שמעיהו הנחלמי

שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי (גם שְׁמַעְיָה) היה נביא שקר שפעל בבבל בימי צדקיהו. הוא שלח אגרות אל העם שבירושלים ואל צפניה בן מעשיה הכהן אשר היה ממונה בבית המקדש על עצירת המתחזים לנביאים וכליאתם, בהן קרא להכניס את ירמיהו הנביא לכלא על נבואותיו הרעות.

דמותו

שמעיהו נזכר באגרת ששלח ירמיהו הנביא מארץ ישראל לבבל בידי אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה העוסקת בעיקר בצורת החיים בגלות ובהבטחה על הגאולה

וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר... יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים, אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם, וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: ה' נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית ה' לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק: וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם: כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן

— ספר ירמיהו, פרק כ"ט פסוקים כ"ד-כ"ז

בהמשך הנבואה נאמר שעונשו של שמעיהו על כך, ועל שניבא לגולה בשם ה' אף על פי שה' לא שלחו הוא ש”לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה, וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי נְאֻם ה' כִּי סָרָה דִבֶּר עַל ה'”.

פירוש שמו

יונתן תרגם: ”שְׁמַעְיָה דְמִן חֲלַם” = שמעיהו מהעיר חלם, והרד"ק פירש: 'הנחלמי "נקרא כן לפי שהיה חולם להם חלומות שישובו מהרה לירושלם".

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0