רבי נחום לעווי
 | |
| קברו של רבי נחום שאדיקר בהר הזיתים |
רבי נחום לעווי משאדיק (ידוע בכינוי רבי נחום שאדיקר; ה'תקע"א, 1810 בערך – י"ב בחשוון תרכ"ו, 1865) היה רב ואב"ד העיירה שאדיק שבפולין. עם עלייתו לארץ ישראל היה ממיסדי כולל וורשא בירושלים ועמד בראשותו. רבי נחום ואחיו הם ראשי משפחת ויספיש בירושלים.
קורותיו
נולד לרבי אברהם ב"ר שלמה זלמן מפוזנא, שהיה תלמיד רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג. אמו אסתר הייתה בת רבי יצחק איצק ילנקוביץ משלעשין. מבין ארבעת אחיו התפרסמו רבי שלמה זלמן שכיהן כרב של זלוצ'ב, רבי אשר לעמיל לעווי שכיהן כרב של גאלין ובסוף ימיו אב"ד בירושלים, ורבי יעקב יהודה לייב שכיהן כרב של שלשין ובסוף ימיו בירושלים. בצעירותו למד אצל רבי שלמה זלמן ליפשיץ ובגיל שמונה עשרה הוסמך על ידו. לאחר נישואיו לחיה מסומפולנו שימש במשך מספר שנים כרב של העיר שאדיק שבפלך קאליש.
בשנת תר"ה (1845) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר לעמיל ורבי יעקב יהודה לייב, מחבר ספר "בית לאבות". לפי מסורת אחת, שלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל[דרוש מקור]. בירושלים הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה, כשהוא יושב רוב ימיו בצום, עטוף בטלית ותפילין. למד קבלה יחד עם אחיו ורבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה כהן. בשנת תרי"א, עם פטירת הפתאומית של אחיו ר' אשר לעמיל, עברה הנהגת כולל וורשא לידיו. לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית למינה-לאה ריבלין, בת הרב משה מגיד ריבלין, שכיהן כמנהיג הפרושים בירושלים במשך מספר שנים.
נפטר במגפת החולירע שפרצה בשנת תרכ"ה. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בין אחיו רבי יהודה לייב והגאון מקוטנא. במכתב שהופיע בהלבנון (ה'תרכ"ו מס' 23) כתב עליו רבי יעקב ספיר הלוי,
"לא בשפת יתר נאמר על החסיד הקדוש הרב ר' נחום זוצק"ל שהיה שקול כשישים רבוא, ובצדק היה יכול לישא עשר אצבעותיו, ולומר גלוי וידוע וכו' שלא נהנתי מהעולם הזה וכו' ... היה כמעין המתגבר בחריפות ובקיאות, וגודל חסידותו פרישותו וקדושתו, לא אדע החל וכלה ולא יכילום גליונים רבים... לית דין בר נש רק מבני אלקים בני עליון אשר גם גויתו כתרשיש... ומה אספר מטוב לבבו ויפת עינו חונן לדל ורחמן... לא אכל פתו לבדו.."
נוסח מצבתו: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו בתורה ועבודה ובתענית וסיגופים במסירות נפש, לא פסק פומיה מגרסא יום וליל, זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה, הרב המאוה"ג (המאור הגדול) סיני ועוקר הרים חסיד ועניו".
בשנת תשמ"ג (1983) הוקמו על שמו ישיבת הר"ן (ראשי תיבות: הרב ר' נחום), על ידי בן נינו הרב צבי וייספיש. כמו כן קרויים על שמו, רחוב בשכונת נווה יעקב בצפון ירושלים, ורחוב בשכונת הגפן בביתר עילית.
צאצאיו
ילדיו מאשתו הראשונה:
- רבי שלמה זלמן בהר"ן (ראשי תיבות: בן הרב ר' נחום), ממייסדי שכונת מאה שערים ושכונות נוספות. זמן קצר שימש כחבר בית דינו של המהרי"ל דיסקין.
- רבי אברהם אליעזר לעוי
- רחל יוכבד ברגמן, אשתו של רבי יהודה ברגמן, בנו של רבי אליעזר ברגמן, מייסד כולל הו"ד.
- אסתר גיטל בהר"ן קורפו
ילדיו מאשתו השניה:
- רבי אשר לעמיל בהר"ן
- בנו הרב צבי הירש ויספיש. מתלמידי הרב הערש מיכל שפירא.
- הרב דוד בהר"ן
| תקופת חייו של רבי נחום לעווי על ציר הזמן |
|---|
 |
תורתו וספריו
- אבני קודש על מסכת בבא מציעא (ירושלים, ה'תשל"א)
- שו"ת אבני קודש, (ירושלים, ה'תשל"ה)
- "מוריה" (שנה ראשונה, גיליון ח-י)
- עוד מתשובותיו נדפסו בספר בית אבות של אחיו רבי יהודה לייב לעוי, ובשו"ת "אמרי בינה" של הרב מקאליש. חידושים פרי עטו נדפסו בתחילת שו"ת מהרי"ל דיסקין.
לקריאה נוספת
- ישראל גולדברג, "רבי נחום משאדיק", בתוך: ארח דוד, עמ' תמ"ז-תפ"ב, ירושלים תשע"א.
קישורים חיצוניים
- אילן היוחסין של רבי נחום שאדיקר
- ספרו שו"ת אבני קודש באתר HebrewBooks
29993961נחום לעווי