המחאות בלבנון (2019–הווה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המחאות בלבנון (2019))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome globe current event 1.svg
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: המחאה נגמרה ב-10 בספטמבר 2021.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: המחאה נגמרה ב-10 בספטמבר 2021.
אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
המחאות בלבנון (2019-הווה)
17 October Revolution
מקום לבנון
עילה
מטרה
תוצאה
  • התפטרותו של סעד אל-חרירי מראשות ממשלת לבנון
  • התפטרוטו של חסאן דיאב מראשות ממשלת לבנון
  • התפטרותם של כ10 חברי פרלמנט מן הפרלמנט הלבנוני (2018–2022)
הצדדים במאבק
המפגינים:
  • לבנוןלבנון אנשי מחאה
  • לבנוןלבנון ארגוני זכויות אזרח
  • לבנוןלבנון מפלגות האופוזיציה
היריבים:
נפגעים
11 מתים ו-1,488+ פצועים, נכון ל-9 באוגוסט 2021 שוטר מת ו-168 שוטרים נפצעו נכון ל-28 בינואר 2021

המחאות בלבנוןערבית: الاحتجاجات اللبنانية 2019), המכונות גם מהפכת ה-17 באוקטובר (בערבית: ثورة 17 تشرين الأول) הן סדרה של מחאות ברחבי לבנון בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.[1] על פי הידוע הטריגר הישיר להפגנות הוא מיסים שהוטלו על בנזין, טבק ושיחות טלפון מקוונות, כמו שיחות באמצעות וואטסאפ,[2][3][4] כיוון שההפגנות פרצו ברחבי הארץ מיד לאחר החלטת הקבינט על הטלת המיסים.[5][6][7] עקב המאבק במגפת הקורונה, המחאות פסקו לתקופה ובהמשך חזרו על רקע המצב הכלכלי ובעקבות הפיצוץ בנמל ביירות.[8][9]

רקע

מאז 1997 שמרו הממשלות בלבנון על שער חליפין קבוע בין הלירה הלבנונית לדולר האמריקני.[10] בעשור השני של המאה ה-21 חלה הרעה במצב הכלכלי של המדינה, ובשנת 2019 הגיע התמ"ג לנפש לשיעור הנמוך ביותר מאז 2008, והיחס בין החוב הממשלתי לתמ"ג לשיעור הגבוה ביותר מאז 2008 – 151%.[11][12] כתוצאה מכך, סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות הורידו את דירוג איגרות החוב הממשלתיות.[13] השילוב של מיתון במדינה התלויה ביבוא והמשך קיבוע שער החליפין של הלירה לדולר הביאו לעלייה בגירעון התקציבי של הממשלה, ולהסתמכות על שימוש ביתרות מט"ח כדי לשמור על המטבע מקובע לערך הדולר.[14] מחסור בדולרים לאחר מכן, בסוף 2019, השפיע עוד יותר על המשק, מכיוון שיבואנים ואזרחים לא הצליחו לרכוש דולרים בשער הרשמי, והתגבש שוק שחור.[15][16] ממשלת הקואליציה בראשות סעד אל-חרירי הגיבה בתוכנית צנע של העלאות מס כלליות והפחתת הוצאות, במטרה לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך שמירה על שער חליפין קבוע מול הדולר האמריקני.[17][18][19] צמצום הגירעון הלאומי היה תנאי לחבילה של הלוואות בסך 10.2 מיליארד דולר, ולמענקים בסך של 860 מיליון דולר, שהעניקו ללבנון בשנת 2018 הבנק העולמי, הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח וערב הסעודית.[20] המרמור של העם הלבנוני לווה גם בשיעורים גדלים של אבטלה – 25% אבטלה כוללת, ו-37 אחוזים בקרב צעירים מתחת לגיל 25, נכון לאוגוסט 2019.[21]

הערכות הפרשנים הן שמקורן הישיר של ההפגנות במשברים שהצטברו במהלך השבועות שקדמו למחאה בלבנון — כולל משבר דולרים;[22] תחנות דלק שנפגעו;[23] ומיסוי שהוטל על בנזין,[24] חיטה[25] ושיחות טלפון מקוונות.[26][27] יותר ממאה אתרים בלבנון סבלו משרפות יער ניתנות למניעה עקב ניהול שגוי של מרחבי בר;[28] השריפות חרכו בתים ושדות ירק וסיכנו תושבי אזורים סמוכים. הממשלה נכשלה במניעת התפשטותן בגלל היעדר מסוקי כיבוי, ונאלצה להסתמך על סיוע קפריסאי, יווני, ירדני וטורקי.[29]

לא הייתה בלבנון גישה יציבה, של 24 שעות ביממה, לחשמל מאז 1975, ולרוב מוקצבת הגישה לשמונה שעות יומיות; השגת חשמל למשך 24 שעות ביממה תלויה בשיתוף פעולה עם ארגונים שמפעילים גנרטורים מבוססי-גז באופן פרטי, ותורמים לזיהום האוויר הגבוה בערי לבנון.[30] לא הייתה בלבנון גישה גם למי שתייה שלא באמצעות רכישת בקבוקי מים מחברות פרטיות מאז מלחמת האזרחים בשנים 1975–1990. המדינה סובלת גם מתשתית סניטציה וביוב לקויה, שהובילה למשבר אשפה ב-2015 ולמחאות בשנים 2015–2016.[31]

