יחסי אזרבייג'ן–צרפת
| יחסי אזרבייג'ן–צרפת | |
|---|---|
|
|
| |
| אזרבייג'ן | צרפת |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 86,600 | 643,801 |
| אוכלוסייה | |
| 10,362,161 | 66,591,382 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 72,356 | 3,030,904 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,983 | 45,515 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה נשיאותית למחצה דמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
יחסי אזרבייג'ן–צרפת מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין אזרבייג'ן לרפובליקה הצרפתית. שתי המדינות חברות במועצת אירופה, האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
היסטוריה
היחסים המסחריים הראשונים בין צרפת ואזור אזרבייג'ן התקיימו תחת השושלת העבאסית, מאחר שאף על פי שדרך המשי עברה באזרבייג'ן, הסחר לא התפתח הרבה עד 1708. מבחינה תרבותית, סופרים כמו אלכסנדר דיומא וז'ורז' סאנד השקיעו מזמנם כדי ללמד על התרבות הפרסית ואזרבייג'ן באמצעות דיווחים על מסעותיהם ותרגומיהם לשירים של אזרבייג'ן, מה שהוביל להתפתחות משמעותית של היחסים בין המדינות. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה הרפובליקה הדמוקרטית האזרית, וחלה התקרבות בין המדינות. בתחילת שנות ה-20 נכבשה אזרבייג'ן על ידי רוסיה הסובייטית, והיחסים בין המדינות היו חלק מיחסי ברית המועצות–צרפת. לאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991, אזרבייג'ן הכריזה על עצמאותה ב-31 באוגוסט, וצרפת הייתה המדינה השנייה שהכירה בעצמאותה ב-31 בדצמבר באותה השנה. לאחר עלייתו לשלטון של היידר אלייב באוקטובר 1993, התחזקו היחסים בין המדינות, וחברות צרפתיות רבות השקיעו אז בתעשיית הנפט של אזרבייג'ן. כמו כן, צרפת השקיעה רבות בניסיון לפתור את הסכסוך בחבל נגורנו-קרבאך. בשנת 2001 הצטרפה אזרבייג'ן למועצת אירופה, מה שהגביר יותר את היחסים בין המדינות.
יחסי סחר
בעיקר בגלל עתודות הפחמימנים הגדולות שלה, המדינה ייצרה בשנת 2013 יותר מ-30 מיליון מ"ק של גז וכמיליון חביות נפט ליום, אזרבייג'ן היא מדינת הקווקז המפתחת את היחסים הכלכליים החזקים ביותר עם צרפת. בשנת 2000, צרפת היא בין שותפות הסחר המובילות של אזרבייג'ן, אחרי איטליה, רוסיה, ישראל וטורקיה עם 5.5% מהיצוא.
נציגויות דיפלומטיות
צרפת מחזיקה באזרבייג'ן שגרירות בבאקו בלבד. מאידך, אזרבייג'ן מחזיקה בצרפת שגרירות בפריז בלבד[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26913601יחסי אזרבייג'ן–צרפת