רבי מרדכי מארדוש מפאריצק
 | |
| דף השער של המהדורה הראשונה של ה"ביאור מהר"ם שיף" | |
| לידה |
1730 בערך ה'ת"צ זאלקווא |
|---|---|
| פטירה |
1817 (בגיל 87 בערך) חשוון ה'תקע"ח פאריצק |
| מדינה | אוקראינה |
| מקום מגורים | ברודי, פאריצק |
| מקום פעילות | פאריצק ווהלין |
| רבותיו | רבי נפתלי הערץ |
| חיבוריו | ביאור מהר"ם שיף |
| אב | רבי הלל |
,wooden_synagogue.jpg)
רבי מרדכי מארדוש[1] מפאריצק[2] (נולד בערך ה'ת"צ, 1730 - חשוון ה'תקע"ח, 1817) היה רבה של העיר פאריצק, ומחבר הספר 'ביאור מהר"ם שיף'.
ביוגרפיה
נולד בזאלקווא לרבי הלל. בצעירותו למד אצל רבי נפתלי הערץ[3], יחד עם רבי מאיר קריסטיאנפולר[4] ורבי יוסף יוזפא שטרן. יחד אתם תכנן לנסוע ללמוד אצל רבי יהונתן אייבשיץ אך התוכנית לא יצאה אל הפועל[5]. לאחר מכן הלך ללמוד בקלויז בברודי, ודרש שם לפני הלומדים. בברודי שימש כרב וראש ישיבה, ובין תלמידיו נמנה רבי אפרים זלמן מרגליות[6]. באותה תקופה נמנה על המתנגדים לחסידות[7].
לאחר מכן כיהן כרב העיר פאריצק שבמחוז ווהלין (כיום pavlivka (אנ')). מאחר שסירב להנות מכספי ציבור, הקים לפרנסתו בית דפוס בעיר, יחד עם מחותנו רבי חנינא בן רבי פתחיה יהודה[8]. היה בין המסכימים לספר מחצית השקל[9].
בערוב ימיו התקרב לחסידות, אם כי לא השתייך לתנועה באופן רשמי. מסופר כי נפגש עם רבי מרדכי מנעשכיז, שהורה לו לא לשנות את מנהגיו לדרך החסידות[10]. בהמשך אף לימד את בנו רבי יצחק מנשכיז. כן נפגש עם רבי יעקב יצחק הורוביץ "החוזה מלובלין", וכאשר חלשה דעתו מעבודת ה' של החוזה, אמר לו החוזה שתנוח דעתו, שכן אור תורתו זורח בכל העולמות בזה ובבא[11].
בהוספות לספר צמח דוד[12] נכתב, שכיהן ברבנות כשבעים שנה, בברודי ובפאריצק, ובכל שנותיו לא הסכים לקבל משכורת מקופת הקהל[13].
נפטר בחודש חשוון ה'תקע"ח, וגדולי דורו הספידוהו, ביניהם: רבי מרדכי יפה מברודי, רבי יצחק מייזליש מקרמניץ, רבי יהודה לייב אדיל. לאחר פטירתו נדפס ספר הספדים בשם לקוטי שושנים ובו הספדים מאת רבי יצחק מייזליש מקרמניץ על רבי מרדכי מארדוש[14].
חיבורו
את ספרו חיבר בעקבות הקושי המצוי בהבנת דברי המהר"ם שיף בספרו חידושי מהר"ם שיף. בהקדמתו לספרו הוא מספר על התלאות שמצאו אותו עד להדפסת ספרו, הוא ראה בזה עונש על כך שלא התאמץ די בחיבור הביאור והדפסתו. בשנת ה'תקס"ח, פרצה שרפה בעיר פאריצק שכילתה את רוב העיר. רבי מרדכי מארדוש ניצל בנס עם מעט מטלטליו וכתבי המהר"ם שיף,[15] הוא ראה באירוע זה סימן שזכותו של המהר"ם שיף עמדה לו להינצל מן השרפה, והחליט לסיים את חיבור הספר.
בעזרת חברו רבי נח מלודמיר[16] סיים את הביאור. מלבד עצם הביאור, הוא הגיה את ספר המהר"ם שיף משגיאות דפוס, והוסיף לו דיבורי המתחיל. בסוף הספר הוסיף מחידושיו כפי שנכתבו על ידי תלמידיו. לצורך הדפסת הביאור לווה כסף רב ממחותנו רבי יוסף יוזפא שטרן, והוא הודפס לראשונה בשנת ה'תק"ע[17]. הספר נכלל במהדורות הש"ס יחד עם חידושי המהר"ם שיף.
בין ההסכמות לספרו ישנם הסכמות מגדולי דורו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ[18], רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל ה"אורח לחיים", רבי משולם כ"ץ בעל עיקר תוספות יום טוב, רבי יוסף יוזפא שטרן בעל ה"יד יוסף" מזולקובה, רבי מאיר קרינסנאפולר אב"ד בראד ומחבר הספר "יד המאיר", רבי יעקב משולם אורנשטיין בעל ה"ישועות יעקב"[19].
