רבי שלמה קלוגר
| לידה |
1785 חשוון ה'תקמ"ו קומרוב |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1869 (בגיל 84 בערך) ל' בסיוון ה'תרכ"ט 1869 |
| מדינה |
 גליציה |
| מקום מגורים | ברודי |
| מקום פעילות | ברודי, גליציה |
| רבותיו | רבי יעקב קרנץ, רבי יוסף הוכגלרנטר |
| תלמידיו | בנו, הרב אברהם בנימין קלוגר |
| חיבוריו | שו"ת שערי בנימין, אותות למועדים, אות זיכרון האלף לך שלמה |
| אב | הרב יהודה אהרן קלוגר |
| אם | גיטל |
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר [1] (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר בשמו הראשון: שלמה), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה בראשית שנות ה-ת"ר.
ביוגרפיה
נולד בעיירה קומרוב על יד זמושץ' שבפולין הקונגרסאית, לרב יהודה אהרן קלוגר אב"ד קומרוב[2], ולגיטל בת יוסף, בן פערל ור' יעקב מלוצק מח"ס "כֹּכב יעקב". כבר בגיל 6 כתב חידושי תורה. בגיל 13 התייתם מאביו ועבר לזמושץ', שם למד מספר ימים בישיבתו של הרב מרדכי ראבין, אבל עזב אותהּ ולמד בעצמו בבית המדרש. רבי יוסף הוכגלרנטר פרש עליו חסותו במשך 9 שנים. באותו זמן החל ללמוד גם אצל המגיד מדובנא, אשר השפיע עליו להתחיל ללמוד דברי אגדה, וכן ספרי מחשבה של הראשונים כ'מורה הנבוכים', 'הכוזרי', 'ספר העיקרים' ועוד.
בגיל 15 התייתם מאמו, וגם רבו נפטר, והוא נותר בודד. בשנת 1802, בגיל 17, נשא לאישה את ליבא מאליא בת ר' חיים מראווה ואחותו של רבי מרדכי מארדוש, ועבר לגור אצל חותנו. הוא לא רצה להתפרנס מלימוד תורה ולכן שלח ידו במסחר עם מות חותנו. משראה כי עסקיו אינם עולים יפה, הסכים לקבל את עול הרבנות. ב-1809 התקבל כאב"ד קוליקוב, ושנה לאחר מכן נולד בנו בכורו חיים יהודה, שנפטר בגיל צעיר. ב-1817 עבר לכהן ביוזפוב, ובחודש תמוז שנת ה'תק"פ (1820) התקבל כמגיד מישרים בברודי. ב-1838 נפטרה אשתו, וכעבור שנה נשא לאישה את פריידא בת הרב אריה מרגליות מהעיר דובנא, וממנהּ נולד לו בנו, רבי אברהם בנימין קלוגר[3].
בשנת 1845 נקרא לכהן בברעזאן, ולא שעה לבקשת קהילתו בברודי להישאר. זמן קצר לאחר הגיעו לברעזאן חלה בטיפוס קשה, עד שהרופאים נואשו מחייו. אולם, לבסוף החל להתאושש, וקיבל על עצמו אז כי אם יבריא, ישוב לברודי, אשר בינתיים כבר הכתירה לעצמה רב חדש. לאחר החלמתו חזר לעיר, שם נשאר עד לפטירתו.
בני דורו כיבדו אותו, והרב אפרים זלמן מרגליות נהג לשלוח אליו שאלות הלכתיות שהופנו אליו. הוא ניהל אורח חיים סגפני וקשה. בשעתו היה בין האוסרים על אפיית מצות במכונה, מחלוקת שפילגה את יהודי גליציה. הוא גם התפלמס חריפות עם הרב יוסף שאול נתנזון שהתיר. נודע כקנאי תקיף ובלתי-מתפשר, ובין היתר המליץ למות על קידוש השם בימי גזירות הלבוש בפולין הקונגרסאית השכנה ולא לשנות הבגד. היה בקשר הדוק עם רבי מאיר מפרמישלאן והעריכו מאוד. כמו כן, מחה על כך שנשים שם חדלו לגלח שיערן והחלו ללבוש פיאות. מנגד, בנושא הגיור סבר שיש להתיר לגייר נוכריות שנשואות ליהודים בנישואין אזרחיים למרות ההלכה הקובעת שאין לגייר 'לשם אישות', כי מהעובדה שהן בוחרות להתגייר ולא להמשיך לחיות עם בעליהן בעודן נוכריות יש ללמוד כי יש להן "נטייה לבבית לדת ישראל", והיה מראשוני האחרונים שהקלו בנושא זה.[4]
ברחבי העולם חיים כיום מאות מצאצאיו.
ספריו
- מהרש"ק חיבר כ-150 חיבורים בכל מקצועות התורה, ומספר תשובותיו מגיע לאלפים. פירושו לשולחן ערוך, "חכמת שלמה", נדפס באורח קבע בהדפסות הנפוצות של השולחן ערוך ואף מובא על ידי פוסקי הלכה בני זמננו רבות.
