רבי יעקב טולידאנו (בן יוסף)
הרב יעקב טולידאנו (תשרי ה'תרכ"ו 1865 - י' אב ה'תרצ"ב 1932) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואח"כ רבה של מקנס בתחילת המאה העשרים.
קורות חייו
.png) | |
| לידה |
1865 תשרי ה'תרכ"ו מקנס מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1932 (בגיל 67 בערך) י׳ אב ה׳תרצ״ב מקנס |
| שם מלא | רבי יעקב טולידאנו |
| מקום פעילות | מרקש ומקנס מרוקו |
| השתייכות | עדות המזרח |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואח"כ רבה של מקנס |
| שם השושלת | טולידאנו |
נולד במקנס לאביו רבי יוסף. למד תורה אצל הרב אלישע עטיה, ואצל רבי יעקב בן משה טולידאנו[1]. נשא את חנה לבית סודרי. בשנת ה'תרס"ד התמנה לדיין בעירו מקנס בבית הדין שבראשות הרב שלמה שטרית. בתקופת כהונתו זו, נמנה עם מתקני התקנות בעיר.[2]
בשנת ה'תרע"ח קיים השלטון הצרפתי במרוקו סדר בכמות הדיינים, לפיה בעיר גדולה יכהנו שלשה דיינים, ואילו בעיר קטנה, יכהן דיין אחד בלבד. עם כניסת החוק, הוחלט כי מקנס נחשבת עיר קטנה, שמגיע לה דיין אחד בלבד. רבי יעקב שהיה אז צעיר הדיינים, נותר ללא תפקיד. אך בקיץ של אותה השנה הוצעה לו משרת אב בית הדין מרקש, לאחר פטירתו של רבי שלמה אסבאג (השני) שנפטר כשנה וחצי קודם לכן. רבי יעקב נענה להצעה, וכיהן כאב בית הדין מרקש במשך כארבע שנים. חביריו לדיינות היו רבי שלמה אבן חיים ורבי משה זריהן. בשנת ה'תרפ"ב, הכיר השלטון הצרפתי במקנס כעיר גדולה, ובעקבות כך חזר למקנס. או אז הוחלט שהוא יתמנה לאב בית הדין ורבה הראשי של מקנס. לצידו כיהנו הדיינים רבי יהושע בירדוגו ורבי אברהם עמאר.[3] בנו המפורסם הוא רבי רפאל ברוך טולידאנו שהחליפו בתפקיד הדיינות באופן לא רשמי החל משנת ה'תרפ"ז, עקב חולשתו של אביו.[4]
סמוך לפטירתו הכתיר את בנו כדיין כתחתיו במעמד הקהילה. רבי יעקב נפטר בי' אב ה'תרצ"ב במקנס.
לאחר פטירתו, התמנה תחתיו בנו רבי רפאל ברוך לכהן כדיין שלישי בעיר.
יוזמת המלאח החדש
בשנת ה'תרפ"ב, בראשית כהונתו כרבה של מקנס, הציע ראש העיר הצרפתי ליהודים אמידים לצאת מחומות המלאח הישן לשכונה חדשה בעיר. רבי יעקב התערב בהצעה, ולא הסכים לצאת מהמלאח ללא הבטחה מפורשת, שכל היהודים ביחד יעברו לשכונה החדשה. לטענתו, העברת יהודים יחידאיים לשכונה החדשה תגרום קרע לקהילה, ודרדור רוחני. למעשה דרישתו התקבלה, והיהודים עברו באופן מרוכז ל'מלאח החדש'.[5] או אז פעל להקמת תלמוד תורה בשטחו.[6]
פעילותו הרבנית
רבי יעקב תיקן לשוחטי העיר מקנס, שלא ישחטו עד שלא יתנו את סכיני השחיטה לבדיקה אצלו. זאת אחר מעשה שהיה שמצא סכין של אחת השוחטים שהייתה פגומה.[7]
רבי יעקב צידד להחמיר בקבלת גרים לשם אישות. וראה בהקלות אלו חשש לפרצה שתעודד צעירים יהודים נוספים להינשא לגויות.[8]
חיבוריו
- שאלות ותשובות - טרם נדפס.
- תקנות - נדפסו בספר תקנות חכמי מכנאס, חלק א'.
- חידושים ודרשות על התנ"ך - טרם נדפס.
הערות שוליים
- ^ ראו: ספר אמרי אברהם (עמאר), מאמר 'תפארת בנים אבותם', עמ' רצה.
- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס חלק א, תקנה סט.
- ^ ראו: ספר קדוש וברוך (טולידאנו) עמ' 91-2.
- ^ ספר קודש וברוך עמ' 101-2.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 95-6.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 97-8.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 93.
- ^ תשובתו הובאה בשו"ת רבי ברוך סימן יד, ובשו"ת עמק יהושע חלק ג יו"ד סימן טז.
| הקודם: הרב שלמה אסבאג (השני) |
רבנים ראשיים של מרקש | הבא: הרב שלמה אבן חיים |
33548334יעקב טולידאנו (בן יוסף)