יחסי לוב–צרפת
| יחסי לוב–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| לוב | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,759,540 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 7,413,424 | 66,591,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 50,492 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,811 | 45,515 |
| משטר | |
| ממשלת מעבר | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
יחסי לוב–צרפת הם היחסים בין לוב לצרפת. לוב מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז. מאידך, צרפת מחזיקה בלוב שגרירות בטריפולי.
צרפת כסוחרת נשק במזרח התיכון
לוב פיתחה קשרים קרובים במיוחד עם צרפת לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צרפת הרפתה את אמברגו הנשק שלה למדינות הלוחמות במזרח התיכון והסכימה למכור נשק ללובים כמו מטוסי מיראז' 5. בשנת 1974 חתמו לוב וצרפת על הסכם לפיו לוב תספק לצרפת נפט בתמורה לסיוע טכני ושיתוף פעולה פיננסי. אולם בשנת 1976, לוב החלה לבקר את צרפת כ"סוחרת נשק" בגלל נכונותה למכור נשק לשני הצדדים בסכסוך במזרח התיכון מכיוון שצרפת הייתה גם ספקית הנשק העיקרית של ישראל (ממלחמת העצמאות בשנת 1948 ועד אמצע שנות ה-60). לימים מתחה לוב ביקורת על צרפת על נכונותה למכור נשק למצרים. חוסר שביעות הרצון של לוב מההתערבות הצבאית הצרפתית בסהרה המערבית, בצ'אד ובזאיר היה חמור הרבה יותר. בשנת 1978 ציין מועמר קדאפי כי אף על פי שהיחסים הכלכליים בין המדינות טובים, היחסים הפוליטיים אינם כשורה, והוא האשים את צרפת בכך שחזרה למדיניות קולוניאליסטית שנשיא צרפת שארל דה גול נטש קודם לכן.[1]
מלחמת האזרחים הצ'אדית
בשנות ה-80 התרכזה המחלוקת הלובית-צרפתית לגבי המצב בצ'אד. כאמור, שתי המדינות מצאו עצמן תומכות בצדדים מנוגדים במלחמת האזרחים בצ'אד. בסוף 1987 היו בצ'אד 1,300 חיילים צרפתים, שהגנו בעיקר על בירת צ'אד מפני התקפה, כולל מתקפה אווירית באמצעות מפציצים אסטרטגיים טופולב Tu-22; צרפת גם העניקה סיוע צבאי לצ'אד 90 מיליון דולר באותה שנה.[2] עם זאת, המדיניות הצרפתית לא איפשרה לכוחותיה לעבור את קו הרוחב ה-16. לפיכך, התנגשויות ישירות עם חיילים לוב נראו בלתי סבירות. עם זאת, הדיפלומטים הלוביים עדיין האשימו את צרפת כי היא נושאת ב"אחריות ישירה" בהסלמת המלחמה, וסוכנות הידיעות הלובית JANA כינתה את הפשיטה "פעולה צבאית פרנקו-אמריקאית משולבת" וטענה כי וושינגטון ופריז עומדות "מאחורי התוקפנות נגד לוב."
טיסת UTA 772
היחסים בין המדינות הידרדרו מאוד בעקבות הפיגוע בטיסה 772 של UTA ב-1989. ב-19 בספטמבר 1989, מטוס מקדונל דאגלס DC-10 שהופעל על ידי חברת התעופה הצרפתית UTA (Union de Transports Aeriens) התרסק על ידי פצצה בתא המטען, וכל 170 הנוסעים ואנשי הצוות (כולל 54 אזרחים צרפתים) נהרגו. צרפת האשימה את לוב בהתקפה. ב-Cour d'assise de Paris נמצאו שישה לובים אשמים בהתקפה והעניקו למשפחות קרבנות ה-UTA סכומים שנעו בין 3,000 אירו ל-30,000 אירו.
מלחמת האזרחים הלובית
ב-10 במרץ 2011 צרפת הייתה המדינה הראשונה בעולם שהכירה במועצת המעבר הלאומית כממשלתה הלגיטימית של לוב, במסגרת מלחמת האזרחים בלוב נגד מועמר קדאפי.[3] מטוסי קרב ראפאל ומיראז' 2000 צרפתים ערכו גם את התקיפות הצבאיות הראשונות נגד כוחות קדאפי על ידי מדינות המערב והאו"ם. ב-19 במרץ 2011 כ-20 מטוסי קרב צרפתיים הרסו טנקים לוביים ומשוריינים.[4][5] כמה דיווחים קובעים כי תקיפות האוויר הצרפתיות הללו החלו עוד לפני סיום ישיבות החירום בפריז בין מנהיגי מדינות המערב ולכן לא תואמו עם התקיפות האוויריות של מדינות אחרות, מה שגרם לחיכוך מסוים בקרב בעלות הברית.
לאחר שה-NTC פירקה את המועצה שלה ב-8 באוגוסט והטילה על היו"ר, מחמוד ג'יבריל, להקים מועצה חדשה, צרפת כינתה את המהלך "החלטה ריבונית". בהצהרה אמר משרד החוץ הצרפתי כי יש "להקים במהירות" מועצה חדשה.[6]
במאי 2016 הודיעה חברת ההנדסה הצרפתית טכניפ על כוונתה לשדרג פלטפורמת נפט מרכזית בעסקה בשווי 500 מיליון דולר. הרציף שנמצא צפונית לטריפולי בשדה הנפט Bahr Essalam מסוגל לייצר 12.6 מיליון חביות ביום.[7][8]
ב-25 ביולי נערכו בפריז שיחות שלום בין ראש הממשלה פייז אל-סראג' למרשל חליפה הפטר. סוכם על הפסקת אש והובטח כי יתקיימו בחירות בהקדם האפשרי.[9]
בנובמבר 2017 קרא עמנואל מקרון למקרים שדווחו על מכירת מהגרים במכרזי עבדים בלוב "פשע נגד האנושות", וביקש פגישה של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות כדי לדון בטיפול זה במהגרים בלוב ולשקול סנקציות נגד לוב. אם לא ייפסקו מכרזי העבדים.[10] בפברואר 2018 מתח מקרון ביקורת על התערבות נאט"ו בלוב בשנת 2011 ועל יצירת התנאים לחוסר יציבות וקיצוניות.[11]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "Libya: France". Library of Congress Country Studies. 1987. נבדק ב-2008-07-17.
- ^ Greenwald, John (1987-09-21). "Disputes Raiders of the Armed Toyotas". Time.
- ^ "France recognises Libyan rebels", BBC, March 10, 2011
- ^ "Libya: French plane fires on military vehicle". BBC News. 19 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kirkpatrick, David D.; Bumiller, Elisabeth (20 במרץ 2011). "Allies Target Qaddafi's Ground Forces as Libyan Rebels Regroup". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "France urges Libyan opposition Council to form new executive". Kuwait News Agency. 9 באוגוסט 2011. נבדק ב-9 באוגוסט 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ https://www.rt.com/business/344947-france-libya-oil-investment/
- ^ http://www.dailymail.co.uk/wires/ap/article-3617712/Libya-France-announces-500-million-upgrade-oil-site.html
- ^ https://www.foreignaffairs.com/articles/france/2017-09-21/how-france-making-libya-worse
- ^ Grinberg, Emanuella (23 בנובמבר 2017). "France calls for UN Security Council meeting on Libya slave auctions". CNN. נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Macron hails Tunisia's 'democratic revolution' on state visit". France 24. 2 בפברואר 2018. נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
30873873יחסי לוב–צרפת