לדברי "האקונומיסט", הניהול השגוי וחוסר התפקוד בלבנון, שהיו בין גורמי המחאה, נובעים מהמערכת הפוליטית העדתית שעוגנה בחוק בעקבות הסכם טאיף ב-1989, כמעט שלושים שנה לפני תחילת המחאות ב-2019. הסכם טאיף עיגן מערכת פוליטית מבוססת חלוקה לעדות, שבה סמכות פוליטית מוקצה על פי ההשתייכות הדתית של עובד הציבור. על פי הניתוח של "האקונומיסט", מערכת זו מנוצלת בידי הפוליטיקאים הלבנוניים בימי המחאה, שמהם רבים הם מנהיגים צבאיים עדתיים עוד מימי מלחמת האזרחים בלבנון שנהנים עדיין מעמדות של השפעה ואינם נדרשים הציג דין וחשבון לאף אדם.[32] לבנון היא פסיפס של עדות דתיות שונות, והיא מורכבת מבחינה רשמית מ-18 קבוצות דתיות מוכרות: ארבע קבוצות מוסלמיות, 12 קבוצות נוצריות, דרוזים ויהודים.[33]

למחאה קדמו גם סנקציות שהטילה ארצות הברית על הארגון הלבנוני חזבאללה. לארגון, שמפעיל טרור נגד מטרות בינלאומיות שונות, השפעה רבה על הממשל ועל הכלכלה הלבנוניים, ולהערכת הפרשנים הסנקציות שהוטלו עליו, וצמצום הסיוע האיראני שניתן דרך קבע לארגון,[34] פגעו אף הם במשק של המדינה המזרח-תיכונית.[35][36]

הפגנות צצו במספרים קטנים ברחבי ביירות בסוף ספטמבר.[37][38] ב-1 באוקטובר הודיע הבנק המרכזי של לבנון על תוכנית כלכלית שמבטיחה לספק דולרים לחברות בעסקי יבוא חיטה, בנזין ותרופות, כך שהן יהיו מסוגלות להמשיך ביבוא. אנליסטים כלכליים החשיבו זאת פתרון לטווח קצר בלבד.[39]

בישיבת הקבינט שנערכה ב-17 באוקטובר, עם 36 סעיפים על סדר היום, הציעה הממשלה תוכנית אסטרטגית להגדלת תקציב המדינה לשנת 2020. הצעות הממשלה כללו העלאת מס ערך מוסף (מע"מ) בשיעור של 2% עד שנת 2021 ו-2% נוספים עד שנת 2022, מה שיעלה אותו לסך הכל של 15%. בנוסף, התקשורת דיווחה על חיוב מתוכנן בסך 0.2 דולר בגין שיחות Voice over Internet Protocol ‏(VoIP), כגון אלה שנערכות באמצעות וואטסאפ, פייסבוק ו-FaceTime.[40] המושב האחרון שבו תידון טיוטת התקציב אמור היה להיערך ב-18 באוקטובר, אך בוטל, בהסכמת ראש הממשלה סעד אל-חרירי והנשיא מישל עאון.[41][42]

הפגנות 2019

התחלת ההפגנות

17 באוקטובר

בליל 17 באוקטובר מחו כמאה פעילים אזרחיים על המיסים המוצעים סביב העיר ביירות, וחסמו רחובות מרכזיים המקשרים בין מערב למזרח העיר.

כאשר שר ההשכלה הגבוהה אכרם שהייב (אנ') ושיירתו עברו באזור, נאספו מפגינים בקרבת מכוניתו של השר, ואחד משומרי ראשו ירה כדורים באוויר, מה שהרגיז עוד יותר את המפגינים, על אף שלא דווח על נפגעים.[43] מנהיג מפלגתו של שהייב, וליד ג'ונבלאט, צייץ כי הוא דיבר עם השר, וביקש להעביר את שומרי הראש למשטרה.[44][45]

מספר גדול של מפגינים החלו להתייצב בכיכר השהידים, בכיכר נג'מה וברחוב חמראא שבמרכז ביירות, כמו גם באזורים רבים אחרים ברחבי לבנון. עם התגברות המחאה, קרא ראש הממשלה סעד אל-חרירי, לבקשת הנשיא מישל עאון, לישיבת בזק של הקבינט בצהרי יום 18 באוקטובר.[46] שר ההשכלה הגבוהה, אכרם שהייב, הודיע כי כל בתי הספר והאוניברסיטאות, ציבוריים או פרטיים, יישארו סגורים ביום המחרת.[47] שר התקשורת מוחמד שוקר (Choucair) הודיע כי הממשלה ויתרה על רעיון מס הוואטסאפ.[48]

18 באוקטובר

בבוקר 18 באוקטובר תקפו מפגינים בא-נבטיה ובטריפולי את משרדיהם של כמה מפלגות פוליטיות: חזבאללה, אמל והזרם הפטריוטי החופשי.[49][50][51] מפגינים אחרים כיוונו להיכנס למתחם שבו שוכן בניין הפרלמנט הלבנוני, אך תנועתם הופסקה לאחר שכוחות הביטחון הפנימי השתמשו בגז מדמיע.[52] המפגינים חסמו כבישים גדולים ומרכזים, תוך שימוש בצמיגים ובפחי אשפה בוערים כדי למנוע את הגישה.[53][54]

ליגת עובדי המגזר הציבורי הכריזה על שביתה, בטענה כי הרפורמות המוצעות "יפגעו בזכויות העובדים והגמלאים בפרט".[55]

