פוליטיקה של שווייץ
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של שווייץ |
|
המועצה הפדרלית (מבצעת)
האספה הפדרלית (מחוקקת)
|
שיטת הממשל בשווייץ היא קונפדרציה דמוקרטית של 23 קנטונים, ולמעשה 26 קנטונים - 20 קנטונים שלמים ו-6 חצאי קנטונים, שכן הקנטונים אפנצל, בזל ואונטרוולדן חלוקים כל אחד לשני גופים מדיניים עצמאי. המערכת הפוליטית היא רב-מפלגתית. כוח הביצוע במדינה מופקד בידי מועצת הברית, ממשלת שווייץ - מועצה בת שבעה חברים, אשר בראשה עומד נשיא שווייץ. סמכות החקיקה נתונה בידי הפרלמנט - אספת הברית. הרשות השופטת בשווייץ היא גוף עצמאי.
החוקה
ערך מורחב – חוקת שווייץ
החוקה הפדרלית השווייצרית היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של שווייץ, והשלישי במספר לאורך ההיסטוריה. החוקה מסדירה את היותה של שווייץ קונפדרציה בעלת 26 יחידות מדיניות בעלות אוטונומיה מוגבלת - הקנטונים (מדינות); ובנוסף, היא מכילה רשימה נרחבת של זכויות הפרט, אותם החוקה מעגנת.
החוקה התקבלה במשאל עם ב-18 באפריל 1999. חוקת זו, החליפה את החוקה הפדרלית השווייצרית של 1874; שתי החוקות בעלות קווי מתאר כלליים דומים, אך בעלי תוכן שונה.
הרשות המבצעת
- ערך מורחב – מועצת הברית
ברמה הפדרלית
הגוף ביצועי של שווייץ הוא מועצת הברית המהווה את ממשלת המדינה, במועצה חברים שבעה חברים. כל אזרח בשווייץ יכול להיבחר למועצה,[1] בבחירות אחת לארבע שנים על ידי הרשות המחוקקת של שווייץ - "אספת הברית". אספה זו, בוחרת גם אחת לשנה, לתקופת כהונה אחת את העומד בראש המועצה - הנשיא. לנושא בתפקיד זה, סמכויות מוגבלות, בעיקר בתחומי הצבא, הביטחון ויחסי החוץ, ובהחלטות כלליות בתחומים אחרים, אך לא ספציפיות וקנקרטיות. בכל מקרה, הנשיא ממנה סגן לעצמו.[2]
ברמת הקנטון
הפרלמנט של כל קנטון בוחר, ברוב המקרים אחת לארבע שנים (ובמיעוטם אחת לחמש שנים - בקנטון וו ופריבור), את ממשלת הקנטון (אשר כוללת חמישה עד שבעה חברים) ואת העומד בראשה - מושל הקנטון.
הרשות המחוקקת
- ערך מורחב – אספת הברית
ברמה הפדרלית
הרשות המחוקקת, הפרלמנט, הנקראת אספת הברית המורכבת משני בתים:
- מועצת הקנטונים: מועצה ובה 46 חברים, 2 חברים לכל קנטון, ואחד לכל חצי-קנטון, הנבחרים אחת לארבע שנים;
- המועצה הלאומית: מועצה ובה 200 חברים (המכונים צירים) הנבחרים אחת לארבע שנים, על-פי 26 אזורי הבחירה במדינה - הם הקנטונים שלה. לכל אזור בחירה ישנם מספר נציגים במועצה, באופן יחסי לגודל האוכלוסייה שבו. לכל קנטון וחצי קנטון יש חבר אחד לפחות.
כל חוק צריך לעבור בשני בתי הפרלמנט.
בשווייץ נהוגה דמוקרטיה קונצנזואלית, אשר מתבטאת בנוסחת הקסם לחלוקת השרים בין המפלגות: מאז 1951 ועד 2007, מרכיבות את הממשלה 4 מפלגות קבועות. ל-3 המפלגות הגדולות יש שני שרים, ולמפלגה הקטנה יותר יש שר אחד.
ברמת הקנטון
לכל קנטון פרלמנט משלו. גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. בחירות כלליות לפרלמנטים מתקיימים ברוב המקרים אחת לארבע שנים (ובמיעוטם אחת לחמש שנים - בקנטון וו ופריבור).
הרשות השופטת
ברמה הפדרלית
בחירת השופטים בשווייץ נעשית על ידי אספת הברית. הרשות השופטת מורכבת משלושה בתי משפט פדרליים:
- בבית המשפט הפדרלי שבלוזאן, ישנם 38 שופטים פדרליים במשרה מלאה ועוד 15 במשרה חלקית. תפקידו הוא לפקח חוקיותם של פסקי הדין בתחום המשפט האזרחי והפלילי וכמו גם בהחלטות משפטיות ברמת הקנטון.
- בבית הדין הפלילי הפדרלי ישנם 13 עד 35 שופטים.[3] תפקידו לדון באירועים פליליים חמורים ונרחבים (כגון פיגועי טרור, פשע מאורגן וכו').
- בית המשפט המנהלי הפדרלי בסנט גאלן[דרושה הבהרה].
ברמת הקנטון
מאפיינים של דמוקרטיה ישירה בשווייץ
שווייץ היא המדינה הראשונה שהשתמשה בתהליך היוזמה האזרחית[דרוש מקור]. כיוון שהיוזמה האזרחית מוגדרת בשווייץ רק לחוקה, חוקת שווייץ היא מסמך ארוך מאד שכולל בתוכו סעיפים רבים שלא קשורים למבנה השלטון, והם למעשה חוקים רגילים. משנת 1848 ועד יוני 2005, הובאו בשווייץ 159 יוזמות אזרחיות להצבעה.[דרוש מקור]
חוקי היזמה האזרחית בשווייץ קובעים, שהממשלה והפרלמנט יכולים להביע את דעתם על היזמה. החוק מאפשר לפרלמנט ארבע שנים כדי לבדוק את היזמה - טווח זמן גדול, שלעיתים הפרלמנט מנצל אותו כדי להוריד את הנושא המדובר מהשיח הציבורי[דרוש מקור]. הפרלמנט יכול להמליץ לאזרחים להצביע בעד או נגד, אך לא יכול למנוע מהיוזמה מלהגיע להצבעה כללית. אם הפרלמנט ממליץ להצביע נגד היזמה, יש לו שנה נוספת לנסח הצעה נגדית. אם הפרלמנט בוחר לנסח הצעה נגדית, היזמה המקורית וההצעה הנגדית מגיעות להצבעה ביחד.[דרוש מקור]
בנוסף, יתקיים משאל עם על ביטול חוק חדש שנחקק על ידי הפרלמנט אם תוך מאה ימים מיום קבלתו נאספו 50,000 חתימות של אזרחים הדורשים זאת.[4]
לקריאה נוספת
- The Referendum: Direct Democracy in Switzerland / Kris W. Kobach, Dartmouth Publishing Company, 1999
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חוקת שווייץ, סעיף 175
- ^ אנציקלופדיית אביב חדש, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2001, הערך 'שויץ' כרך ט"ז, עמוד 202.
- ^ SR 173.71 Bundesgesetz über das Bundesstrafgericht
- ^ Switzerland's direct democracy, בערוץ היוטיוב של תאגיד השידור הציבורי של שווייץ
