יחסי איטליה–מקסיקו
| יחסי איטליה–מקסיקו | |
|---|---|
|
|
| |
| איטליה | מקסיקו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 301,340 | 1,964,375 |
| אוכלוסייה | |
| 59,260,374 | 131,315,097 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,254,851 | 1,788,887 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 38,050 | 13,623 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
יחסי איטליה–מקסיקו הם היחסים הדיפלומטיים בין איטליה לבין מקסיקו. שתי המדינות הן חברות ב-G20, בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ובאו"ם.
היסטוריה
הקשר הראשון בין איטליה למקסיקו היה בשנת 1869, קצת לפני סיום האיחוד האיטלקי בשנת 1870; כאשר איטליה הביעה את רצונה לפתוח קונסוליה במקסיקו. קונסוליה איטלקית נפתחה במקסיקו בדצמבר 1872, עם זאת, היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לא כוננו עד 15 בדצמבר 1874.[1] בשנת 1875 פתחה מקסיקו משרד דיפלומטי ברומא.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, מקסיקו נותרה נייטרלית מכיוון שהייתה מעורבת במהפכה שלה באותה תקופה וסגרה את משרדה הדיפלומטי ברומא. היא פתחה מחדש את לשכתה הדיפלומטית בשנת 1922[1]. בשנות ה-30 של המאה ה-20, היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות החלו להתדרדר כאשר ראש ממשלת איטליה בניטו מוסוליני פלש וסיפח את אביסיניה (כיום אתיופיה) במהלך מלחמת איטליה-אתיופיה השנייה בשנים 1935–1936. מקסיקו הייתה אחת המדינות הבודדות שהתנגדו נחרצות לכיבוש אביסיניה על ידי כוחות איטלקיים[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-22 במאי 1942, הכריזה מקסיקו מלחמה על מדינות הציר (שכללה את איטליה) בגלל התקפות של צוללות גרמניות על שני מכליות נפט מקסיקניות במפרץ מקסיקו באותה השנה. יחסים דיפלומטיים כוננו מחדש ב-1 ביוני 1946 ואיטליה ומקסיקו חתמו על חוזה שלום ב-10 בפברואר 1947.[3]
בשנת 1974 הפך הנשיא לואיס אצ'ווריה אלווארס לראש המדינה המקסיקני הראשון שביקר באיטליה. בשנת 1981 הפך הנשיא סנדרו פרטיני לראש המדינה האיטלקי הראשון שביקר במקסיקו. מאז הביקורים הראשונים נערכו ביקורים רבים בין מנהיגי שתי המדינות. שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים דו צדדיים ועבדו מקרוב על מספר פרויקטים. בשנת 2014 שיתפו פעולה הסוכנות המקסיקנית לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח (AMEXCID) ומשרד החוץ ושיתוף הפעולה האיטלקי במימון ותיאום של 12 פרויקטים מחקריים במגזרים אסטרטגיים, כמו מדעים מדויקים, מדעים ביו-רפואיים, סביבה ואנרגיה, חקלאות וטכנולוגיות חקלאיות, תעופה וחלל וטכנולוגיות המיושמות על מוצרי תרבות[3].
ב-17 באוקטובר 2017 נערכה ברומא ישיבת הוועדה הבין מדינתית של מקסיקו–איטליה בראשות שר החוץ המקסיקני, לואיס וידגריי ושר החוץ האיטלקי אנג'לינו אלפנו[3].