ישיבת קבינט אמורה הייתה להיערך באותו יום אחר הצהריים, אך השרים המייצגים את מפלגת הכוחות הלבנוניים הודיעו כי הם לא ישתתפו.[56] מנהיג הכוחות, סמיר ג'עג'ע, קרא להתפטרות ראש הממשלה, בשל "הכישלון המהדהד לעצור את הידרדרות המצב הכלכלי".[57] לאחר הודעה זו ביטל ראש הממשלה את ישיבת הממשלה.[58]

מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, וליד ג'ונבלאט, קרא למהלך "רגוע ושליו" נגד המנדט של הנשיא מישל עאון, ולעצרות מאורגנות בעאליי, בבחמדון ובבעקלין (אנ').[59] פייר עיסא, מזכ"ל החזית הלאומית, השמיע דעה דומה, וקרא להקמת "ממשלת מומחים, ממשלה מצומצמת". עם זאת, הוא מתח ביקורת על מעורבותן של מפלגות פוליטיות בהפגנות, וטען כי הדבר צריך להישאר פעילות אזרחית א-פוליטית.[60] שגרירות ארצות הברית בביירות הפצירה באזרחים להפסיק כל פעולה שתאיים על שלום הציבור.[61]

בערב פנה ראש הממשלה סעד אל-חרירי לאומה, והעניק ל"שותפיו בממשלה" 72 שעות לתמוך ברפורמות. אם הם לא יגיעו להסכמה, הוא הציע לנקוט ב"גישה אחרת".[62][63] הוא צייץ "72 שעות..." מיד לאחר הנאום שנשא.[64]

ההפגנות נמשכו לאחר הודעתו של אל-חרירי. באירוע אחד, שומרי ראשו של חבר הפרלמנט לשעבר מסבאח אל-אחדב (ער') ירו על מפגינים, הרגו שני אנשים ופצעו ארבעה נוספים.[65]

השבוע הראשון

19 באוקטובר

ב-19 באוקטובר נמשכו ההפגנות וההפרעה הפוליטית.

מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, פנה בבוקר לאומה, כשהוא מדבר נגד המיסים שהוטלו. הוא האשים במצב את הממשלה הקודמת, שאשמה גם היא במצב הכלכלי, לדבריו.[66][67]

במהלך ההפגנות במשך היום, היו דיווחים על קבוצות לוחמות של תנועת אמל שהטרידו ופתחו באש לעבר מפגינים בצור.[68] הפגנות סולידריות עם המפגינים בלבנון נערכו ברחבי אירופה וצפון אמריקה.[69]

בגלל הלחץ הגובר מצד המפגינים, הכריזו הכוחות הלבנוניים על התפטרותם מהקבינט. סמיר ג'עג'ע, מנהיגם, האשים בעבר את מתנגדיו ב"מניעת הרפורמות הנחוצות", אך מאז הצהיר על חוסר אמונו בקבינט הנוכחי. מפלגתו החזיקה ארבעה מושבים בממשלה: שר העבודה כמיל אבו סולימאן, שרת הפיתוח המנהלי מאי שידיאק, סגן ראש הממשלה ע'סאן חסבאני, ושר הרווחה רישאר קויומג'יאן.[70]

20 באוקטובר

ב-20 באוקטובר התכנסו מאות אלפי מפגינים באתרים שונים ברחבי לבנון – ההפגנות הגדולות ביותר מאז 2005.[71]

אש חיה נשמעה מחוץ למשרדו של המקורב למפלגת השלטון זרם העתיד פיראס אל-עלי בטריפולי, אך איש לא נפצע.[72] בשש אחר הצהריים התכנסו המפגינים בכל רחבי המדינה ושרו את ההמנון הלאומי.[73]

21 באוקטובר

ב-21 באוקטובר הוכרזה שביתה כללית ברחבי המדינה בדרישה להפסיק את הבעיות הכלכליות במדינה, וההפגנות נמשכו ברחבי הארץ. כמה מפגינים החלו לפנות את הפסולת שהותירו אחריהן המחאות בביירות, לאחר קריאה בתקשורת החברתית לשמור על הרחובות מסודרים ונקיים.[74]

בשעות אחר הצהריים נערכה ישיבת חירום ממשלתית, והממשלה העבירה בה אמצעים כלכליים שמטרתם להקטין את הגירעון לסייע לעניים, להפחית את שכר הפוליטיקאים למחצית ולערוך רפורמה כוללת בענף החשמל הלא-מתפקד.[71] ראש הממשלה אל-חרירי אמר כי ישקול להתפטר אם הצעדים לא יתקבלו. מפגינים דחו את הרפורמות לאחר נאום שנשא אל-חרירי, כינו את ממשלתו "גנבים" וטענו כי הרפורמות מוכיחות כי הממשלה התעללה בהם במשך עשרות שנים.[75]

במהלך הלילה מנע הצבא הלבנוני ניסיון כניסה של מספר אופנוענים שנשאו דגלי חזבאללה ואמל למחאות בביירות. שתי התנועות הכחישו כמה דקות לאחר מכן כל קשר לאירוע.[76]

