הרב יצחק ברנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק ברנד
בועידת אגודת קדושת ציון
בועידת אגודת קדושת ציון
לידה כ"ד בכסלו ה'תש"ט (גיל: 76)
שווייץ

הרב יצחק ברנד (נולד בכ"ד בכסלו ה'תש"ט, 26 בדצמבר 1949) כיהן כראש ישיבת עוד יוסף חי[דרושה הבהרה] בשכם ומראשי הארגון "קדושת ציון".

קורות חיים

נולד בציריך לזאב ברנד ולרחל בת הרב מרדכי הופמן, למד בישיבת לוצרן אצל הרב יצחק דוב קופלמן, שהשקפתו הייתה אנטי ציונית. עם עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבת פוניבז', שם הושפע משיחותיו של המשגיח, הרב יחזקאל לוינשטיין, שדיבר על גילוי יחוד ה' במלחמת ששת הימים, ודעתו החלה לנטות מהדרך האנטי ציונית בה אחז. לאחר נישואיו התקרב לגדולי תלמידי החזון איש ולמד במשך תקופה ארוכה בכולל פוניבז'[1]. באותה תקופה הקים את בית יעקב "באר מרים", מטרת ההקמה הייתה לתת הדגשה על הלכות הצניעות.

בהמשך נסע לצרפת, והקים באקס-לה-בן כולל "אליבא דהילכתא", לצד ישיבתו של הרב חיים יצחק חייקין[2]. חזר לישראל, והתגורר בערד, בהתאם לדעתו כי הציבור החרדי צריך להתגורר בכל רחבי ארץ ישראל.

משנת 1980 התחיל לכהן כראש ישיבת עוד יוסף חי[דרושה הבהרה] בשכם ביחד עם הרב גינזבורג, לאחר שהישיבה עברה ליצהר המשיך ללמוד במוצב הצבאי באזור[3], באותו הזמן התגורר ביישוב עמנואל כדי לחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון, בשנת התשפ"א עבר לירושלים וגר במאה שערים. מאז המעבר לירושלים הוא מקפיד להשתתף בתפילת שחרית במניין ותיקין שמתקיים מדי יום שישי בשער הכותנה – המקום הקרוב ביותר למקום קודש הקדשים.

פעילותו ודעותיו

כמעט בכל שבוע הוא מוציא מאמר מקיף בשם "בריתי יצחק", כשמגוון הנושאים עליהם הוא כותב רחב ביותר, מ"לא תנחשו" עד לפרשנות תורנית על בג"ץ עמונה. בעבר הוציא ספר על עירובין, ועליו קיבל הסכמות מהרב ניסים קרליץ והרב שמואל הלוי וואזנר. בספרו על ייבום וחליצה[4] כתב שאם לאח אשה צריך בית הדין לתת את האפשרות לייבם, ובשל כך יצאו רבנים שונים נגדו, בטענה כי הוא מחדש דברים שלא נהוגים בזמננו[דרוש מקור].

כמו כן, הרב ברנד הוא אחד הדמויות הבולטות בכולל "תועה בשדה" הסמוך לחטמ"ר שומרון בכניסה לשכם, כולל שהוקם זמן קצר לאחר נטישת הצבא את קבר יוסף שבעיר.

דעותיו של הרב ברנד מגוונות: הוא תמך בעבר בהתפקדות למפלגות חילוניות, במטרה להשפיע מבפנים ולבחור חכי"ם ויו"ר מפלגה שיהיו פחות גרועים לדת[5] אך בהמשך חזר בו ואסר כל חיבור אפילו אינטרסנטי עם מפלגות חילוניות[דרוש מקור]. עולה להר הבית ואף לא מהסס להתבטא בנושא[6]. הוא טוען שקיימת כיום חובה הלכתית לבנות את בית המקדש השלישי ולחדש את עבודת הקורבנות[7]. לימד זכות על חרדים קיצוניים שתקפו חייל חרדי, בטענה שהצבא עושה הכל כדי שהציבור החרדי ישנא אותו[8]. בנוסף, הרב ברנד עודד ותמך באנשי ארגון 'חלמי"ש', ארגון חרדי ליישוב ארץ ישראל, שהקים התנחלות בלתי חוקית ליד קריית ספר, בשם "גבעת ספר"[9]. למעשה, אחרי החרבת המאחז הארגון הפסיק לפעול באופן פיזי, אך אנשיו ממשיכים להפיץ את דעותיהם – שיש מצווה ליישב כל א"י והוא ענף ממצוות ביעור עבודה זרה.

לדעת הרב ברנד אסור להתגייס לצה"ל, כי הוא צבא מקולקל שמטרתו להפוך את האדם הדתי והחרדי לחילוני. "הכול מלא קלקולים רוחניים, אני רואה את זה מול העיניים. 20 אחוזים מתקלקלים, בחורים לא יכולים לעמוד בניסיונות. איך רוצים שוויון בנטל אם אין שוויון זכויות, חרדי לא יכול לקיים אורח חיים דתי בצבא, מחייבים אותם לשמוע שירת נשים. צריכים לסלק את כל הבנות מצה"ל." כמו כן הוא קובע שאסור להתגייס לפני גיל 20, כנאמר בתורה[10].

הוא גם מהרבנים העומדים מאחורי הקמת הארגון "אגודת קדושת ציון", אגודה חרדית השואפת לקדם ענייני ארץ ישראל בציבור החרדי.

הרב ברנד מטיל פתיל תכלת בטליתו, מסוג ארגמון קהה קוצים. הוא גם פרסם בעניין זה בירורים ומחקרים המחייבים את הזיהוי ואת החיוב ההלכתי ללובשו.

הרב ברנד מתנגד באופן חריף לפאות נכריות, משתי סיבות: עבודה זרה וצניעות האשה. הוא מפרסם חוברות ועלונים בעניין.

מתנגד למכירת חמץ הנהוגה, לטענתו המוכר והקונה לא מתכוונים לכך באמת והמכירה לא חלה. לדעתו יש לאכול אך ורק חמץ שנאפה לאחר הפסח, והחמץ שנמכר אסור בהנאה כדין חמץ שעבר עליו הפסח.

מספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יצחק ברנד32797932Q108806657