- להלן פרטים על ספריו מתוך הקטלוג בספרייה הלאומית:
- א) ספר החיים (זאלקווא ה'תקפ"ה), חידושים על שולחן ערוך אורח חיים.
- ב) מי נדה ח"א חידושי הלכה ואגדה על מסכת נידה.
- ג) כרם שלמה
- ד) נדרי זריזין (זאלקווא ה'תקצ"ט) חידושים על מסכת נדרים.
- ה) מגן אבות - על מסכת אבות.
- ו) שנות חיים (לבוב ה'תרט"ו), חלק א' שו"ת על אורח חיים, חלק ב' שו"ת וחידושים בהלכות סופרים.
- ז) ספר סת"ם (שם ה'תרט"ז) על כתיבת ס"ת וכו'.
- ח) מודעא לבית ישראל - שו"ת אודות אפיית מצות על ידי מכונה.
- ט) שו"ת טוב טעם ודעת חלק א' בהלכות טרפות, חלק ב' - על דיני סופרים ועוד דינים מיו"ד, חלק ג'.
- י) חדושי אנשי שם (לייפציג תר"ך) חידושים על שולחן ערוך אבן העזר.
- יא) מעשה ידי יוצר (לבוב ה'תרכ"ג) פירוש על הגדה של פסח.
- יב) ספר עבודת עבודה (זאלקווא ה'תרכ"ה) חידושים על מסכת עבודה זרה.
- יג) תקנות מהרש"ק על השחיטה נדפסו ב"תורת זבח" לרב שלמה גאנצפריד (לבוב ה'תר"ח), ושתיים מתשובותיו נדפסו בספר "נאות דשא" לרבי דוד שלמה אייבשיץ, שם ה'תרכ"א).
- יד) האלף לך שלמה (בילגוריי ה'תרצ"ג), חלק א, חלק ב, וחלק ג-ד.
- טו) קהלת יעקב - סדרת ספרים על המועדים, חלק א (אלול).
- טז) חכמת התורה - סדרת ספרים (ספר לכל פרשה) על פרשיות התורה, חלא א (בראשית).
- יז) כללא דרביתא - על הלכות ריבית, נדפס לראשונה בשנת תש"ס.
- יח) חידושי רבי שלמה קלוגר - על מסכתות ברכות, עירובין.
- יט) שו"ת וחידושי רבי שלמה קלוגר
- כ) גבורות שלמה - דרושים נפלאים על התורה.
- כא) קהלת שלמה
- כב) מאמר אסתר - על מגילת אסתר.
- כג) תולדות שלמה - על מגילת רות.
- כד) תפארת שלמה - על שיר השירים.
- כה) דמעת העשוקים - על מגילת איכה.
- כו) אמרי שפר - על התורה
- כז) בגדי יום טוב - על מסכת ביצה.
- כח) ובחרת בחיים ח"א - שו"ת על הלכות שבת.
- כט) כנוי נדרים
- ל) מילי דנזיקין - על מסכת בבא קמא.
- לא) קנאת סופרים
- לב) קרבן פסח ח"א - על הלכות פסח.
- לג) שו"ת שבעה עינים
- לד) שו"ת עץ החיים - על אורח חיים.
- לה) שו"ת שנות חיים - על אורח חיים.
- לו) שירי טהרה ח"א - על הלכות נדה ומקואות.
- לז) תהלות ישראל ח"א - על תהלים.
- לח) תוספת יום טוב - על הלכות יום טוב.
- לט) תיקון עולם
- מ) כסף נבחר לשון צדיק - צוואת רבי שלמה קלוגר.
- מא) זכרון ימי עברה - הספד על רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי יוסף אשר מפרעמיסלא.
- מב) עין דמעה (שם ה'תקצ"ד) הספד על רבי אפרים זלמן מרגליות.
- מג) אבל משה (חלק שני מעין דמעה) הספד על רבי משה סופר ורבי יעקב אורנשטיין (בעל הישועות יעקב).
- מד) אבל יחיד (ווארשא ה'תקצ"ו) הספד על רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים.
| תקופת חייו של רבי שלמה קלוגר על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- יהודה אהרן קלוגר [נכדו], תולדות שלמה, לבוב: הוצאת אליעזר מרגאשיש - ה'תרמ"ח-1888.
- סולומון שכטר, מ. זליגסון (אנ'), "KLUGER, SOLOMON BEN JUDAH AARON", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של רבי שלמה קלוגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מתורתו
- שו"ת האלף לך שלמה דעת - אתר לימודי יהדות ורוח
- ד"ר יצחק אלפסי, מצות מכונה ומצות של יד, דעת - אתר לימודי יהדות ורוח
שלמה בן יהודה אהרן קלוגר (1785-1869), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שמו המלא מופיע בצוואתו: לשון צדיק, באתר היברובוקס
- ^ בן רבי אייזיק מזולקווא, ראו אודותיו: הרב מו"ה אייזיק מזאלקאווי בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 20, אות קמו
- ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אברהם בנימין קלוגער, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 49, באתר HebrewBooks.
- ^ טוב טעם ודעת, מהדורה קמא, סימן ר"ל
שלמה קלוגר35823398Q2907784