22 באוקטובר

ב-22 באוקטובר פגש אל-חרירי את שגרירי ארצות הברית, צרפת, רוסיה, גרמניה, הממלכה המאוחדת, איטליה והאיחוד האירופי, וכן נציגים רשמיים של הרפובליקה העממית של סין, האומות המאוחדות והליגה הערבית. אל-חרירי עדכן את הנציגים ברפורמות שברצונו לערוך, והביע את הסכמתו למחאות לא-אלימות. הנציגים, שמרכיבים את "קבוצת התמיכה הבינלאומית עבור לבנון" (International Support Group for Lebanon), תמכו ברפורמות כלכליות ובהגנה על המוחים, והאיצו את הממשל הלבנוני לערוך דיאלוג פתוח עם אזרחי המדינה.[77]

המחאות נמשכו; אזרחים קראו, בין השאר, לשקיפות רבה יותר בבנקים.[78]

23 באוקטובר

הנשיא אל-חרירי ערך ב-23 באוקטובר ישיבה עם ועדת השרים האחראית על הרפורמות הכספיות והכלכליות. בפגישה נידונה טיוטת חוק לשיקום אוצר המדינה, ונקבע שהצעת החוק תישלח לוועדת המשפטנים העליונה, שתידרש להשיב את המלצותיה בתוך עשרה ימים.[79] בערבו של היום נפגש אל-חרירי גם עם חברי המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, להידבר בעניין ההתפתחויות האחרונות במדינה.[80]

שייח' דרוזי בכיר בלבנון קרא לממשלה לערוך שיח עם האזרחים, כדי להגן על זכויותיהם לחירות, ליציבות ולביטחון.[81]

24 באוקטובר

ב-24 באוקטובר פנה הנשיא מישל עאון לציבור, והצהיר על נכונותו לפתוח עמם בדין ודברים ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר. הוא הביע תמיכה ברפורמות שמוביל אל-חרירי, אך אישר את הצורך "לשקול מחדש" את מקום הממשלה הנוכחית — אך זאת במסגרת המוסדות המדיניים הקיימים, ולא באמצעות הפגנות ומחאות.[82] אל-חרירי תמך בבדק הבית השלטוני דרך "המכניזם החוקתי", אך המפגינים סירבו לכל ניסיון לדיאלוג עד שהממשל יתפטר.[83]

המפגינים חסמו מספר דרכים ראשיות ברחבי המדינה. עימותים קטנים פרצו במרכז ביירות בין המוחים לתומכי חזבאללה; מפגין אחד נפצע.[84]

בדיווח של חברת השירותים הפיננסיים "סטנדרד אנד פורס" הוענק ללבנון בדירוג-האשראי רשימת המעקב (CreditWatch) דירוג שלילי, בשל סיכון אשראי בעייתי ובשל לחץ כלכלי שמקורו במחאות. הבנקים במדינה נותרו סגורים, בעקבות חשש לביטחון.[85]

השבוע השני

25 באוקטובר

המחאות נמשכו גם ב-25 באוקטובר, למרות קריאות לדיאלוג מהנשיא; דרכים מרכזיות נחסמו, ונשמעו קריאות להתפטרות כוללת של הממשלה.[86] פעם נוספת התעמתו תומכי חזבאללה עם מפגינים במרכזה של ביירות, כשהם קוראים קריאות בשבחו של מזכ"ל חזבאללה נסראללה.[87]

בערב של אותו יום נאם נסראללה, וקרא לתומכיו לעזוב את הרחובות.[88] במהלך הנאום שיבח את המוחים על שהשיגו רפורמות כלכליות, אך העלה חשש שהם מנוצלים בידי כוחות זרים ומקומיים כדי להצית מלחמת אזרחים בלבנון.[89] באותה ההקלטה הוא נראה מצולם על רקע דגל לבנון, מקרה מאוד חריג בהופעותיו של נסראללה שתמיד מופיע בהקלטות שלו כשדגל חזבאללה מונף ברקע - ולכן דבריו התקבלו בחוסר אמון.

26 באוקטובר

על רקע ההפגנות, שנמשכו גם ביום זה, בכפר ירזה (אנ') שמדרום-מזרח לביירות נערכה פגישת תיאום של מפקדי הצבא הלבנוני, כדי להבטיח את חופש התנועה ואת בטיחות המפגינים.[90] סמיר ג'עג'ע מהכוחות הלבנוניים ביקר את חוסר המענה להפגנות.[91]

27 באוקטובר

בהטפה שערך הפטריארך המארוני של אנטיוכיה, בשארה א-ראעי, הביע הזדהות עם סבל המפגינים וקרא לשתף איתם פעולה, "לפני שזה יהיה מאוחר מדי".[92] בנוסף יצרו מפגינים שרשרת אנושית לאורך 170 קילומטרים, מעכאר שבצפון לבנון לצידון. מטרת אקט המחאה הייתה להראות את אחדותה של לבנון.[93]

האפיפיור פרנציסקוס פנה אל המפגינים במסר מצולם, שבו הביע את רצונו לשוב לראות מדינה שקטה ושלווה, ודחק במנהיגים להקשיב לחששות העם.[94]

28 באוקטובר

ב-28 באוקטובר סירב אל-חרירי לכנס ישיבה של שרי הממשלה.[95]

29 באוקטובר

תומכי אמל וחבאללה לבושי שחורים[96] תקפו מפגינים בביירות, קרעו ושרפו אוהלי מחאה ופגעו במתנגדי משטר.[97][98] בעקבות המשבר הפוליטי והכלכלי וההפגנות המתמשכות, הודיע ראש הממשלה סעד אל-חרירי בנאום שנשא אחר הצהריים על התפטרותו.[95][99]