צאצאיו
חלק מבניו נספו בעודו בחיים[20].
- בנו רבי משה מנחם, אב"ד בליפנא ולוביטש, חתן רבי יוסף יוזפא שטרן, נפטר בשנת תר"ב.
- חתניו
- רבי שמחה, אב"ד בלודמיר[21]
- רבי נח, אב בית דין פאריצק
- רבי אברהם אשכנזי מבראד, בעל "דבר המלך"
- רבי שמואל יוסף ראש מדינה, רב בבוטשאטש. ש"י עגנון הוא נכדו וקרוי על שמו[9].
קישורים חיצוניים
- ספר "ביאור מהר"ם שיף, חידושי הלכות - חלק א, ווארשא תרכ - כד, באתר היברובוקס
- שיף, מאיר בן יעקב, חידושי הלכות - חלק ב, ווארשא תרכד, באתר היברובוקס
- מאמר על רבי מרדכי מארדוש מפאריצק בעלון עלים לתרופה, פרשת נח תשע"ז
- מאמר מאת נפתלי אהרן וקשטיין בעיתון המודיע מדור ויתילדו ואתחנן תשע"ג
- מרדכי אליעזר ליסטוקין, "מבוא - תולדות", בתוך: "דרושים נחמדים" ממהר"ם שי"ף - על התורה, מגילות, נ"ך, מודיעין עילית תשס"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הקדמה לספר "יד יוסף", זולקווה תקפ"ט, באתר אוצר החכמה
- אשכול אודותיו, בפורום אייוועלט
הערות שוליים
- ^ "מארדוש" הוא כינוי לשם מרדכי, היו בזמנו עוד גדולים שנקראו כך (כמו רבי מרדכי מארדוש אויערבך אב בית דין בעמבערג ורבי מרדכי מארדוש ווינרעב אב בית דין אונגוואר).
- ^ אין לבלבל עם רבי מרדכי מרדיש וינרב, אב"ד אונגוואר, שחי באותו זמן ובאותו איזור.
- ^ גיסו של רבי יוסף בנימין זאב וולף, אב"ד שינאווא, בעל ה"אור יקרות"
- ^ לימים אב"ד בראד ומחבר הספר "יד המאיר"
- ^ הקדמה לספר "יד יוסף", זולקוה תקפ"ט, באתר אוצר החכמה
- ^ רבי אפרים זלמן מתארו בהסכמה ל"ביאור" כבוד אלוף נעורי, הרב הגאון הגדול הבקי המפורסם... אזנינו שמעו בימי עלומינו מפיו הקדוש, במדבר ערבו לנו ומתקו לחיכנו".
- ^ אהרן מרכוס, החסידות, תל אביב תשי"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ פרידברג, חיים דב בריש, 1870-1961, תולדות הדפוס העברי בפולניה, באתר היברובוקס.
- ^ 9.0 9.1 וונדר, מאיר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ לנדא, יצחק בן ליב, זכרון טוב, באתר היברובוקס
- ^ הקדמה לספר "יד יוסף", זולקווה תקפ"ט, באתר אוצר החכמה
- ^ מהדורת לבוב תר"ז.
- ^ מרדכי אליעזר ליסטוקין, "מבוא - תולדות", בתוך: דרושים נחמדים ממהר"ם שי"ף - על התורה, מגילות, נ"ך, מודיעין עילית תשס"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מיזלש, יצחק בן יעקב, לקוטי שושנים, פאריצק תקעח, באתר היברובוקס
- ^ באותו שריפה נשרף גם כל ההסכמות שקיבל מגדולי דורו
- ^ מילידי ק"ק קרעמניץ.
- ^ מהדורה ראשונה באתר הספריה הלאומית
- ^ המוציא לאור מציין בהסכמה ”הסכמת כבוד הרב הגאון המפורסם מגיד מישרים דק"ק קאזני"ץ נשרף בהשריפה שהיתה פה, עם כל הכתבים וההסכמות משאר הגאונים ומכולם השגתי שנית הסכמותיהם ככתבם וכלשונם, מלבד מהרב החסיד המפורסם הנ"ל, בעבור כי מכון שבתו היא רחוקה ממני ואין שיירות מצויות מפה למקום הרב הנ"ל, לא היה באפשרי להשיג ממנו שנית, ע"כ הצבתי הסכמתו בקצרה ובשנוי לשון קצת למען יעמדו דבריו בהסכמה ואסור השגת גבול, כעין שהיה כתוב בדברות הראשונות של כבוד הרב החסיד הנ"ל.”
- ^ ההסכמות ל"ביאור", דרושים נחמדים ממהר"ם שי"ף - על התורה, מגילות, נ"ך, מודיעין עילית תשס"ט, באתר אוצר החכמה
- ^ כך הוא כותב בהקדמה לספרו
- ^ אחיינו של רבי שמעלקא מניקלשבורג