אם הבנים שמחה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב רבי ישכר שלמה טייכטל (מחבר ספרי משנה שכיר), שהיה אחד מחשובי הרבנים בסלובקיה, ונרצח בשואה. הספר עוסק בחשיבות העלייה לארץ ישראל, אהבת הארץ ולימוד זכות על בוניה. את הספר הוציא הרב טייכטל לאור בשנת תש"ד בתנאים קשים[1] בבודפשט.

תוכן הספר

הרב טייכטל, שהיה עד השואה בעל השקפת עולם חרדית אנטי-ציונית, החל במהלך השואה לברר את הנושא בעצמו, והפך לתומך נמרץ בעלייה והתיישבות בארץ[2]. בספר זה הוא פורש את השקפת עולמו כפי שהתחדשה לו, ואת הסיבות שבגינן החל לתמוך ביישוב הארץ, את דבריו ביסס על אלפי מובאות וציטוטים, למן דברי חז"ל והראשונים, עד הפוסקים האחרונים וגדולי דורו כדוגמת רבי יוסף חיים זוננפלד[3], האמרי אמת מגור[4] ועוד[5].

הרב טייכטל סובר שהדרך בה עם ישראל ישוב לה' ויגאל היא קיום מצוות ישיבת ארץ ישראל. הוא כותב שכדי להגאל לא מספיקה תפילה לבד, אלא צריך השתדלות מעשית, ומסתמך על דברי הגמרא, שעונה על השאלות מהי הדרך להחכים, להתעשר, ולהוליד בנים זכרים, ובכל אחת מהן אומרת שיש להתפלל ובנוסף להשתדל את ההשתדלות המעשית המתאימה, ואומרת שתפילה לבדה לא מספיקה[6], ומשווה את הרצון להיגאל בלא לעלות לארץ ישראל לרצון ללדת ילדים בלא לישא אשה[7]. לדעתו השואה באה כעונש על ההתכחשות לארץ ישראל, והיא מהווה קריאת התעוררות לעזוב את הגלות. הוא מלמד זכות על מיישבי הארץ שאינם שומרי מצוות, שהם כתינוק שנשבה ביחס לעבירות שהם עוברים, ועלייתם לארץ היא מצווה, ותחילתם תשובתם, ויקויים בהם מצווה גוררת מצווה ויחזרו בתשובה שלימה.[8]

המחבר מתעמת עם השאלה איך יתכן שתחילת קיבוץ ישראל לארץ תהיה ע"י פורקי עול[9], ומסתמך ביישובה על דברי המקובלים וספרי החסידות[10] שכל דבר גדול אם לא יתחיל בצורה כזו יתבטל מחמת התנגדות הסטרא אחרא[11]. ולכן הביא הקב"ה את אותם שאינם שומרי מצוות לארץ ישראל, ומהם יצמחו בדורות הבאים צדיקים גמורים. [12], עם זאת הוא מדגיש שאין בדבריו כדי להצדיק את העובדה שאינם שומרים תורה ומצוות, וקורא להם 'שיתקרבו עצמם אל היראים ויקבלו לקח ולימוד מחכמי הדור לעשות הכל ברוח התורה'[13]. במקביל, הוא קורא לשומרי המצוות לשוב לארץ ישראל ובכך לשנות את אופיה החילוני[14].

הרב טייכטל, לאחר שהסיק את מסקנותיו, הגיע במהלך נדודיו בשנות השואה לקבוצת יהודים שהתחבאה בפרשבורג, ולאחר שהתבקש לדבר, סיפר בפניהם סיפור אודות אישה אלמנה שהייתה ממונה להעיר את היהודים לסליחות והדבר היה קשה עליה. אחד היהודים החילוניים בעיירה ניגש אליה, והציע להחליפה בדפיקה על דלתות הבתים בשעת בוקר מוקדמת. האישה הסכימה, וכך זה נעשה. אולם כשעבר אותו "חילוני" בבתים, לא הסכימו היהודים לקום בגלל יהודי שאוכל חזיר. בבוקר תמה רב העיירה על העדרם של תושבי העיירה. וכאן, מסופר על הרב טייכטל, "פרץ הרב טייכטל בדמעות, וצעק: נכון שהציונים מחללים שבת וכדומה, אבל הם עוררו את העם וצעקו: 'צאו מתוך ההפיכה, הגויים שונאים אותנו, אין לנו מקום אלא בארץ ישראל', ואילו אנו לא שמענו". הוא סיים את דבריו במילים הבאות: "הלוואי שנזכה לתקן את העיוות, וה' יקבל אותנו בארץ המובטחת". השומעים ההמומים לא ידעו על קיום הספר 'אם הבנים שמחה', שם פרש הרב טייכטל באריכות ובצורה סדורה את משנתו החדשה. למרות זאת הבינו השומעים שמהפך רציני התחולל בנפשו של הרב הגדול, שמאורעות השואה גרמו לו לחשוב מחדש על השקפת עולמו הקודמת.[15]

באחד ממכתביו האחרונים לבנו רבי חיים מנחם כתב המחבר:

לצערי הרב ולדאבון ליבי יש שלא ירדו לסוף דעתי בכתיבת ספרי אם הבנים שמחה שהוצאתי בהיותי בעמק הבכא בבודפסט. וסהדי במרומים! כי בכתבי על ישוב ארץ ישראל על ידי אחינו, עיני עיני ירדה מים על עם ד' הנאנחים והנדכאים מתוקף חבלי הצרות שאין לתאר. וראיתי בארץ ישראל קרן אורה ועוגן הצלה, ואם כי ידעתי וחששתי שמא יתלו בי דברים שלא אמרתי ולא התכוונתי אליהם, הרי יודע תעלומות יעיד עלי כמה שפכתי שיח בפני בוחן לבבות שדברי לא יהוו להם לפוקה ולמכשול ... וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גאולתן ומיד הם נגאלין, ובכח הבטחה זו כתבתי את ספרי.