30 באוקטובר

בניסיון לפתוח מחדש דרכים חסומות, ירו חיילי צבא לבנון לעבר מפגינים גז מדמיע בנפת עכאר הצפונית. מפגינים חסמו דרכים גם בצידון ובקאע שבדרום, במרכז ביירות חסמו עשרות מפגינים את "גשר הטבעת", והפגנות נמשכובכיכר א-נור בטריפולי. הצבא הלבנוני התערב במקומות רבים כדי למנוע הסלמה.[100][101]

31 באוקטובר

הנשיא עאון נאם על המשבר הכלכלי שבו נתונה לבנון. הוא דיבר על מחויבותו למאבק בשחיתות, להבטחת יציבות פוליטית, פגיעה בטרור והשבת פליטים סוריים למדינה. הוא הבטיח גם שהממשלה הבאה תוקם על ידי מומחים, ולא בידי בעלי נאמנויות פוליטיות.[102][103] מיד לאחר נאומו של הנשיא החלו הפגנות, בדרישה לבחירות מוקדמות לפרלמנט ולהקמת ממשלה טכנוקרטית. הם מנעו מעבר בכבישים בערים בכל רחבי המדינה – כולל צידון, בקאע וח'אלדה – בשל צמיגים שנשרפו או בשל כמות המפגינים העצומה. בטריפולי נאספו אלפי מפגינים בכיכר א-נור, ובביירות נחסם הכביש המהיר ג'ורג' חדד, המחבר את "גשר הטבעת" לכביש החוף. הכוחות לפיזור הפגנות של המשטרה והצבא פעלו ברחבי לבנון כדי לפתוח את הדרכים שנחסמו.[104][105]

השבוע השלישי

הפגנה בטריפולי, שנחשבה למקור מרכזי של אנרגיה במחאה הלבנונית,[106] ב-2 בנובמבר

הבנקים בלבנון נפתחו מחדש ב-1 בנובמבר לאחר שבועיים – פרק הזמן הארוך ביותר בתולדות לבנון שבו היו סגורים.[107] בקרת הון (אנ') בלתי-רשמית – שכן לא היה מדובר בפיקוח ממשלתי, אלא בבקרה של בנקים פרטיים – הוטלה במספר בנקים כדי למנוע הסתערות משיכות (אנ'); משיכות אישיות מן החשבון הוגבלו ל-3,000 דולרים בשבוע או בחודש, תלוי בבנק. פעילות הבנקאות התאגידית הוגבלה באופן דומה, והעברות בנקאיות בינלאומיות מלבנון הופסקו כמעט לחלוטין, בכפוף לאישור ידני לכל העברה.[108] מזכ"ל חזבאללה נסראללה הביע בנאום ביום זה רצון להקמת ממשלה ריבונית, שלא תסתייע בארצות הברית או במדינות אחרות לפני שתחליט. מדבריו לא היה ברור האם חזבאללה תומכת בתנועת המחאה הכלל-ארצית. הוא הטיל ספק במניעים של המפגינים במהלך נאומו, ורמז כי השפעות זרות אחראיות לפעילותם.[109][110]

ב-3 בנובמבר נכחו אלפים מאנשי הזרם הפטריוטי החופשי בהפגנת תמיכה בפעילות הממשלתית ובנשיא מישל עאון, מקים המפלגה.[111] במהלך ההפגנה הצהיר מנהיג המפלגה ג'בראן באסיל (אנ') כי "עלינו לחסום רחובות לחברי פרלמנט שמונעים חוקים ללחימה בשחיתות, פוליטיקאים שבורחים מאחריות ושופטים שאינם מוציאים לפועל את החוק". הוא דרש גם להסיר את הסודיות הבנקאית (אנ') מחשבונות פקידים פוליטיים ולחייבם לשאת באחריות, וקרא להשיב כספי ציבור שנבזזו.[112] אחר הצהריים הציפו את הרחובות ברחבי לבנון עשרות אלפי מפגינים נגד הממשלה במה שכינו "יום ראשון של אחדות".[113] המפגינים התכנסו בשבוע השלישי ברציפות ביום ראשון מאז החלו הפגנות המוניות נגד הממשל ב-17 באוקטובר, ומילאו את הרחובות והכיכרות המרכזיות של ערים מרכזיות כולל ביירות, טריפולי וצור. בשל שריפת צמיגים, תילי חול וכמות המפגינים העצומה נסגרו עשרות דרכים ראשיות, למרות איום מתמשך של אלימות מצד האופוזיציה המפלגתית.

תנועות סטודנטים הפגינו ב-6 בנובמבר, וסירבו לשוב ללימודים כל עוד דרישותיהם לא ממולאות. מספר תנועות סטודנטים הוקמו מאז החלו ההפגנות. הם קראו לחוזה פיננסי עבור הסטודנטים, לביטול ההחלטה לשנות את שכר הלימוד למטבע הדולר באוניברסיטאות מסוימות, למועצות סטודנטים עצמאיות בכל אוניברסיטה, ולתמיכה כלכלית באוניברסיטאות הלבנוניות. הם ביקשו רפורמה חברתית, פוליטית וכלכלית ברמה הלאומית, ועבודה לאחר שיסיימו את לימודיהם, בלי נפוטיזם או אפליה בשל העדה שאליה הם משתייכים. הדרישות כללו גם תוכניות פנסיה ופרישה, כמו גם שירותי בריאות נאותים.[114] אחר הצהריים החלה כמות המפגינים ברחבי לבנון לגדול בהדרגה, אלפים החלו להפגין מול חברות פרטיות מרכזיות ומול מוסדות ממשלתיים, ואילצו חלק מהם לסגור את דלתותיהם.[115]