ביקורים רמי דרג
ביקורים רמי דרג מאיטליה במקסיקו[4][5][6][7][8]
- הנשיא סנדרו פרטיני (1981)
- ראש הממשלה ג'וליו אנדראוטי (1990)
- הנשיא אוסקר לואיג'י סקאלפרו (1996)
- ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני (2002)
- ראש הממשלה מריו מונטי (2012)
- ראש הממשלה אנריקו לטה (2014)
- ראש הממשלה מתאו רנצי (2016)
- הנשיא סרג'ו מטרלה (2016)
ביקורים רמי דרג ממקסיקו באיטליה[9]
- הנשיא לואיס אצ'ווריה אלווארס (1974)
- הנשיא קרלוס סלינס (1991)
- הנשיא ארנסטו סדייו (1996)
- הנשיא ויסנטה פוקס (ינואר ואוקטובר 2001, 2005)
- הנשיא פליפה קלדרון (2007, 2009, 2011)
- הנשיא אנריקה פניה נייטו (2013, 2014, 2015)
הסכמים דו צדדיים
שתי המדינות חתמו על הסכמים דו צדדיים רבים כמו חוזה לבוררות חובה כללית (1907); הסכם להכרה בנישואין קונסולריים שנחגג וננהל בשתי המשלחות הדיפלומטיות של האומות (1910); הסכם חילופי תרבות (1965); הסכם תובלה אווירית (1965); הסכם לשיתוף פעולה טכני (1981); הסכם לשיתוף פעולה בתיירות (1991); הסכם בנושא הימנעות ממיסוי כפול והעלמת מיסים (1991); הסכם לשיתוף פעולה במאבק נגד שימוש לרעה וסחר בלתי חוקי בסמים נרקוטיים ובחומרים פסיכוטרופיים (1991); הסכם בשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי (1997); הסכם לקידום והגנה הדדית על השקעות (1999); הסכם שיתוף פעולה במאבק בפשע מאורגן (2001); הסכם בנושא סיוע מנהלי הדדי בענייני מכס (2011); אמנת הסגרה (2011) ואמנה לעזרה במשפטים פליליים (2011)[3].
תחבורה
קיימות טיסות ישירות בין איטליה למקסיקו עם חברות התעופה הבאות: אליטליה, בלו פנורמה איירליינס וחברת התעופה נאוס.
יחסי סחר
בשנת 1997 חתמה מקסיקו על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי (הכולל את איטליה). בשנת 2018 הסתכם הסחר הדו-כיווני בין שתי המדינות ב-8.3 מיליארד דולר.[10] הייצוא העיקרי של איטליה למקסיקו כולל: מוצרי תרופות; כורים גרעיניים; דוודים; מכונות, מכשירים ומכשירים מכניים; ומתכות יקרות. הייצוא העיקרי של מקסיקו לאיטליה כולל: כלי רכב; נפט גולמי; עופרת ומוצריה; ואתילן פוליאסטרפטלט[3]. איטליה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר במקסיקו. מקסיקו היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של איטליה באמריקה הלטינית (אחרי ברזיל)[11]. למעלה מ-400 חברות רב-לאומיות איטלקיות כמו אלפא רומיאו, אנל גרין פאוור, אני, פיאט מכוניות ופירלי (בין השאר) פועלות במקסיקו. חברות רב-לאומיות מקסיקניות כמו גרופו בימבו ומקסיצ'ם פועלות באיטליה.
נציגויות דיפלומטיות
- איטליה מחזיקה במקסיקו שגרירות במקסיקו סיטי ו-7 קונסוליות בקנקון, גוודלחרה, מונטריי, פלאיה דל כרמן, פואבלה, קרטרו וטמפיקו.
- מקסיקו מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא ו-9 קונסוליות באנקונה, בארי, בולוניה, פירנצה, ג'נובה, מילאנו, פרוג'ה, טורינו וונציה[12].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 History of diplomatic relations between Italy and Mexico (Spanish)
- ^ "Diplomatic relations between Italy and Mexico during World War II (Italian)" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-01-04. נבדק ב-2013-06-11.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Relations between Mexico and Italy (in Spanish)
- ^ "Visita oficial de Estado al señor Oscar Luigi Scalfaro, Presidente de la República Italiana (in Spanish)". אורכב מ-המקור ב-2018-10-02. נבדק ב-2015-03-15.
- ^ President Sandro Pertini visits Mexico (in Spanish)
- ^ "Prime Minister Silvio Berlusconi attends the Monterrey Consensus in Monterrey, Mexico; 2002. (in Spanish)". אורכב מ-המקור ב-2015-09-23. נבדק ב-2015-05-29.
- ^ Letta viaja el lunes a México para reforzar los intercambios comerciales (in Spanish)
- ^ Arriba a México el Primer Ministro Italiano Matteo Renzi (in Spanish)
- ^ Visita ofical a la República Italiana (in Spanish)
- ^ Mexican Ministry of the Economy: Italy (in Spanish) (אורכב 28.07.2019 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Trade between Mexico and Italy (Spanish)
- ^ אתר על יחסי מדינות
28529821יחסי איטליה–מקסיקו