רבי נפתלי צבי שמרלר
 | |
| לידה |
מרץ 1888 ז' בניסן תרמ"ח |
|---|---|
| פטירה |
2 ביולי 1948 (בגיל 60) כ"ה בסיוון תש"ח |
| כינוי | רבי הערשאלע |
| מקום מגורים | גליציה, ירושלים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| אב | אפרים מרדכי |
| אם | חנה אסתר |
רבי נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.
תולדותיו
נולד לרב אפרים מרדכי וחנה אסתר. סבו מצד אביו היה רבי מרדכי, האדמו"ר ממיקולייב משושלת פרמישלאן (אביו נולד לאחר פטירתו ונקרא על שם אביו). אמו הייתה בתו של הרב מאיר חיים אוירבך רבה של מוׂנָסְטרִיץ' (אנ') והייתה מיוחסת לרבי לייבוש מסטניסלב תלמידו של הבעל שם טוב, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולרבי אברהם יהושע השיל מאפטא.
בבחרותו נדד לקרקוב שם למד תורה יחד עם רבי מאיר שפירא והרב בן ציון כ"ץ רבה של צ'רנוביץ. נסע לרבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב והוכנס למעמד הקידוש שהיה סגור לקהל. הוסמך להוראה על ידי רבי דוד מנחם מאניש באב"ד רבה של טרנופול ועל ידי המהרש"ם מברז'אן. המהרש"ם מברז'אן חיבבו ואף למד עמו מספר סימנים בשולחן ערוך יורה דעה ומסר לו כללי הוראה. כבר בבחרותו התפרסם שמו בגליציה כעילוי מופלג. בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי. בהיותו בצבא עבד עבודה כפולה בימי חמישי ושישי בשביל לא לעבוד בשבת. לאחר זמן הלשינו עליו למפקדיו על מנהגו ועמד למשפט. בני הקהילה הבריחוהו לאוסטריה והתיישב בווינה. בווינה נישא לפייגא רוניא, בתו של הרב יעקב מאיר בלייך, מחסידי הוסיאטין. מעט שנים לאחר חתונתו התמנה לדיין ומורה צדק בקהילת מחזיקי הדת, כרב קהילת לווית חן וכראש ישיבת "הר המוריה" שם מסר שיעורים פעמיים ביום.
בשנת תרצ"ח לקחוהו אנשי הגסטאפו באמצע שיעור והושיבוהו במעצר וחקירות במשך שבועיים[1] עקב הלשנת משרתת גויה על השפלה בענייני דת מכיון שלא הסכים לאכול מבישוליה וכן עקב טענות על מניעת חופשות ודמי חופשה. במשפט שנערך נפסק עליו צו גירוש תוך שמונה שבועות מגבולות אוסטריה ואם לא יעזוב עד אז יגורש לדכאו. לאחר ששוחרר מהמעצר פעלו בני הקהילה להשיג עבורו אשרות כניסה לארצות הברית ולישראל. כשהגיע האישור לישראל מיד פעל להשגת ויזה והספיק לצאת מווינה לפני תום שמונת השבועות.
בישראל
בחודש אלול תרצ"ח עלה לישראל והתיישב בתל אביב. כשהחלו מטוסי צבא איטליה להפציץ את תל אביב החליט לעבור לירושלים באמרו שאם המצב הביטחוני בעייתי גם בתל אביב אין מניעה מלגור בירושלים. ביום בואו לירושלים הוזמן על ידי רבי יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית. כמו כן ישב בבית ההוראה של רבי שמשון אהרן פולונסקי. לאחר זמן מונה גם לכהן בראשות ישיבת חיי עולם שם מסר שיעורים בגמרא, הלכה ובשבת היה מוסר שיחות חיזוק בעבודת ה'.
בהיותו בתל אביב היה רבי אהרן רוקח מבעלז שולח אליו שאלות בהלכה והיה מכנהו "הדיין החסידי". רבי אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" מגור היה קם בפניו. הרב יוסף צבי דושינסקיא אמר עליו שפוסק בדרכו של החתם סופר.
בקיץ תש"ח נחלה ונפטר ביום שישי, כ"ה בסיוון. נקבר בבית הקברות סנהדריה 20 דקות לפני שקיעת החמה כשבמהלך הלוויה נורו על המלווים יריות מהגבול הירדני. הספדים לזכרו נישאו בישיבת חיי עולם במהלך השבעה, בין היתר על ידי ממלא מקומו בראשות הישיבה, רבי דב בריש וידנפלד, הרב מטשיבין. חידושי תורתו הודפסו בספר "אמרי נפתלי" (שני כרכים). דברי תורה רבים ממנו נשארו בווינה ואבדו בשואה.
ילדיו
- הרב מתתיהו שמרלר ממנצ'סטר
- יוכבד, אשת הרב אלעזר ליפא גרטנהויז
- מרים, אשת הרב ישראל גלזר, רבה הראשי של רמלה
- חנה אסתר, אשת הרב בן ציון אינגבר
- הרב משה חיים שמרלר, אב"ד קהילת מחזיקי הדת בציריך
- לאה, אשת הרב מרדכי וינברג
מתלמידיו
- הרב חנוך דב פאדווא, רבה של לונדון
- הרב שמואל הלוי וואזנר
- הרב ישראל העשל (בן רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ)
- הרב שמעלקא פינטר מבוקוואסק-לונדון, ראש מוסדות יסודי התורה בלונדון
לקריאה נוספת
- מרדכי ברנשטיין, קהילות-המבשר, "למשפחותם", גיליון 147, כ"ב בשבט תשע"ב.
הערות שוליים
- ^ לאחר המלחמה נמצאה תמונה מהמעצר בארכיון הנאצי. פורסמה בכתבה בהמבשר.
31548188נפתלי צבי שמרלר
- רבנים גליציאנים
- ראשי ישיבות בתפוצות
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- ראשי ישיבה חסידים בארץ ישראל
- ראשי ישיבת חיי עולם
- ירושלים: רבנים
- רבנים ביישוב
- רבנים חסידים בארץ ישראל
- דייני העדה החרדית
- רבנים אוסטרים
- אנשי העלייה החמישית
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1948
- אנשי היישוב הישן
- משפחת שמרלר
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש