מלחמת המאפים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת המאפים
אפיזודה של המשלחת המקסיקנית ב-1838 , הוראס ורנט
אפיזודה של המשלחת המקסיקנית ב-1838 , הוראס ורנט
תאריכים 27 בנובמבר 18389 במרץ 1839 (14 שבועות ו־5 ימים)
מקום וראקרוס, מקסיקו
תוצאה ניצחון צרפתי
הצדדים הלוחמים

צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) המונרכיה של יולי

מקסיקו (1823–1864, 1867–1893)מקסיקו (1823–1864, 1867–1893) הרפובליקה הצנטרליסטית של מקסיקו

מפקדים
כוחות

3,000

3,229
מבצר אחד

אבדות

121 הרוגים ופצועים

224 הרוגים ופצועים
מבצר אחד נלכד

מלחמת המאפיםספרדית: Guerra de los pasteles; בצרפתית: Guerre des Pâtisseries), הידועה גם בתור ההתערבות הצרפתית הראשונה במקסיקו או המלחמה הפרנקו-מקסיקנית הראשונה (1838–1839), החלה בנובמבר 1838 עם המצור הימי על כמה נמלים מקסיקניים ולכידת מבצר סן חואן דה אולוה בנמל וראקרוס על ידי כוחות צרפתיים שנשלחו על ידי המלך לואי פיליפ הראשון. המלחמה הסתיימה במרץ 1839 עם שלום בתיווך בריטי. ההתערבות באה בעקבות טענות רבות של אזרחים צרפתים על אובדן עקב אי שקט במקסיקו. זו תהיה הראשונה מבין שתי פלישות צרפתיות למקסיקו; התערבות שנייה, גדולה יותר, התרחשה בשנות ה-60 של המאה ה-19.[1]

רקע

במהלך השנים הראשונות של הרפובליקה המקסיקנית החדשה היה אי סדר אזרחי נרחב כאשר הפלגים התחרו על השליטה במדינה. הקרבות הביאו לעיתים קרובות להרס או ביזה של רכוש פרטי. לאזרחים רגילים היו מעט אפשרויות לתבוע פיצויים מכיוון שלא היו להם נציגים לדבר בשמם. זרים שרכושם ניזוק או הושמד על ידי פורעים או שודדים בדרך כלל גם לא הצליחו לקבל פיצויים מממשלת מקסיקו והם החלו לפנות לממשלות שלהם בבקשת עזרה ופיצוי.

יחסים מסחריים בין צרפת למקסיקו התקיימו לפני ההכרה של ספרד בעצמאותה של מקסיקו ב-1830, ולאחר כינון יחסים דיפלומטיים הפכה צרפת במהירות לשותפת הסחר השלישית בגודלה של מקסיקו. עם זאת, סחורות צרפתיות היו כפופות למיסים גבוהים יותר מכיוון שצרפת עדיין לא השיגה הסכמי סחר דומים לאלו שנקבעו על ידי ארצות הברית ובריטניה, שתי שותפות הסחר הגדולות של מקסיקו.[2]

כרונולוגיה

שארל בודין אדמירל צרפת.
חיילים צרפתים בפיקודו של הנסיך דה ז'ואנוויל תוקפים את מעונו של הגנרל אריסטה בווראקרוס, 1838. ציור מאת פארמונד בלנשאר.

בתלונה למלך לואי-פיליפ, שף קונדיטור צרפתי הידוע רק בשם מסייה רמונטל טען שבשנת 1832 קצינים מקסיקנים בזזו את חנותו בטקוביה (אז עיירה בפאתי מקסיקו סיטי). עם זאת, מקורות מקסיקנים טוענים כי השוטרים, מהממשלה של סנטה אנה, פשוט סירבו לשלם עבור החשבונות שלהם. רמונטל דרש 60,000 פסו כפיצוי על הנזק (הערך של החנות שלו היה פחות מ-1,000 פסו).[3][4][5][6]

לאור תלונתו של רמונטל (שהעניקה את השם לסכסוך שנוצר) ותלונות נוספות של אזרחים צרפתים (ביניהן ביזת חנויות צרפתיות בשוק פאריאן ב-1828 והוצאה להורג ב-1837 של אזרח צרפתי שהואשם בפיראטיות), בשנת 1838 דרש ראש הממשלה לואי-מתייה מולה ממקסיקו תשלום של 600,000 פסו (3 מיליון פרנק) פיצויים,[2][4] סכום עצום לתקופה שבה השכר היומי האופייני במקסיקו סיטי היה בערך פסו אחד (8 ריאל מקסיקני).