ראה בהקדמה ל"אם הבנים שמחה", ירושלים תשע"ג, עמ' י"ז

הספר יצא לאור בבודפשט בשנת תש"ד, חודשים ספורים לפני הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה. הספר יצא לאור מחדש, במהדורת צילום, בניו-יורק בשנת תשכ"ט, בידי בנו של הרב טייכטל, שמעון, שהיה ציוני. כחלוף השנים, אנשים בעלי השקפת עולם ציונית דתית ביקשו להדפיס מחדש את הספר. הספר הודפס מחדש בשנת תשמ"ג, בהוצאת פרי הארץ בעריכת חברי ההוצאה: הרב ירוחם דן-כהן, הרב אליהו חיים קפלן והרב זאב סולטנוביץ'. מבוא ורקע היסטורי לספר נכתב מאת הרב זאב סולטנוביץ'. לספר צורף מבוא מאת בן המחבר, הרב חיים מנחם, חסיד חב"ד, בו הדגיש את דמותו החרדית של האב.

הספר יצא עוד במהדורה נוספת בשנת תשנ"ח, בהוצאת קול מבשר. ובשנת תשע"ג בהוצאת קרן ראם. הוא אף תורגם פעמיים לאנגלית, ספרדית וצרפתית. הוא נחשב לאחד מספרי היסוד של מחשבת הציונות הדתית, אם כי בפועל השפעתו על ההגות הציונית-דתית מבית מדרשם של הראי"ה והרצי"ה קוק איננה גדולה.

המחקר על אם הבנים שמחה

משנתו של הרב טייכטל מורכבת מכמה רבדים. עד מלחמת העולם השנייה מיעט להתעסק בשאלות של ציונות ולאומיות, וגם עם פרוץ המלחמה נמנע מלעסוק בכך, עד שהחל גירוש יהודי סלובקיה, במהלך שנת ה'תש"ב. ד"ר יצחק הרשקוביץ הוכיח בעבודת הדוקטורט שלו, שעסקה במשנתו של הרב טייכטל, שאת משנתו במהלך מלחמת העולם השנייה ניתן לחלק לשלוש שכבות שונות.

טרם המלחמה היה הרב טייכטל מתנגד פסיבי לציונות, כפי שמעיד על עצמו בספרו שלא נדרש מעולם לדון בדברים אלה ונמשך אחר הקנאים דוגמת אב"ד מונקאטש (בקונטרס "תיקון עולם" שהוציאו הוא וסיעתו, הביע בעל אם הבנים שמחה את דעתו נגד העלייה). ברובד הראשון של כתיבתו במהלך המלחמה, הקשר שלו לארץ ישראל היה מיסטי באופיו, והרב טייכטל רק ראה צורך להתחייב לעסוק בענייני הארץ, ולא קרא מעשית לעלות אליה. החטיבה השנייה של כתיבתו (שמכילה את שני הפרקים הראשונים של אם הבנים שמחה), קוראת לעלייה מעשית לארץ ישראל, ומבטאת תהפוכות נפש גם בכל הנוגע למעמדם הרוחני של כלל היהודים, אף אלה שאינם שומרי תורה ומצוות.

לשיאה הגיעה משנתו המאוחרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשני הפרקים האחרונים של אם הבנים שמחה (השלישי והרביעי) שם הופכת ארץ ישראל אצל הרב טייכטל כלי לכינוס וגיבוש כלל החלקים של האומה היהודית. תחילתה של הגאולה, לפי חטיבה זו, הוא דווקא באיחוד הכוחות של כלל ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. המחבר מעיד על עצמו שאת כל הציטוטים כתב מתוך הזיכרון בהיותו בלי ספרים. (ראה למשל בספר ב,ב)
  2. גישתו לפני השואה והרקע לשינוי בדעותיו מופיע בתחילת הספר, אחרי המכתבים שהובאו כהסכמות, ובהקדמה שנייה.
  3. מאמר שלישי נא, ומאמר רביעי טו
  4. מאמר שלישי לד
  5. האהבת ישראל -ב,יח. הבנין דוד -ג,יב. רבי יהושע מקוטנא ורבי צבי קאלישר -הקדמה.
  6. תלמוד בבלי מסכת נדה דף ע עמוד ב - עא עמוד א "מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם. אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו... מאי קא משמע לן? דהא בלא הא לא סגיא. מה יעשה אדם ויתעשר? אמר להן ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה. אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו. אלא: יבקש רחמים ממי שהעושר שלו... מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגי, מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? אמר להם: ישא אשה ההוגנת לו, ויקדש עצמו בשעת תשמיש. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו. אלא: יבקש רחמים ממי שהבנים שלו.. מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגי.
  7. מאמר שני אות ז
  8. מאמר שני אותיות ח-ט
  9. מאמר שני יב ואילך
  10. כמו: הזוהר, מגיד מישרים, אלשיך, ש"ך עה"ת, גבורות ד' ונועם אלימלך.
  11. מאמר שני יג
  12. מאמר רביעי יד
  13. מאמר שלישי עב
  14. מאמר שלישי לד ועוד
  15. עיתון "בשבע", גיליון מס' 163.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0