השבוע הרביעי

ב-9 בנובמבר 2019 נשמע דיווח כי מדיניות הקצבת הדולרים שהפעילו בנקי לבנון עלולה לגרום למחסור גדול ולהעלאות מחירים בדלק, בבנזין, באוכל ובציוד חיוני אחר. סוליימאן הארון, ראש התאגדות בתי החולים הלבנונית, אמר כי הציוד הרפואי במדינה "לא יספיקו ליותר מחודש" אלא אם יימצא פתרון.[116]

הפגנות 2020

הפגנות בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המחאות בלבנון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Khraiche, Dana. "Nationwide Protests Erupt in Lebanon as Economic Crisis Deepens". www.bloomberg.com. נבדק ב-2019-10-18.
  2. ^ "Lebanese govt to charge $0.20 a day for WhatsApp calls | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  3. ^ "Protests erupt in Lebanon over plans to impose new taxes". www.aljazeera.com. נבדק ב-2019-10-18.
  4. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche. "Lebanon: WhatsApp tax sparks mass protests | DW | 18.10.2019". DW.COM (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-10-18.
  5. ^ AP, Fadi Tawil |. "Protests spread across Lebanon over proposed new taxes". Washington Post (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  6. ^ "Protests erupt over taxes as govt races to wrap up budget | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  7. ^ "Lebanon scraps WhatsApp tax as protests rage" (באנגלית בריטית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  8. ^ רועי קייס, המחאות בלבנון בצל הקרונה, באתר כאן חדשות, טויטר, ‏6.5.2020
  9. ^ מתח בחיזבאללה: המחאה בלבנון נמשכת, באתר www.israelhayom.co.il, ‏06.06.2020
  10. ^ Brennan, Sam (2019-09-24). A closer look into Lebanon’s fixed currency. Al Monitor.
  11. ^ Lebanon. World Bank. Retrieved 2019-10-21.
  12. ^ The tragic disintegration of Lebanon. Arab Times (2019-10-11). Retrieved 2019-10-21.
  13. ^ UPDATE 1-Moody's puts Lebanon's Caa1 rating under review for downgrade. Reuters (2019-10-01). Retrieved 2019-10-21.
  14. ^ A long-feared currency crisis has begun to bite in Lebanon. The Economist (2019-10-05). Retrieved 2019-10-21.
  15. ^ Holtmeier, Lauren (2019-10-07). How Lebanon’s dollar shortage sparked an economic crisis. Al Arabiya. Retrieved 2019-10-21.
  16. ^ Lebanon gas stations to go on strike over dollar 'shortage'. France 24 (2019-09-26). Retrieved 2019-10-21.
  17. ^ Lebanon approves 2020 budget with 0.6% deficit - Hariri. Reuters. Retrieved 2019-10-21.
  18. ^ Lebanon banks suck in dollars to maintain peg, but economy stagnates. Reuters (2018-08-16). Retrieved 2019-10-21.
  19. ^ Lebanon's parliament passes 2019 austerity budget. Al Jazeera (2019-07-19). Retrieved 2019-10-21.
  20. ^ Irish, John & Pennetier, Marine (2018-04-06). Lebanon wins pledges exceeding $11 billion in Paris. Reuters. Retrieved 2019-10-21.
  21. ^ "Unemployment: The paralysis of Lebanese youth". An-Nahar (באנגלית). 2019-08-02. אורכב מ-המקור ב-2020-07-21. נבדק ב-2020-01-19.
  22. ^ "A long-feared currency crisis has begun to bite in Lebanon". The Economist. 2019-10-05. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2019-10-18.
  23. ^ "Lebanon gas stations to go on strike over dollar 'shortage'". France 24 (באנגלית). 2019-09-26. נבדק ב-2019-10-18.
  24. ^ "Protests spread across Lebanon over proposed new taxes". France 24 (באנגלית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  25. ^ "Lebanese millers say wheat reserves fall due to ongoing 'dollar problem' | Business, Local | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  26. ^ "Protests sweep Lebanon for a second day". 7NEWS.com.au (באנגלית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  27. ^ Haugbolle, Sune. "Lebanon Is Facing an Economic and Environmental Disaster". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-10-18.
  28. ^ Azhari, Timour. "Lebanon wildfires: Hellish scenes in mountains south of Beirut". www.aljazeera.com. נבדק ב-2019-10-18.
  29. ^ Khamis, Reem (2019-10-16). "Lebanon's wildfires call for an appropriate disaster risk management plan". An-Nahar. אורכב מ-המקור ב-2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  30. ^ "As energy problems fuel protests, Lebanon eyes gas revolution". Al Jazeera (באנגלית אמריקאית).
  31. ^ "Lebanon: what protests against the sectarian elite mean for Hezbollah". The Conversation (באנגלית אמריקאית). 2019-11-05. נבדק ב-2020-01-19.
  32. ^ "A surge of public anger sends Lebanon's politicians reeling". The Economist. 26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Lebanon - Religious Sects". Global Security.
  34. ^ נטע בר, ‏"נסיים כמו ונצואלה": הסנקציות על חיזבאללה מכות בלבנון, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2019
  35. ^ ד"ר ירון פרידמן, חיזבאללה ואינתיפאדת הווטסאפ, באתר ynet, 20 באוקטובר 2019
  36. ^ US sanctions on Iran-backed Hezbollah deepen Lebanon’s economic crisis, The Times of Israel, 5 October 2019
  37. ^ "Lebanon: Protests over worsening economic crisis". www.aljazeera.com. נבדק ב-2019-10-18.
  38. ^ "Watch: Protests in Lebanon's capital over worsening economic crisis". gulfnews.com (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  39. ^ Kranz, Michal (2019-10-04). "Protesters rise up as Lebanon's leaders grapple with multiple economic crises". Al-Monitor (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  40. ^ "Cabinet meets as backlash grows over tax proposals | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  41. ^ "Lebanon cabinet sets 'final session' on Friday for 2020 draft budget: minister". Reuters (באנגלית). 2019-10-17. נבדק ב-2019-10-18.