כשהנשיא אנסטסיו בוסטמנטה לא שילם את הכסף, הורה המלך הצרפתי לצי תחת אדמירל משנה שארל בודין להכריז ולבצע סגר על כל הנמלים המקסיקנים במפרץ מקסיקו מיוקטן לריו גראנדה, להפציץ את המבצר המקסיקני של סן חואן דה אולואה, ולהשתלט על העיר וראקרוס, שהייתה הנמל החשוב ביותר על חוף המפרץ. כוחות צרפת כבשו את וראקרוס בדצמבר 1838 ומקסיקו הכריזה מלחמה על צרפת.

עם הפסקת הסחר, המקסיקנים החלו להבריח יבוא למקסיקו דרך קורפוס כריסטי (אז חלק מרפובליקת טקסס). מחשש שצרפת תחסום גם את נמלי הרפובליקה, גדוד של כוחות טקסניים החל לסייר במפרץ קורפוס כריסטי כדי לעצור את המבריחים המקסיקניים. קבוצת הברחה אחת נטשה את מטענם של כמאה חביות קמח על החוף בפתח המפרץ, ובכך העניקה לפלור בלוף את שמו. עד מהרה שלחה ארצות הברית את הסקונר "וודברי" לעזור לצרפתים במצור שלהם.[6][7]

בינתיים, כשהוא פועל ללא סמכות ממשלתית מפורשת, אנטוניו לופס דה סנטה אנה, הידוע בהנהגתו הצבאית, חזר מהפרישה מאסיינדה שלו בשם "מנגה דה קלאו" ליד חלפה וסקר את ההגנות של וראקרוס. הוא הציע את שירותיו לממשלה, שהורתה לו להילחם בצרפתים בכל אמצעי הכרחי. הוא הוביל את הכוחות המקסיקניים נגד הצרפתים ולחם בקרב וראקרוס (1838). בהתכתשות עם המשמר האחורי של הצרפתים, סנטה אנה נפצע ברגלו מירי קלע אשכול צרפתי. רגלו נקטעה ונקברה בטקס צבאי.[8] מנצל את פצעיו בתעמולה רהוטה, סנטה אנה תפס בחזרה את השלטון.

החזרת השלום

הכוחות הצרפתיים נסוגו ב-9 במרץ 1839 לאחר שנחתם הסכם שלום. כחלק מהאמנה האמורה ממשלת מקסיקו הסכימה לשלם 600,000 פסו כפיצויים לאזרחים צרפתים בעוד שצרפת קיבלה הבטחות להתחייבויות סחר עתידיות במקום פיצויי מלחמה. עם זאת, סכום זה מעולם לא שולם והוא שימש מאוחר יותר כאחת ההצדקות להתערבות הצרפתית השנייה במקסיקו בשנת 1861.[3][1]

בעקבות הניצחון המקסיקני ב-1867 והתמוטטות הקיסרות הצרפתית השנייה ב-1870, מקסיקו וצרפת לא חידשו את היחסים הדיפלומטיים עד 1880 כאשר שתי המדינות ויתרו על טענות הקשורות למלחמות.[5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת המאפים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "The Mexican Campaign, 1862–1867". Fondation Napoléon.
  2. ^ 2.0 2.1 Penot, Jacques (1973). "L'expansion commerciale française au Mexique et les causes du conflit franco-mexicain de 1838–1839". Bulletin Hispanique. 75: 169–201. doi:10.3406/hispa.1973.4100.
  3. ^ 3.0 3.1 "Los Pasteles Más Caros de la Historia", Instituto Nacional de Estudios Históricos de las Revoluciones de México (אורכב 18.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ 4.0 4.1 "Acuerdo entre México y Francia pone fin a la Guerra de los Pasteles". Plumas Libres. 9 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 Coerver, Don M. Mexico Today: An Encyclopedia of Contemporary History and Culture. ABC-Clio, p. 135. מסת"ב 978-157-607-1328.
  6. ^ 6.0 6.1 Klein, Christopher. "The Pastry War, 175 Years Ago".
  7. ^ Nofi, Albert A. (21 במרץ 1994). The Alamo and the Texas War for Independence. Da Capo Press. ISBN 0-306-80563-4. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ "Santa Anna's Leg", The Orange Leader (Orange, Texas) (אורכב 04.11.2013 בארכיון Wayback Machine)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0