יחסי סרביה–צרפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי סרביהצרפת
סרביהסרביה צרפתצרפת
סרביה צרפת
שטחקילומטר רבוע)
77,474 643,801
אוכלוסייה
6,716,400 66,591,382
תמ"ג (במיליוני דולרים)
75,187 3,030,904
תמ"ג לנפש (בדולרים)
11,195 45,515
משטר
רפובליקה רפובליקה נשיאותית למחצה

יחסי סרביה–צרפת הם יחסי החוץ בין סרביה לצרפת. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-18 בינואר 1879, בין הרפובליקה השלישית הצרפתית לממלכת סרביה. שתי המדינות חברות באו"ם, מועצת אירופה, שותפות לשלום, והארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE). לאחר תקופת ניתוק קצרה שנגרמה על ידי הפצצת נאט"ו על יוגוסלביה ב-1999, כוננו מחדש היחסים הדיפלומטיים של צרפת עם סרביה (אז הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה) ב-16 בנובמבר 2000.[1] מאז 2006 סרביה משקיפה בארגון לה פרנקופוני.[2]

בצרפת חיים בין 70,000 ל-100,000 אנשים ממוצא סרבי.

הביקור הרשמי האחרון של נשיא צרפת בסרביה התקיים ביולי 2019, אז יצא נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לסרביה.

היסטוריה

לסרביה ולצרפת היסטוריה של יחסים כנים וחיוביים. אלה התערערו באופן דרסטי כתוצאה מהשתתפותה של צרפת בשנת 1999 בהפצצת נאט"ו על יוגוסלביה, ובמלחמת קוסובו, אולם הם השתפרו מאז שנת 2000.

אנדרטה של הכרת תודה לצרפת שהוקמה בשנת 1930 בפארק בלגרד במרכז מצודת בלגרד, עבודתו של הפסל היוגוסלבי איוון משטרוביץ' (1883-1962).

הקשר העתיק ביותר שתועד בין שני הצדדים היה נישואיהם של המלך הסרבי סטפן אורוש הראשון והלן מאנז'ו הצרפתית. המגעים החשובים הראשונים של הצרפתים והסרבים החלו רק במאה ה-19 כאשר סופרי המסעות הצרפתים כתבו לראשונה על סרביה.[3] במאה ה-19, קאראג'ורג'ה, מנהיג המהפכה הסרבית, שלח מכתב לנפוליאון בונפרטה ובו הביע את הערצתו למנהיג הצרפתי, ואילו בפרלמנט הצרפתי נשא ויקטור הוגו נאום וביקש מצרפת לסייע לסרביה ולהגן על האוכלוסייה הסרבית מפני פשעים עות'מאניים.[4] לאחר מכן התפתחו במהירות היחסים הדו-צדדיים, כך שהתושבים בסרביה ראו ב"צרפת האדירה" חברה גדולה, שיכולה הייתה להגן עליהם מפני העות'מאנים ובית הבסבורג. היחסים בין סרביה לצרפת המשיכו להשתפר עד מלחמת העולם הראשונה, אז הגיע "המאבק המשותף" נגד אויב משותף לשיאו כששתיהן היו חלק ממדינות ההסכמה. לפני המלחמה זכתה צרפת באהדת האוכלוסייה הסרבית על ידי בניית מסילות ברזל, פתיחת בתי ספר צרפתיים, קונסוליה ובנק צרפתי. כמה מלכים סרבים מתקופה זו למדו באוניברסיטאות בפריז, כמו גם חלק גדול מהדיפלומטים העתידיים. הסרבים נחשבו לפרנקופילים, מכיוון שכל הפעילויות הללו הרחיקו אותם מהאימפריות העות'מאנית והבסבורגית. הברית הסרבית-צרפתית עד שנת 1914 אף איימה על הנטייה המסורתית כלפי האימפריה הרוסית. עזרה הומניטרית וצבאית רבה נשלחה על ידי צרפת לסרביה במלחמת העולם הראשונה, כולל עזרה בפינוי ילדים, אזרחים וצבאיים בסוף המלחמה ותמיכה בכותרות העיתון הצרפתי. גם כיום פעולות אלו נותרות טבועות בתודעה הקולקטיבית של מספר גדול של סרבים. בשנת 1964, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה וצרפת חתמו על הסכם סחר דו-צדדי בן 6 שנים, אשר סיפק ליוגוסלביה את אותם תנאי סחר שצרפת העמידה למדינו החברות ב-OECD[5] שתורמות להמשך פיתוח היחסים היוגוסלביים עם הקהילה הכלכלית האירופית.

קוסובו

כאשר הכריזה קוסובו על עצמאותה מסרביה ב-17 בפברואר 2008, צרפת הפכה לאחת המדינות הראשונות שהודיעה רשמית על הכרה בקוסובו הריבונית. בעקבות הדיווח בוויקיליקס, צרפת הבהירה כי סרביה לא יכולה להיכנס לאיחוד האירופי בלי להכיר בעצמאות קוסובו.[6] צרפת השתתפה בהפצצת נאט"ו ביוגוסלביה ב-1999, שהביאה לממשל של האו"ם בקוסובו ואז לעצמאות קוסובו בסופו של דבר. בצרפת יש כיום 1,368 חיילים המשרתים בקוסובו כשומרי שלום בנאט"ו, כחלק מכוח קוסובו. במקור היו 7,000 חיילים צרפתים בכוח.[7]

שיתוף פעולה

עם חתימתו של ההסכם על השלמת אמנות בינלאומיות ב-26 במרץ 2003, הושלם הליך איחוד מעמד האמנה בין שתי המדינות. בין האמנות, החשובים שבהם הם: ההסכם להגנת ההשקעות (1974); ההסכם למניעת מיסוי כפול (1974); האמנה לביטוח לאומי (1950); ההסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1964); ההסכם לתעבורת דרכים (1964). בשנת 2005 היקף הסחר בין המדינות היה 453,827 מיליון דולר. נשיאי סרביה וצרפת, בוריס טאדיץ' וניקולא סרקוזי, חתמו בפריז באפריל 2011 על הצהרה פוליטית שנועדה לתמוך בשילוב סרביה באיחוד האירופי.[8]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי סרביה–צרפת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ France and Serbia Political relations (הקישור אינו פעיל, 31 באוגוסט 2019)
  2. ^ Serbia at www.francophonie.org
  3. ^ Sretenović, Stanislav (2009), Francusko-srpski odnosi u XIX i XX veku (PDF), Belgrade, Serbia: Institut za međunarodni politiku i privredu
  4. ^ Quotations From VICTOR HUGO
  5. ^ Tomanović, M. (1965). Hronika međunarodnih događaja 1964. Belgrade. Institute of International Politics and Economics, p.237. (in Serbo-Croatian)
  6. ^ France: Serbia may not be part of EU without recognizing Kosovo
  7. ^ "Kosovo Force (KFOR)" www.nato.int Link accessed 21-07-09
  8. ^ Serbia, France sign strategic partnership agreement (הקישור אינו פעיל, 31 באוגוסט 2019)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26267920יחסי סרביה–צרפת