רבי דוד יונגרייז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי דוד יונגרייז
הרב דוד יונגרייז תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
רבי דוד יונגרייז
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה י"ג בשבט תרנ"ח
ירושלים
פטירה כ"ג בתשרי תשל"ב (בגיל 73)
מדינה ישראל
תחומי עיסוק ראב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אנשי מעמד
ראב"ד העדה החרדית ה־שישי
י"ז בטבת תש"לכ"ג בתשרי תשל"ב
(שנה ו־41 שבועות)

הרב דוד הלוי יונגרייז (י"ג בשבט תרנ"ח פברואר 1898 - כ"ג בתשרי תשל"ב אוקטובר 1971) היה ראב"ד העדה החרדית בין השנים תש"ל - תשל"ב (19681972).

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב ברוך ראובן שלמה יונגרייז מעסקני ורבני היישוב החרדי בירושלים וממקימי "העדה החרדית". נקרא על שם אבי אמו, ר' דוד יוליס מברזווה-ירושלים, חתן רבי אברהם שאג. נישא לפועה מרים בתו של הרב אשר זוסמן דיליאון מרבני ישיבת עץ חיים ומראשי ועד הכללי כנסת ישראל, אחותו של רבי יוסף זוסמנוביץ "הירושלמי". לאחר נישואיו מונה על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין לכהן כר"מ בישיבת אוהל משה. בהמשך מסר שיעורים בישיבת חתם סופר, כיהן כראש ישיבת אנשי מעמד וכן מסר שיחות בישיבת פורת יוסף.

בשנת תרצ"א (1930) מונה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד"ץ העדה החרדית. לאחר כיבוש העיר העתיקה על ידי הליגיון, הלך יחד עם קבוצת הנשים בשביל להצילן מאיסור שבויה, ועקב כך ניצל מהשבי לאחר שהנשים שוחררו. עם שחרורו קבע את דירתו בשכונות החדשות, ומונה לרב בית הכנסת החסידי של בתי אונגרין על ידי גבאי בית הכנסת, החזן רבי יענק'ל פעסטער[1].

ברבות השנים התמנה לכהן כראב"ד העדה החרדית. בתפקידו כדיין התבלט בזהירותו המופלגת משמיעת צד אחד, ומאיסור שוחד, והיה מקפיד שלא לדון אדם שעשה לו בעבר טובה כל שהיא, זניחה ככל שתהיה.

ראה במדינת ישראל גזירה חמורה ואסון כללי, ביום העצמאות היה מתענה ומשתתף בתפילת מנחה עם קריאת ויחל[2], עורר בכל הזדמנות על האיסור של התחברות לרשעים[3].

בחודש אב תשכ"א נפטרה אשתו פועה מרים. נפטר במוצאי שמחת תורה בשנת תשל"ב ונקבר בבית העלמין שבהר הזיתים. לאחר פטירתו הודפסו דברי תורתו ודרשותיו בספר "אור דוד" שיצא לאור על ידי משפחתו.

לקריאה נוספת

רבי יוסף משה סופר, שבט הלוי - פרקים במשנת מדותיו ותולדות חייו, נדפס בתחילת ספר "אור דוד" על התורה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, סיפורים ירושלמיים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ 'שבט הלוי' פרקים בחייו של רבי דוד יונגרייז, עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ 'שבט הלוי' פרקים בחייו של רבי דוד יונגרייז, עמ' נ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0