גיל אלדמע
חברים | |
---|---|
פטירה | 28 בספטמבר 2014 |
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. עיבודיו הקוליים מהווים בסיס לפעילותן של חבורות זמר ומקהלות בישראל. חתן פרס ישראל לזמר עברי (ה'תשס"ד).
תחילת חייו ולימודיו
גיל אלדמע נולד בשכונת בורוכוב (לימים גבעתיים), לזהבה[1] ואברהם אלדמע (אייזנשטיין). אחיו הם רן אלדמע[2] ודיצה תירוש. משפחתו הייתה שוחרת תרבות, וביתה שימש מרכז למפגש אמנים מאז "חבר'ה טראסק" בשנות ה-20 של המאה ה-20, שקיימו גם מופעים בחצר הבית. אביו היה אמן ומורה לאמנות בגימנסיה הרצליה, פעיל בארגון "ההגנה" בימי המנדט הבריטי (בביתו אוחסן סליק) וממייסדי השכונה.
כישרונו המוזיקלי התגלה בגיל צעיר: הוא למד לנגן בפסנתר מגיל 6, הלחין ואלתר הרמוניות מקוריות. למד בגימנסיה הרצליה, ניגן בתזמורת שלה, ונטל חלק פעיל בחיי המוזיקה שלה. את לימודי תורת המוזיקה השלים בקונסרבטוריון של מנשה רבינא, ומורו להרמוניה היה המלחין פאול בן-חיים. עִברת את שם משפחתו ל"אלדמע", שבארץ ישראל לא ידעו יותר דמע.[3]דרוש מקור
בשנת 1945 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת הנוער העובד בדפנה. במלחמת העצמאות שירת כאלחוטן בחטיבת יפתח. במהלך שירותו עלה על מוקש באזור כוכב הירדן ונפצע קשה. בעקבות הפציעה נקטעה רגלו הימנית מעל הברך. אחרי מלחמת העצמאות, למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. בהמשך נסע לתקופת השתלמות בבית הספר מאנס למוזיקה בניו יורק, שם שהה שלוש שנים, ובאותה תקופה הכיר את רעייתו, ויקי.
קריירה במאה ה-20
אחרי סיום לימודיו באקדמיה, החל לשמש מורה בכפר הנוער "הדסים". שם הכיר את המשורר מיכאל קשטן, ששימש מורה למקרא ולספרות, ויחד יצרו שירים רבים שהפכו לריקודי עם, בהם "אנה הלך דודך", "כי תנעם", "שבולים" ו"ויניקהו".
אחרי שובו עם ויקי מארצות הברית, החל עבודתו במחלקת המוזיקה של קול ישראל, במסגרתה ערך תוכניות זמר רבות. בשנות ה-70 הפיק גם תוכניות זמר עברי לטלוויזיה הישראלית. תוך כדי כך, ארגן קבוצת זמרים יודעי קריאת תווים ששרה במקהלה הקלאסית מקהלת רינת וממנה יצר גוף שירה בשם חבורת רננים, שביצע והקליט שורה ארוכה של שירים עבריים אותם עיבד אלדמע.
הוא טיפח את הפצת הזמר העברי בכל שכבות הציבור, וניהל מועדוני זמר, שאחד מהם הפעיל יחד עם אחיו רן, במסגרת הנצחת אביהם אברהם אלדמע, אשר פעל בגבעתיים במשך 30 שנה ונקרא בשם "ברון יחדיו".
סוף דרכו במאה ה-21
חלק גדול מעיבודיו אלה כונסו בספר "מניפה קולית" (מודן, 2000). ב-2001 זכה בפרס לנדאו בתחום המוזיקה הישראלית. ב-2004 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי בשנת ה'תשס"ד, יחד עם יהורם גאון.
לאחר מותה של חברתו הטובה נעמי שמר, פרסם אלדמע שכתבה לו כי הלחן לשיר "ירושלים של זהב" הושפע משיר עם בסקי ששמעה. בשנת 2010 העביר אל הספרייה הלאומית את ארכיונו וכתביו, הכוללים יצירות ועיבודים.[4]
אלדמע נפטר ב-28 בספטמבר 2014 ברמת גן ונקבר בבית הקברות גבעת השלושה. בנו אביב אלדמע הוא מבכירי מעצבי הפסקול לטלוויזיה ולקולנוע בישראל.
הערות שוליים
- ↑ דוד תדהר (עורך), "זהבה אלדמע", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4260.
- ↑ לימים מורה לספורט (רן אלדמע באתר אלבום המשפחות – עדת ראשון-לציון).
- ↑ אלדמע גיל, באתר palmach.org.il
- ↑ ארכיון גיל אלדמע: המלחין והמעבד גיל אלדמע העביר את ארכיונו וכתביו לספרייה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית; מרב יודילוביץ', גיל אלדמע תורם את ארכיונו לספרייה הלאומית, באתר ynet, 14 בדצמבר 2010.
גיל אלדמע40343245
- מלחינים ישראלים
- מעבדים מוזיקליים ישראלים
- שירה בציבור בישראל
- סגל קול ישראל
- זוכי פרס ישראל לזמר עברי
- זוכי פרס אקו"ם
- זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה
- לוחמי הפלמ"ח
- נכי צה"ל
- יקירי רמת גן
- בוגרי בית ספר בורוכוב (גבעתיים)
- גבעתיים: אישים
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- אישים הקבורים בגבעת השלושה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- ישראלים שנולדו ב-1928
- ישראלים שנפטרו ב-2014