  42. ^ "Hariri Contacts Aoun, Both Men Agree to Cancel Today's Cabinet Session – Al-Manar TV Lebanon". www.english.almanar.com.lb. אורכב מ-המקור ב-2019-12-09. נבדק ב-2019-10-18.
  43. ^ "WhatsApp tax the final straw as massive protests erupt - Georgi Azar". An-Nahar. 2019-10-17. אורכב מ-המקור ב-2019-10-19. נבדק ב-2019-10-18.
  44. ^ Joumblatt, Walid (2019-10-17). "انني طلبت من الرفيق اكرم شهيب تسليم الذين اطلقوا النار في الهواء ونحن تحت القانون لكن نطلب تحقيق شفاف ونرفض الاعتداء على ايا كان .pic.twitter.com/LUo2mCghCI". @walidjoumblatt (בערבית). נבדק ב-2019-10-18.
  45. ^ CNN, Tamara Qiblawi. "WhatsApp tax sparks night of austerity protests across Lebanon". CNN. נבדק ב-2019-10-18.
  46. ^ "President Aoun called PM Hariri and agreed to hold a Cabinet meeting tomorrow at Baabda Palace". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  47. ^ "Education Minister Akram Chehayeb issues statement to close public and private schools and universities tomorrow (Friday) because of the current situation in the country". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  48. ^ "Lebanon scraps WhatsApp fee amid violent protests". Reuters (באנגלית). 18 באוקטובר 2019. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Des manifestants s'en prennent aux domiciles et bureaux de responsables Amal et Hezbollah à Nabatiyé". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  50. ^ "Some protesters riot in central Beirut, hurl stones at riot police, shatter shops' windows | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  51. ^ "Liban : le bureau du CPL à Tripoli saccagé". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  52. ^ "Police fire tear gas at rioting protesters near govt seat in central Beirut | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  53. ^ "Protestations : de nombreuses routes coupées à travers le Liban". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  54. ^ "Lebanon paralyzed after second day of protests | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  55. ^ "Liban : "grève générale" vendredi de "toutes les administrations publiques"". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  56. ^ "Lebanese Forces will not participate in today's Cabinet session: minister | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  57. ^ "Geagea appelle Hariri à démissionner". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  58. ^ "Hariri to address the nation at 6 p.m. | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  59. ^ "Joumblatt appelle à un "mouvement pacifique contre le mandat" Aoun". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). 2019-10-18. נבדק ב-2019-10-18.
  60. ^ ANTONIOS, Zeina (2019-10-18). "Pierre Issa à L'OLJ : Si le cabinet démissionne, il faudra former un gouvernement réduit de salut public - Zeina ANTONIOS". L'Orient-Le Jour (בצרפתית). נבדק ב-2019-10-18.
  61. ^ "U.S. Embassy in Beirut urges all sides to refrain from violence and any actions that would threaten public safety | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-18.
  62. ^ "Hariri: We can no longer wait for our 'partners in the government' to start working on the solution, so either they show in the coming 72 hours that they are serious about reforms or I will take a different approach". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  63. ^ "Hariri: 'Partners in the government' have 72 hours to give me their answer". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-18.
  64. ^ Hariri, Saad (2019-10-18). "#٧٢ساعة ..." @saadhariri. נבדק ב-2019-10-19.
  65. ^ Libnanews, Newsdesk (2019-10-18). "Liban/Flash: 2 morts et 4 blessés à Tripoli suite à une fusillade". Libnanews, Le Média Citoyen du Liban (בצרפתית). נבדק ב-2019-10-19.
  66. ^ "Nasrallah: Lebanon is facing two major menaces; the first is the financial and economic collapse and the second is the Lebanese people's rage at the political elite". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-19.
  67. ^ "Nasrallah: There are political leaders and forces in Lebanon that act above everyone else and avoid all responsibilities for the past and the present mistakes and blame others". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-2019-10-19.
  68. ^ Fawaz, Yumna (19 באוקטובר 2019). ""غنم، خواريف تابعين ورا احزابكن"صرخة من متظاهرة في صور الى نبيه بري بعد الاعتداءات والتنكيل من قبل شباب حركة امل.#لبنان_ينتفض #الزعران_فلتانةpic.twitter.com/FPZoc8DbOS". @yumnafawaz (בערבית). נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Hundreds across the world protest in solidarity with Lebanon | News, Lebanon News | THE DAILY STAR". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-19.
  70. ^ "Lebanese Forces resign from Cabinet - Georgi Azar". An-Nahar. 2019-10-20. אורכב מ-המקור ב-2019-11-30. נבדק ב-2019-10-19.
  71. ^ 71.0 71.1 "Lebanon's leaders move to quell huge protests". BBC News. 21 באוקטובר 2019. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "Clash and gunfire in Tripoli, but no casualties". MTV Lebanon (באנגלית). 20 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ "Lebanese national anthem unites demonstrations at 6 pm". MTV Lebanon (באנגלית). 20 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  74. ^ "Lebanon protests: All the latest updates". www.aljazeera.com. 21 באוקטובר 2019. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ Ensor, Josie; Haboush, Joseph (21 באוקטובר 2019). "Lebanon's protesters reject government's economic reforms with chants of 'thieves, thieves!'". The Telegraph. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ "Army foiled attempted infiltration of Beirut protest: source". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-26.
