נותרו בה סממנים נוצריים (צלבים וכנסיות). לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) סיפחה האימפריה האוסטרו-הונגרית את אזור בוסניה דה פקטו, ומ-1908 דה יורה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה ביחאץ' בשטחי ממלכת יוגוסלביה.
באפריל 1941 נכבשה יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית ואזור ביחאץ' סופח למדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. ב-1942 נערכה בעיר ביחאץ' הוועידה הראשונה של "המועצה האנטי-פאשיסטית לשחרור יוגוסלביה" (ארגון גג של הפרטיזנים של טיטו), ועידה שבמהלכה נקבעו עקרונות המשטר העתידי ביוגוסלביה: דמוקרטיה, מתן זכויות לקבוצות האתניות השונות, כיבוד הרכוש הפרטי והזכות ליזמות כלכלית. לאחר המלחמה נכללה ביחאץ' בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
ברשאית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך התפרקותה האלים של יוגוסלביה ובמהלכו פרצו מלחמת בוסניה ומלחמת העצמאות של קרואטיה. במהלך המלחמות התחוללו קרבות כבדים באזור ביחאץ' והעיר הייתה נתונה במצור. במהלך שנות הלחימה נפגעו כ-5,000 חיילים ואזרחים. לאחר תום הלחימה נכללה העיר בשטחי בוסניה והרצגובינה ועברה תהליכי שיקום ופיתוח מדורגים.
הקהילה היהודית
קהילה יהודית ספרדית קטנה נוסדה במקום ככל הנראה בשלהי המאה ה-18. במקום הוקם בית עלמין אשר המצבה הקדומה ביותר בו מתוארכת ל-1800. ב-1906 הוקם בית הכנסת. בני הקהילה עסקו במסחר וחלקם היו אומנים. בשלהי המאה ה-19, לאחר סיפוח בוסניה על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעו לביחאץ' גם יהודים אשכנזים אשר חלקם בעלי איתנות כלכלית ועסקו במקצועות חופשיים.[3]
לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת ממלכת יוגוסלביה השתלבו היהודים גם בחיים הפוליטיים המקומיים לצד פעילות ציונית ענפה. ב-1928 נבחר בן הקהילה יעקב קביסון לחבר מועצת העיר ביחאץ'. ב-1931 התגוררו בביחאץ' 149 יהודים.[3][4]
בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 156 נפשות. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. בהמשך, נמסר האזור לחזקת מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון ממשלת הבובות של האוסטאשה. בשלהי יוני 1941 נערכה בעיר אקציה בה נעצרו מרבית בני הקהילה. בהמשך נספו רובם במחנה ההשמדה יאסנובאץ. 25 מבני הקהילה ניצלו ועברו להתגורר בבלגרד וסרייבו. בית הכנסת ובית העלמין חרבו במהלך המלחמה.[3] בראשית המאה ה-21 נותרו עדיין בשטח העיר שרידים מבית העלמין היהודי.[5]
קישורים חיצוניים
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר ביחאץ', במאגר המידע של יד ושם
- הקהילה היהודית בביחאץ', באתר elmundosefarad (בסרבו-קרואטית)
הערות שוליים
- ^ נתוני אוכלוסין בבוסניה והרצגובינה 2013, באתר www.fzs.ba, אוחזר ב-6 במרץ 2015 (בבוסנית).
- ^ בחלק מהמקורות בעברית מתועתק השם: ביהאץ'
- ^ 3.0 3.1 3.2 הקהילה היהודית בביהאץ', בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 43-42.
- ^ שמואל ספקטור, ג'פרי ויגודר, Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: A-J, הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק, 2001, עמוד 148, אוחזר ב-3 בפברואר 2015 (באנגלית).
- ^ בית העלמין היהודי בביחאץ', באתר bihac-tv
.
22307591ביחאץ'