רבי בצלאל ראקוב
 | |||
| לידה |
ה'תרפ"ז פרנקפורט  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ' בתמוז ה'תשס"ג (בגיל 76 בערך) | ||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||
| למד ב | ישיבת תורת אמת (שניידר'ס) | ||
| מקום מגורים |
גייטסהד  | ||
| מקום פעילות | מונטרה, גייטסהד | ||
| השתייכות | חרדים ליטאים | ||
| תחומי עיסוק | רב אב"ד וראש ישיבה | ||
| רבותיו | רבי משה שניידר, רבי אליהו אליעזר דסלר | ||
| חיבוריו | ברכת יום טוב | ||
| |||
| חתימה |
 | ||
רבי בצלאל ראקוב (בכתב יידי ראקאוו; ט"ז באייר ה'תרפ"ז - כ' בתמוז ה'תשס"ג) היה רבה של גייטסהד.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
נוסח המצבה פ"נ אבינו רבינו הקדוש הגאון הצדיק הרב ר' בצלאל ראקאיו בן הגאון הצדיק הרב יו"ט ליפמאן זצוק"ל בעל מחבר ס' ברכת יו"ט מרא דאתרא ואב"ד דק"ק גייטסהעד נו"נ לבעל תוי"ט זצוק"ל חתן הגאון הצדיק הרב נפתלי שקוביצקי זצ"ל רבן של בני הגולה זקן ויושב בישיבה מנעוריו לא פסק פומיה מגירסא בכל תקופות חייו העמיד תלמידים הרבה כחמישים שנה לחם מלחמת ה' וגדר פרצות ישראל ברוחב לבו ניהל עדתו כאב רחמן ביד רמה צדק עדותיו חוקיו ומשפטיו לימד עומק התורה ומתיקותה עם מידות טובות אלוקים עבד בכל לבבו נפשו ומאודו ללכת בדרכיו בתורתו וישרותו איוותה נפשו ויגוע ויאסף אל עמיו ביום המר ראשון לסדר ואחר תאסף אל עמיך כ' תמוז תשס"ג תנצב"ה
|
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט שגרמניה, לרבי יום טוב ליפמן[1] (ה'תרמ"ד - ה'תש"י), ראש ישיבה בפרנקפורט, ולחנה יהודית בת רבי נתן צבי רבינוביץ אב"ד לוקבה (לויקאווע) בליטא, תלמיד רבי ישראל סלנטר. בילדותו למד ב"הירש שולע" על שם רבי שמשון רפאל הירש. בליל הבדולח, בהיותו ילד בן 11, עזבו משפחתו את גרמניה והיגרו לאנגליה, והתגוררו בלונדון. למד בישיבת תורת אמת של רבי משה שניידר והיה לתלמידו המובהק[2][3]. בישיבה למד בחברותא עם ידידיו[4] רבי יצחק טוביה וייס[5] והרב משה שטרנבוך[6]. בלונדון היה מקורב לרבי שלום מוסקוביץ משאץ[7].
בגיל 18 נכנס ללמוד בכולל הרבנים של רבי אליהו אליעזר דסלר בגייטסהד, שם גם למד בחברותא עם רבי יצחק טוביה וייס[8], בין היתר למדו את סדר טהרות בעיון[9]. בשנים אלו היה מקורב לרב דסלר. הקשר נמשך לאורך שנים, גם כשהרב דסלר עלה לישראל ושימש כמשגיח בישיבת פוניבז'. נשא את מרים בת רבי נפתלי הכהן שקוביצקי רבה של גייטסהד ובנו של המגיד ממינסק. שימש והוסמך להוראה על ידי חותנו.
בתשט"ו מונה לראש ישיבה בישיבת עץ חיים במונטרה. בעת שהותו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק בשולץ לצרכי רפואה, התקרב אליו, והיו משוחחים זמן רב בענייני השקפה.
לאחר פטירת חותנו מונה לגאב"ד ורבה של גייטסהד. שימש גם כנשיא אגודת ישראל באירופה[10]. שימש ברבנות גייטסהד למשך 40 שנים, עד לפטירתו בכ' בתמוז ה'תשס"ג, בגיל 76, לאחר חמש שנים של חולי. הובא לקבורה בהר המנוחות.
הרב שך התבטא עליו שהוא "אחרון רבני ליטא"[11]. רבי יוסף שלום אלישיב התבטא עליו שהוא "נזר הרבנים"[11].
משפחתו
- אחיו רבי בן ציון ראש ישיבת חיי עולם ורב בית המדרש היכל התורה בלונדון.
- בנו רבי אברהם ראש ישיבת תורת בצלאל בבני ברק, ומשיב בישיבת נתיבות חכמה.
ספרו
- ברכת יום טוב, חידושים וביאורים על הרמב"ם.
לקריאה נוספת
Chani Zahn, My Father, My Rebbe, Targum Press, 1998
קישורים חיצוניים
- בצל הקודש, ירושלים: יעקב ראקוב, תשס"ז, פרקי תולדות חייו והנהגותיו, באתר אוצר החכמה
- יתד נאמן, חכמת בצלאל, מוסף שבת קודש, בני ברק, תשע"ח, עמ' 14, באתר אוצר החכמה
- אבל כבד לישראל, עיתון העדה, ירושלים: העדה החרדית, תשס"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ צאצא לתוספות יום טוב
- ^ עיתון העדה, תשס"א, עמ' כא, באתר אוצר החכמה.
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, תשל"ו, עמ' קטז, חלק ג', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ שערי דמעה, ירושלים: מכון שערי טוביה, תשפ"ג, עמ' רחז
- ^ מתוך הסכמת הרב וייס לספר בצל הקודש.
- ^ אבל כבד לישראל, עיתון העדה, ירושלים: העדה החרדית, תשס"א, עמ' 1, באתר אוצר החכמה
- ^ בצל הקודש עמ' כד.
- ^ מתוך הסכמת הרב וייס לספר בצל הקודש.
- ^ עיתון העדה, העדה קינדערליך, תשפ"ג, עמ' 5, באתר אוצר החכמה
- ^ אבל כבד לישראל, עיתון העדה, ירושלים: העדה החרדית, תשס"א, עמ' יד, באתר אוצר החכמה
- ^ 11.0 11.1 הולנדר, שמחה בן בן ציון הלוי, מרן הג"ר בצלאל ראקוב, שמחת הלבבות, מודיעין עילית, תשע"ו, עמ' 30, באתר אוצר החכמה