בד"ץ העדה החרדית
בית דין צדק של העדה החרדית נקרא גם בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים הוא בית דין רבני ותיק, שהוא הסמכות הדתית של קהילות העדה החרדית. בית הדין פועל כבית דין פרטי, והדיונים בדיני ממונות בו נערכים על בסיס בוררות.
היסטוריה של העדה החרדית
ערך מורחב – העדה החרדית
ארגון העדה החרדית הוקם בשנת 1936 כשהתאחדו בתי הדין של הפרושים ושל החסידים והחל להפעיל מערכת מסונפת של מוסדות דת.
לעדה החרדית מערכות קהילתיות נפרדות, שהחשובה שבהן היא בית הדין שלה. בית דין זה התפצל מבית הדין הכללי, שהסתפח למסגרת הרבנות הראשית בעת הקמתה בתחילת תקופת המנדט הבריטי. סמכות בית הדין של העדה החרדית מקובלת במלואה רק על אנשי עדה זו. למרות זאת, העדה החרדית רואה את עצמה כבעלת האפוטרופסות הציבורית מאז הקמתה על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד, מי שהוכר בציבור החרדי כרבה של ירושלים. לכן מכנה עצמו בית הדין שלה "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים", ואת הגאב"ד "מרא דארעא דישראל".
מושב בית הדין
- ערך מורחב – בניין זופניק
בית הדין לדיני ממונות מתכנס בבנייני זופניק, ושם מוציאה גם את הפסקים הנוגעים לעניינים אקטואליים. לבד"ץ חשיבות כבית דין פרטי המכריע בחלק מן הסכסוכים בענייני ממונות בעולם החרדי. עם השנים, כוחו של בית הדין נחלש עם הקמת בתי דין רבים נוספים, כמו בית דין צדק בני ברק שהוקם בתשכ"ח ובית הדין לממונות של המועצה הדתית בירושלים בשנת תשל"ח ועוד.
מבנה ארגוני
בעבר עמד בראשות העדה באופן סמלי "נשיא העדה החרדית". בתפקיד נשא האדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים אף על פי שחי בארצות הברית. לאחר פטירתו עבר התפקיד ליורשו הרב משה טייטלבוים מסאטמר.
גאב"ד
בראש העדה החרדית עומד בפועל הבד"ץ שלה, בית דין צדק. הגאב"ד הוא מנהיגה הרוחני של העדה. עד יולי 2022 מילא תפקיד זה הרב יצחק טוביה וייס, שבעבר כיהן כדיין בקהילה החרדית של אנטוורפן. תפקיד הגאב"ד הוא בעיקרו ייצוגי, אך לפתחו מגיעות להכרעה השאלות העקרוניות והמסובכות, והוא נחשב בעל הסמכות העליונה בעדה.
במקביל לתפקיד הגאב"ד ישנו גם תפקיד הראב"ד, שהוא ראש ההרכבים של בית הדין בפועל. כיום מכהן בתפקיד הראב"ד הרב משה שטרנבוך.
בשל חילוקי דעות בהנהלת העדה, טרם מונה גאב"ד חדש מאז פטירתו של הרב יצחק טוביה ווייס. ישנם הרואים ברב שטרנבוך כגאב"ד.
חברי הבד"ץ
חברי הבד"ץ מתמנים על ידי "הנהלת העדה".
אחר פטירת חבר הבד"ץ מכריז בית הדין על ביטול מלאכה, ועורך הלוויה המונית, ב'כיכר זופניק' שליד מושב הבד"ץ.
ספרא דדיינא
הספרא דדיינא רושם את פרוטוקולי הדיונים בבד"ץ. בנוסף, הוא מחזיק את חותמת הבד"ץ, ומתפקידו לחתום על כרוזים מטעמו. הספרא דדיינא הנוכחי הוא יצחק שלמה בלויא.
מו"צים
בית הדין של העדה מכשיר מו"צים – מורי צדק העוסקים בפסיקת הלכה בעניינים שאינם נוגעים לדיני ממונות, בריכוזים של קהילות העדה החרדית. המו"צים מקבלים תמיכה חודשית מהנהלת העדה.
לרוב, התפקיד היחיד של רבנים אלו הוא לענות לשאלות הלכתיות יום-יומיות בבתי הוראה המיועדים לכך.
הנהלת העדה
הנהלת העדה החרדית עוסקת בענייניה השוטפים של הקהילה והיא אמונה למנות דיינים חדשים, את הראב"ד ואת הגאב"ד. בהנהלה יש ייצוג יחסי לקהילות החברות בה. סגן יו"ר ההנהלה נקרא מזכיר העדה. בעבר היו קיימים גוף של שבעים ואחד חברים ובתוכו גוף של עשרים ושלושה חברים (בדומה למתכונת העתיקה של הסנהדרין). שני גופים אלה אינם מתכנסים שוב ואין להם חשיבות מעשית.