  77. ^ "ISG visits Hariri: Support for the reform objectives endorsed by the Cabinet". MTV Lebanon (באנגלית). 22 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ "Protesters march from Al Nour Square to Central Bank in Tripoli". MTV Lebanon (באנגלית). 22 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ "Hariri chairs meeting on looted public money recovery law". MTV Lebanon (באנגלית). 23 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  80. ^ "Hariri receives PSP delegation". MTV Lebanon (באנגלית). 23 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ "Sheikh Akl calls for preserving people's rights". MTV Lebanon (באנגלית). 23 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ "'I am waiting for you': Lebanon's Aoun invites protesters to talk". www.aljazeera.com. 24 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ "Lebanese protesters reject president's appeal for talks". www.aljazeera.com. 25 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ^ "Lebanon protesters reject concessions, block key roads". France 24 (באנגלית). 25 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ "Hezbollah to speak on Lebanon crisis as economic warning issued". www.aljazeera.com. 25 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ "Roads closed as pressure builds on govt in 9th day of uprising". www.dailystar.com.lb. 25 באוקטובר 2019. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  87. ^ "Hezbollah supporters clash with riot police, protesters". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-26.
  88. ^ "Hezbollah calls on supporters to withdraw from protests, listen to Nasrallah's speech". www.dailystar.com.lb. נבדק ב-2019-10-26.
  89. ^ Cheeseman, Abbie (25 באוקטובר 2019). "Hizbollah leader warns of civil war after days of Lebanon protests". The Telegraph. נבדק ב-26 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ "Meeting at Army Command to discuss current situation". MTV Lebanon (באנגלית). 26 באוקטובר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ "Geagea criticizes neglect of people's demands". MTV Lebanon (באנגלית). 26 באוקטובר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  92. ^ الراعي: لا تنظروا الى المُتظاهرين بفوقيّة واستكبار, MTV Lebanon (בערבית)
  93. ^ שירות גלובס, ‏"אנחנו שוחרי שלום": מפגינים בלבנון יצרו שרשרת אנושית באורך 170 ק"מ, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2019
  94. ^ "Pope Francis Addressed the Lebanese Revolutionaries in a Message of Support". The961 (באנגלית). 29 באוקטובר 2019. נבדק ב-27 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ 95.0 95.1 שחר קליימן, ‏לאחר המחאות בלבנון: ראש הממשלה התפטר מתפקידו, באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2019
  96. ^ "Saad Hariri, the prime minister of Lebanon, steps down". The Economist. 29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  97. ^ "Amal and Hezbollah supporters overrun Beirut protesters". The National (באנגלית).
  98. ^ "Hezbollah Supporters Break Up Lebanon Protest Camp". Voice of America (באנגלית). נבדק ב-2020-01-19.
  99. ^ Vivian Yee (29 אוק' 2019). "Lebanon's Prime Minister, Saad Hariri, Steps Down in Face of Protests". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ "Number of roads across Lebanon blocked again". The Daily Star. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ "Lebanese Army Intervenes to Reopen Roads". The Daily Star. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ "President Michel Aoun addressed the nation Thursday evening". The Daily Star. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  103. ^ "Everything You Need to Know About President Aoun's Speech". The961. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ "Protesters take to streets after the President speech". The Daily Star. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  105. ^ "Security forces struggle to keep roads open". The Daily Star. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  106. ^ In Lebanon's sweeping protests, hard-hit Tripoli sets the tempo, רויטרס, 4 בנובמבר 2019
  107. ^ "Lebanon's banks reopen after two-week closure amid protests". France 24. נבדק ב-19 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  108. ^ Cochrane, Paul. "How Unofficial Capital Controls Stopped a Run on the Banks in Lebanon". CounterPunch. נבדק ב-2020-01-19.
  109. ^ "Nasrallah Urges Fast Formation of 'Sovereign Govt.', Says 'Strife, Political Coup' Foiled". Naharnet. 2019-11-01. נבדק ב-2020-01-19.
  110. ^ Kranz, Michal. "Hezbollah's Old Tricks Won't Work in Lebanon". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-01-19.
  111. ^ "FPM supporters gather in support of President". An-Nahar. 3 בנובמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-2020-03-19. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ "Aoun strategy risks delaying government formation". zawya.com (באנגלית). נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ "'Sunday of Unity' rejuvenates protests". The Daily Star. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  114. ^ "Lebanon students skip school as protesters eye state institutions". Al Jazeera (באנגלית אמריקאית).
  115. ^ "Lebanon protesters seek to shut down key state institutions". Al Jazeera.
  116. ^ Fuel shortage, price hikes squeeze protest-hit Lebanon, 09/11/2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0