רבי יוסף הוכגלרנטר
 | |
| לידה |
1740 ה'ת"ק |
|---|---|
| פטירה |
1807 (בגיל 67 בערך) א' בניסן ה'תקס"ז |
| כינוי | רבי יוסף חריף |
| חיבוריו |
|
רבי יוסף הוכגלרנטר כונה גם 'רבי יוסף חריף', (ה'ת"ק 1740 - א' בניסן ה'תקס"ז 1807) מחבר ספרים ולמדן, רב ביאמפיל ובזמושץ', מגדולי הרבנים בפולין.
ביוגרפיה
נולד בשנת ת"ק לרבי יעקב יצחק רבה של זמושץ', ולאמו בת רבי אברהם ר' חיימ'ס מלובלין. בגיל 14 נשא את צפורה בת אחי אמו רבי יעקב חיים, רב בירוסלב וראב"ד לובלין. בזיווג שני נשא את אחותו של רבי שאול מאמסטרדם.
נודע כעילוי וחריף, ואף כונה על שם כך 'רבי יוסף חריף'. בהיותו בן שבע עשרה בלבד, כבר נדפסו מחידושיו בראש ספר 'זרע אהרן', שנדפס בז'ולקייב בשנת תקי"ז. בשנת תקי"ח נתקבל לכהן כרבה של יאמפול, ובשנת תקל"ב לאחר פטירת אביו עבר לכהן כרב העיר זמושץ', בה כיהן עד סוף חייו, על אף שהוצעה לו רבנות אמסטרדם בשנת תק"נ לאחר פטירת גיסו רבי שאול מאמסטרדם, ורבנות קראקא בשנת תקנ"ט[1].
רבי יוסף התברך גם בעושר רב אותו ירש מזקנו רבי אברהם ר' חיימ'ס, ואבי חמותו אברהם יצחק חזק שכונה 'פורטיס דוקטור'. רבי יוסף נפטר בזמושץ' בא' בניסן תקס"ז.
עם גדולי דורו
היה ידידו ומחותנו של רבי צבי הירש בושקא רבה של אה"ו, יליד זמושץ' אף הוא, ותלמידו של אביו. בחלק מתקופת רבנותו בזמושץ' כיהן כמגיד מישרים בעיר רבי יעקב קרנץ המגיד מדובנא. רבי יוסף גם התכתב בהלכה עם רבי משה סופר שכיבדו מאוד[2].
סירב לכתוב הסכמה לספר פרי מגדים של רבי יוסף תאומים, בתואנה שהלומד את הטור ושולחן ערוך עם הש"ס והראשונים ידע להגיע לאותם מסקנות לבדו[3].
יחסו לחסידות
האגדה החסידית מספרת כי רבי יוסף התברך מהבעל שם טוב לאחר שהיה חשוך ילדים, ועקב כך כאשר נשאל מצאצאיו כיצד להתייחס לתנועת החסידות שהתפשטה, השיב לא לרודפה אך גם לא לחבור אליה[4]. רבי יוסף הסכים על הספר החסידי 'ליקוטים יקרים'[5]. רבי יוסף גם תמך לצד רבנים נוספים בהיתר העגונה מסטאשוב של המגיד מקוז'ניץ, עליו חלק בחריפות רבי עזריאל הורביץ.
ספריו
- משנת חכמים על ספר המדע שבמשנה תורה לרמב"ם המכיל בתוכו מספר מדורים, בו מבאר את עיקרי שיטות הראשונים במנין המצוות. נדפס על ידו בין השנים תק"נ לתקנ"ב, נדפס במהדורה חדשה בירושלים ה'תשנ"ז, על ידי הרב שמואל אליעזר רולניק.
- חיבר גם ספר נוסף בדרך שו"ת בשם 'אותות למועדים' שנותר בכתב יד ולא שרד.
תלמידיו
- רבי שלמה קלוגר שהיה תלמידו החביב, וגדל אצלו כיתום במשך תשע שנים.
- רבי צבי הירש הלר.
- רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי ישראל איסר וואהל שהיה לנכדו, חתן בנו ממלא מקומו רבי יצחק, מחשובי החסידים בקאצק[6].
משפחתו
- בנו רבי חיים נולד בשנת תק"ל רב בטרנוב, הרובישוב, גרבוביץ, ואוסטרובצא. נפטר במגפה בכ"ה באדר תקס"ט. (בנו רבי משה יעקב מקרקוב, היה חותן חותנו של רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ מקראקא).
- בנו רבי יצחק ולד בשנת תקל"א רב בחלם טרנוגרוד, וממלא מקום אביו בזמושץ' נפטר בשנת תקפ"ה או תקפ"ז.
- בתו פיגלה' נישאה לרבי משה מטומשוב לובלסקי וברודי (תקכ"ה - תר"ח), בנו של רבי צבי הירש בושקא.
לקריאה נוספת
- דור דעה לרבי יקותיאל אריה קמלהאר, חלק א' עמ' קיד-קיז.
- רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן), לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 291-297.
קישורים חיצוניים
- ספרו משנת חכמים, באתר אוצר החכמה
- עלים לתרופה, עמ' קג, (שמיני, תשס"ג גליון שס"ג), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)