יחסי דנמרק–צרפת
יחסי דנמרק–צרפת | |
---|---|
דנמרק | צרפת |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
43,094 | 643,801 |
אוכלוסייה | |
5,985,857 | 66,582,977 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
404,199 | 3,030,904 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
67,526 | 45,521 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
בין ממלכת דנמרק לבין הרפובליקה הצרפתית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
היחסים בין שתי המדינות ראשיתם בימי הביניים, ובתו של ולדמר הראשון, מלך דנמרק - אינגבורג התחתנה עם פיליפ השני, מלך צרפת. באותם ימים היו נזירים צרפתים רבים בדנמרק.
במהלך המאה ה-17 שהו סטודנטים רבים מדנמרק בפריז, לצורך לימוד רפואה, משפטים, פילוסופיה ותאולוגיה, ואילו מורים רבים בדנמרק היו ממוצא צרפתי.
במהלך מלחמת צרפת-הולנד חיפשה הרפובליקה ההולנדית בעל ברית, ולבסוף כרתה ברית עם דנמרק-נורווגיה שרצתה להחזיר לעצמה את שטחי סקונהלנד, ובעקבות כך פרצה המלחמה הסקאנית בין דנמרק לשוודיה, שהייתה בעלת בריתה של צרפת. המלחמה נמשכה 4 שנים, והסתיימה לבסוף ללא הכרעה, תוך חזרה למצב הקודם.
במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחמה דנמרק לצד צרפת, אולם לבסוף הובסה, ובקונגרס וינה אושר שלטונה של שוודיה בנורווגיה שנלקחה מדנמרק.
לאחר מלחמת העולם השנייה היו צרפת ודנמרק ממקימי נאט"ו, ובמהלך השנים הצטרפו שתי המדינות לאיחוד האירופי, על אף שדנמרק לא הצטרפה לגוש האירו ועדיין משתמשת בקרונה דנית.
יחסים כלכליים
הייצוא הצרפתי לדנמרק עמד על 2.19 מיליארד אירו בשנת 2009, ואילו היבוא מדנמרק עמד על 2.35 מיליארד יורו באותה שנה[1].
יחסים פוליטיים
צרפת מחזיקה בדנמרק שגרירות בקופנהגן, ו-6 קונסוליות באולבורג, אורהוס, אסביירג, פרדריקסהאבן, אודנסה, ורנה. מאידך, דנמרק מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז, ו-12 קונסוליות כבוד בפריז, בורדו, לה רושל, ליל, ליון, מרסיי, נאנט, ניס, פורטו וקיו, רואן, סן מאלו וטולוז [2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
22718404יחסי דנמרק-צרפת