צו אלוף
צו אלוף הוא אחד מאלה: א) צו מתוקף תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שבחוק הישראלי, או ב) דבר חקיקה ("תחיקת ביטחון") הניתן על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור הנתון בתפיסה לוחמתית מתוקף סמכותו כגורם העומד בראש המערכת השלטונית באזור לפי כללי המשפט הבינלאומי.
על-פי תקנות ההגנה רשאי להורות על הצו שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד צבאי או ממונה על המחוז (סעיף 6). בדרך כלל הצו ניתן על ידי אלוף פיקוד. מטרת הצו, לפי לשון התקנות, היא הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה. הצו יינתן לתכליות הבאות:
- הגבלת תנועתם של אנשים וסגירת אזור.
- איסור אחזקה של חפצים מסוימים.
- הגבלת עיסוק או העברת מידע בין אנשים.
לעומת זאת, "צו אלוף" הניתן באזור הנתון תחת תפיסה לוחמתית (על ידי מפקד פיקוד מרכז ביחס לאזור יהודה ושומרון, וכן, בתקופת השליטה של צה"ל ברצועת עזה, על ידי מפקד פיקוד דרום ביחס לרצועת עזה) אינו מוגבל לנושאים הללו. צו כזה ניתן מכוח סמכות הנתונה למפקד כוחות צה"ל באזור כרשות המחוקקת העליונה של האזור, ומעמדו כלפי האזור דומה למעמד של חוקי הכנסת ביחס לשטח מדינת ישראל. עם זאת, סמכות החקיקה של המפקד כפופה לכללי המשפט הבינלאומי, וכן, לאור מעמדו של המפקד כקצין בצה"ל, "צווי האלוף" חייבים לעלות בקנה אחד עם נורומות המשפט המנהלי הישראלי[1]. "צווי האלוף" באזור יהודה ושומרון, לצד דברי "תחיקת ביטחון" נוספים, מתפרסמים בקובץ המנשרים, הצווים והמינויים (קמצ"ם).
באמצעות "צווי האלוף" מוחלים בפועל חלק מחוקי מדינת ישראל על אזרחי ישראל המתגוררים באזור הנתון תחת תפיסה לוחמתית. הדבר נעשה על ידי הוצאת צו אלוף המעתיק סעיפים בחוק הישראלי.
דוגמאות
- ב-29 במאי 1986 פוצץ צה"ל, בהתאם לצו אלוף פיקוד המרכז[2], שני בתים בכפר דיר בלוט, בהם התגוררו נאשמים פלסטינים ברצח חייל.
- במרץ 2005, במסגרת ההתנתקות, הוצא צו אלוף פיקוד דרום האוסר העתקת מגורים לרצועת עזה.
- ב-13 ביולי 2005 נכנס לתוקפו צו אלוף המטיל סגר על גוש קטיף ומונע אליו כניסה של אזרחים ישראליים שאינם תושביו הקבועים.
- ב-30 באפריל 2007, בית משפט השלום בירושלים הרשיע את מרדכי ואנונו ב-15 הפרות צו אלוף פיקוד המרכז.
- ב-9 בספטמבר 2013, הוצא צו אלוף בדבר עבודת נשים ביהודה ושומרון[3], על מנת להשוות זכויות הנשים הישראליות שם לזכויות הקיימות במדינת ישראל.
- ברמת הגולן, בה קיים מחסור בשטחי אימונים לצבא, רשאי אלוף פיקוד הצפון, בתנאים מסוימים, להפוך זמנית שטחי מרעה לשטחי אש עבור אימונים ותרגילים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: תקנות ההגנה (שעת חרום) |
הערות שוליים
- ^ בג"ץ 256/72 חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד כז(1) 124, 136; בג"ץ 10104/04 שלום עכשיו - שעל מפעלים חינוכיים נ' הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, פסקאות כ'-כ"ג.
- ^ מאיר הראובני, פוצצו בתיהם של שני נאשמי רצח החייל מנוס, מעריב, 30 במאי 1986
- ^ צו אלוף בנוגע לעבודת נשים ביהודה ושומרון
