יחסי אתיופיה–צרפת
יחסי אתיופיה–צרפת | |
---|---|
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
אתיופיה | צרפת |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,104,300 | 643,801 |
אוכלוסייה | |
133,479,533 | 66,591,382 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
163,698 | 3,030,904 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
1,226 | 45,515 |
משטר | |
רפובליקה פדרלית דמוקרטית | רפובליקה נשיאותית למחצה ודמוקרטיה פרלמנטרית למחצה |
יחסי אתיופיה–צרפת הם היחסים הבינלאומיים בין אתיופיה וצרפת. לפני מלחמת העולם השנייה צרפת התמודדה על השפעה באתיופיה נגד הבריטים והאיטלקים.[1]
היסטוריה
האימפריה האתיופית
בשנת 1883 הגיעו הצרפתים לג'יבוטי המודרנית והקימו פרוטקטורט למרות שהגבול בין המושבה הצרפתית לאתיופיה לא פורסם עד 1897.[2]
בשנת 1902 השתתף הקיסר מנליק השני בהכתרתו של אדוארד השביעי כמלך הממלכה המאוחדת ובמהלך נסיעתו שהה בפריז, צרפת, שם קיבלה אותו הממשלה.[3]
ב-13 בדצמבר 1906 חתמו הבריטים, הצרפתים והאיטלקים על חוזה משולש בנוגע לפעילות כלכלית באתיופיה והסדירו גם את מכירת הנשק לאתיופים, שהיה חסר לה בעבר, עם סיורים בים האדום לאכיפת תקנות הנשק. בשנת 1920, הצרפתים ניסו להסיר את אמברגו הנשק, אך האיטלקים והבריטים סירבו למרות שהצרפתים הבריחו נשק מיושן דרך סומלילנד הצרפתית.[4] בשנת 1930 חתמו שלוש המדינות על חוזה נוסף המסדיר את מכירת הציוד הצבאי לאתיופיה.[5]
בשנת 1907 הקיסר מנליק השני העניק לצרפת את השגרירות הגדולה בעולם עם 106 דונם. בשנת 1917 הוקמה מסילת ברזל בין ג'יבוטי לאדיס אבבה.[6]
במהלך מלחמת העולם הראשונה נותרה האימפריה האתיופית נייטרלית, אך עשתה ניסיונות לצדד במדינות ההסכמה שהופסקו על ידי האיטלקים.[2] בשנת 1918 ביקש ראש ממשלת צרפת ז'ורז' קלמנסו מראש הממשלה האיטלקי ויטוריו אמנואלה אורלנדו מטעמו של הנסיך יורש העצר היילה סלאסי על קבלתם של 2,000 חיילים אתיופים להילחם במלחמה, אך אורלנדו דחתה את ההצעה.
ב-28 בספטמבר 1923 התקבלה אתיופיה לחבר הלאומים.[3] היילה סלאסי סייר באירופה, כולל צרפת, כדי להודות להם על הכללת ארצו ולמד על דרכים למודרניזציה של אתיופיה.[7] ב-16 באפריל 1924 עזבו סלאסי ושלושים ותשעה אנשים את אדיס אבבה ברכבת והגיעו למרסיי, צרפת ב-14 במאי. יומיים לאחר מכן הוא הגיע לפריז, שם פגש אותו הנשיא אלכסנדר מילרן וראש הממשלה רמון פואנקרה. במהלך סיורו בצרפת צפה בתרגילי אימונים צבאיים בוורסאי והעניק מדליות לשני אנשי צוות טנקים.[8]
אתיופיה המודרנית
בשנת 2019 ביקר הנשיא עמנואל מקרון באתיופיה לאחר שנערכו תוכניות בצרפת לשלוח 100 מיליון אירו סיוע כלכלי לאתיופיה.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Anglo-Italian Division of Abyssinia Stirs Up France". Chicago Tribune. 13 באפריל 1926. p. 16. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Zollmann, Jakob (1 בינואר 2018). Ethiopia, International Law and the First World War. Considerations of Neutrality and Foreign Policy by the European Powers, 1840-1919. Corne de l'Afrique contemporaine / Contemporary Horn of Africa. Centre français des études éthiopiennes. ISBN 9791036523786.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "The Visit of Rās Tafari in Europe (1924): between Hopes of Independence and Colonial Realities". 1 בינואר 2013. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2020.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Marcus, Harold G. (1 בינואר 1983). "The Embargo on Arms Sales to Ethiopia, 1916-1930". The International Journal of African Historical Studies. Boston University African Studies Center. 16 (2): 264. doi:10.2307/217788. JSTOR 217788.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ "Traffic In Arms In Abyssinia". The Guardian. 22 באוגוסט 1930. p. 6. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 "Ethiopia, France sign military, navy deal, turn 'new page' in ties". 12 במרץ 2019. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "France Does Highest Honor To The Dusky King Of Abyssinia". The Ottawa Citizen. 16 במאי 1924. p. 1. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Regent of Abyssinia Visits Versailles". Hartford Courant. 19 במאי 1924. p. 4. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020 – via Newspapers.com.
{{cite news}}
: (עזרה)
29444157יחסי אתיופיה–צרפת