יחסי מקסיקו–צרפת
| יחסי מקסיקו–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| מקסיקו | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,964,375 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 131,315,097 | 66,591,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,788,887 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,623 | 45,515 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
יחסי מקסיקו–צרפת הם היחסים הדיפלומטיים בין מקסיקו לצרפת.
היסטוריה
בשנת 1821 אוגוסטין הראשון, קיסר מקסיקו, לאחר שקיבל עצמאות מספרד, שלח את שר החוץ להיפגש עם לואי השמונה עשר, מלך צרפת, על מנת לנהל משא ומתן על הכרה בעצמאות מקסיקו, אך לואי השמונה עשר סירב לבקשה בגלל קשרי בריתו עם ספרד. ב-26 בנובמבר 1826, צרפת כוננה מערכת יחסים לא פורמלית עם מקסיקו, והחלה לנהל פעולות סחר עם חברות במדינה זו. בספטמבר 1830, צרפת הכירה בעצמאות מקסיקו וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים, לאחר מהפכת יולי, שבה הודח שארל העשירי, מלך צרפת מבית בורבון והקמת המונרכיה של יולי. באותה שנה, שתי המדינות פתחו משלחות דיפלומטיות בערי הבירה.
לאחר כינון יחסים דיפלומטיים, המדינות לא היו תמיד בתנאים ידידותיים, במיוחד לאחר תחילת מלחמת המאפים (נובמבר 1838 - מרץ 1839), הידועה גם כ"התערבות הצרפתית הראשונה במקסיקו". הסיבה למלחמה הייתה רצונם של הצרפתים לקבל פיצוי על רכוש שנפגע ונבזז על ידי המקסיקנים. במהלך המלחמה חסמה צרפת (בסיוע ארצות הברית) את נמלי מקסיקו ובכך פגעה בכלכלת המדינה. שלושה חודשים לאחר מכן, מקסיקו הסכימה לשלם צרפת 600,000 פסו כפיצוי. בדצמבר 1861, קיסר צרפת נפוליאון השלישי הציב את התנאי למקסיקו לשלם מיד את החוב שלה, אך למעשה רדף אחר יעדים גלובליים נוספים ורצה להרחיב את האימפריה באמריקה הלטינית, מה שהוביל בסופו של דבר להתערבות הצרפתית השנייה במקסיקו. בשנת 1864, לאחר מבצע צבאי מוצלח, נפוליאון השלישי מינה את בן דודו מקסימיליאן הראשון מבית הבסבורג לקיסר מקסיקו.
במשך מספר שנים נלחמו המורדים המקסיקנים בראשות בניטו חוארס נגד הצרפתים ומשתפי הפעולה. באביב 1865, ארצות הברית הסכימה לתמוך בחוארס, אפשרה לו לרכוש נשק ותחמושת, והחלה גם להפעיל לחץ דיפלומטי על פריז. וושינגטון שלחה את הגנרל ויליאם שרמן ו-50,000 חיילים לגבול עם מקסיקו כדי להראות לצרפת כי התערבותה אינה רצויה. בשנת 1866 החליט נפוליאון השלישי להסיג את הכוחות הצרפתים ממקסיקו בגלל לחץ אמריקני והעובדה שכוחות המורדים התקדמו בהצלחה לעבר מקסיקו סיטי. בשנת 1867 הקיסר מקסימיליאן הראשון נלכד והוצא להורג בקרטרו, ובכך בא הקץ על האימפריה המקסיקנית השנייה. אירועי שנות ה-60 של המאה ה-19 נחגגים בצרפת ובמקסיקו עד היום. במקסיקו נחגג סינקו דה מאיו לכבוד ניצחון המקסיקנים על הכוחות הצרפתים בקרב פואבלה (5 במאי 1862). לגיון הזרים הצרפתי חוגג את יום קמרון כסימן לכבוד לגבורה של יחידה קטנה של חיילים צרפתים במהלך קרב קמרון, כאשר הצרפתים נלחמו בקבוצה גדולה בהרבה של חיילים מקסיקנים ב-30 באפריל 1863.
בשנת 1911 נשיא מקסיקו פורפיריו דיאס, אשר בדרגת גנרל נלחם נגד הצרפתים במהלך ההתערבות הצרפתית השנייה, עזב את מקסיקו לאחר הדחתו במהפכה המקסיקנית לטובת צרפת ונפטר בפריז בשנת 1915. בדצמבר 1926 קנתה ממשלת מקסיקו אחוזה לארח את השגרירות בפריז. במהלך מלחמת העולם השנייה, מקסיקו ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם צרפת של וישי ושמרה על היחסים הדיפלומטיים עם ממשלת צרפת הגולה (הידועה גם בשם צרפת החופשית), בראשותו של הגנרל שארל דה גול בלונדון. בשנת 1944 הוחזרו היחסים הדיפלומטיים המלאים בין המדינות בעקבות שחרור צרפת על ידי כוחות בעלות הברית.
בדצמבר 2005 נעצרה במקסיקו האזרחית הצרפתית פלורנס קאזה באשמת חטיפה, מעורבות בכנופיה עבריינית והחזקת נשק חם. היא נמצאה אשמה על ידי בית משפט במקסיקו ונידונה ל-60 שנות מאסר. פלורנס קאזה הצהירה תמיד על חפותה, מה שהוביל בסופו של דבר לסכסוך דיפלומטי בין מקסיקו לצרפת. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ביקש מממשלת מקסיקו לאפשר לפלורנס קאזה לרצות את עונשה בצרפת, אך בקשתו נדחתה.
בשנת 2009 ביטלה מקסיקו את השתתפותה בחגיגת "שנת מקסיקו בצרפת" שהייתה אמורה להתקיים ב-2011 (אשר תוכננו עבורה 350 אירועים, הקרנות סרטים וסימפוזיונים), שכן סרקוזי הודיע כי גורלה של קאזה יפורסם ברבים באירוע זה. בינואר 2013 בית המשפט העליון במקסיקו החליט לשחרר את קאזה והיא גורשה לצרפת. לאחר שחרורה התחייבה צרפת לסייע למקסיקו בהקמת ז'נדרמריה מקומית לבקשת הנשיא אנריקה פניה נייטו.
יחסי סחר
בשנת 1997 חתמה מקסיקו על הסכם הסחר החופשי עם האיחוד האירופי (כולל צרפת). בשנת 2009 הסתכם הסחר בין מדינות ב-5.9 מיליארד דולר. בין 1999 ל-2008 השקיעו חברות צרפתיות יותר מ-1.7 מיליארד דולר בכלכלה המקסיקנית. באותה תקופה השקיעו חברות מקסיקניות 594 מיליון דולר בכלכלה הצרפתית. בשנת 2011, צרפת הייתה שותפת הסחר ה-16 בגודלה במקסיקו, ואילו מקסיקו הייתה שותפת הסחר ה-53 בגודלה בצרפת.
נציגויות דיפלומטיות
מקסיקו מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז ו-6 קונסוליות בבורדו, דיז'ון, לה האבר, ליון, מרסיי וטולוז. מאידך, צרפת מחזיקה במקסיקו שגרירות במקסיקו סיטי ו-18 קונסוליות באקפולקו, אגואסקליינטס, צ'יוואווה, גוודלחרה, ארמוסיו, לה פאס, מסטלאן, מרידה, מונטריי, מורליה, אואחאקה, פלאיה דל כרמן, פואבלה, קרטרו, סן לואיס פוטוסי, טיחואנה, טוסטלה גוטיירס וחלפה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
27467502יחסי מקסיקו–צרפת