בראשות ההנהלה, עמד הרב גרשון שטמר, שהיה שנים רבות האיש החזק בעדה ונפטר בחודש שבט תשס"ז (פברואר 2007). דמות חשובה בהנהגה הפוליטית הייתה המזכיר, שנים רבות מילא תפקיד זה הרב יוסף שיינברגר, שנפטר גם הוא זמן קצר קודם לכן. עם פטירתם של שיינברגר ושטמר מילא את תפקיד היו"ר באופן רשמי הרב דוד אייכלר הישיש (נפטר י"ז אדר ב' תשע"א), כשלצידו מונו 3 סגנים: הרב יעקב רוט (=ראטה) המשמש גם כמזכיר הבד"ץ, הרב שמעון וייס המשמש גם כמנהל ועד השחיטה והרב דוד מנשה רוטשילד.
סגן יו"ר ההנהלה
אחד הפעילים הבולטים בהנהלת העדה היה הרב שלמה פופנהיים שנשא גם בתפקיד הרשמי "סגן יו"ר הנהלת העדה", אך השפעתו הייתה רחבה יותר, והוא היה גורם ממתן בהנהלת העדה.[1][דרוש מקור]
העדה החרדית הספרדית
בית דין נוסף הכפוף לעדה החרדית מבחינה מנהלית הוא בית הדין של "העדה החרדית הספרדית". את בית הדין הקים הרב אהרן בצלאל. רבני בית הדין בעבר היו הרב צדקה חוצין, הרב יעקב מוצפי (כיהן כאב"ד), רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב, הרב יוסף סוסו הכהן והרב עובדיה יונה.
נכון ל-2020 אב בית הדין הוא הרב אהרן עזריאל רחמים (אחיינו של הרב יצחק נסים) הרב רפאל רוזיליו והרב אברהם כהן, שנכנס לתפקיד בשנת 2019 (תשע"ט) לאחר פטירתו של הרב עובדיה יונה.
לבית הדין יש בית הוראה. בין המו"צים: הרב יעקב שכנזי והרב יצחק טורג'יאן. בית הדין ובית ההוראה נמצאים בשכונת הבוכרים בירושלים.
ועד הכשרות
- ערך מורחב – כשרות בד"ץ העדה החרדית
מערכת הכשרות נתונה לסמכותו של "ועד הכשרות" שמורכב מקבוצה של רבנים מו"צים בעדה החרדית. הבד"ץ מהווה בפועל הסמכות העליונה, ולא עוסק במתן השגחה פרטית לחברות הייצור.
במשך השנים היו כמה חברי בד"ץ שחוללו שינויים במערכת הכשרות, ובנתינת הוראות מיוחדות במקרים שנתגלגלו לפתחם. כמו הרב יעקב בלוי שהיה חבר בד"ץ העדה החרדית והיה פעיל גם בוועד הכשרות.
ביקורת
פרופ' מנחם פרידמן טוען כי הבד"ץ פוסק בסכסוכים עסקיים בין עבריינים[2].
חברי בד"ץ
חברי הבד"ץ כיום
- הרב משה שטרנבוך - ראב"ד
- הרב אברהם יצחק אולמן
- הרב יהודה פישר
- הרב יהושע רוזנברגר
- הרב שמואל ברנדסדרופר
- הרב חיים אורי פריינד
- הרב יעקב מנדל יורוביץ
- הרב שמעון יצחק שלזינגר
- הרב אהרן ברנדסדורפר
- הרב שלמה יהודה הירש
ראשי העדה החרדית לאורך השנים
כיהנו כגאב"ד:
- הרב יוסף חיים זוננפלד (1920–1932) (ה'תר"פ–ה'תרצ"ב)
- הרב יוסף צבי דושינסקיא (1932–1948) (ה'תרצ"ב–ה'תש"ח)
- הרב זליג ראובן בנגיס (1948–1953) (ה'תש"ח–ה'תשי"ב). בחודשים הראשונים כמ"מ הגאב"ד
- הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר (במקביל לנשיאות העדה) (1953–1979) (ה'תשי"ב–ה'תשל"ט)
- הרב יצחק יעקב וייס (1979–1989) (ה'תשל"ט-ה'תשמ"ט)
- הרב משה אריה פריינד (1989–1996) (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו)
- הרב ישראל משה דושינסקי (1996–2003) (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג)
- הרב יצחק טוביה וייס (2003 – 2022) (ה'תשס"ג-תשפ"ב)
כיהנו כראב"ד:
- הרב משה נחום ולנשטיין (1920–1921) (ה'תר"פ-ה'תרפ"א)
- הרב מרדכי לייב רובין (1924–1929) (ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט)
- הרב פנחס אפשטיין[3] (1929–1938) (ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ח)
- הרב זליג ראובן בנגיס (1938–1948) (ה'תרצ"ח–ה'תש"ח)
- הרב פנחס אפשטיין (1948–1968) (ה'תש"ח–ה'תשכ"ח)
- הרב דוד יונגרייז (1968–1972) (ה'תשכ"ח–ה'תשל"ב)
- הרב יצחק יעקב וייס (1972–1979) (ה'תשל"ב–ה'תשל"ט)
- הרב משה אריה פריינד (1979–1989) (ה'תשל"ט–ה'תשמ"ט)
- הרב ישראל משה דושינסקי (1989–1996) (ה'תשמ"ט–ה'תשנ"ו)
- הרב ישראל יעקב פישר (1996–2003) (ה'תשנ"ו–ה'תשס"ג)
- הרב משה שטרנבוך (מאז 2003) (מאז ה'תשס"ג)
ראו גם
הערות שוליים
38864017בד"ץ העדה החרדית