מלכי בבל
רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום. בחלק מההיסטוריה שלה הפכה עיר הממלכה המקומית לאימפריה ששלטה על אזור נרחב בסופוטמיה, סוריה וגם ארץ ישראל.
עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס: כרונולוגיה גבוהה, תיכונה ונמוכה. הפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה. רשימה זו הוכנה על פי הכרונולוגיה התיכונה.
רשימת מלכי בבל מורכבת ממספר רשימות של מלכים שנמצאו במקורות שונים:
- "King List A" - כוללת את רשימת מלכי בבל ממלכי השושלת הראשונה של בבל ועד המלך כנדלנו מהשושלת העשירית האשורית.
- "King List B" - כוללת את המלכים משתי השושלות הראשונות
- "King List C" - כוללת את שבעת המלכים הראשונים בשושלת השנייה של איסין
- The "Babylonian King List of the Hellenistic Age - רשימת מלכים שנכתבה ביוונית עתיקה על ידי ברוסוס, וכוללת את כל המלכים מהתקופה ההלניסטית מאלכסנדר הגדול ועד דמטריוס השני שנת 141 לפנה"ס.
במסגרת מחקריים נעזרו החוקרים גם בלוחות נוגה של עמי-צדוקה (אנ'), זאת סדרה של תצפיות בכוכב הלכת נוגה שנעשו על ידי המלך הבבלי עמי-צדוקה מהשושלת הראשונה.[1]
מלכי השושלת הראשונה - שושלת אמורית
מלכים אלה שלטו בבל בתקופת הברונזה התיכונה. פלישת השבטים האמוריים למסופוטמיה, נעשתה בתהליך הדרגתי. הם הגיעו לאזור עוד לפני פלישת הגותים. במשך הזמן התבוללו באוכלוסייה, והשתלבו בחיים הכלכליים. במאה ה-19 לפנה"ס השתלטו על אזור מרכז מסופוטמיה, ויסדו שושלת אמורית ששלטה בבבל במשך 300 שנים עד תחילת המאה ה-16 לפנה"ס.
המידע על המלכים הראשונים מ-שומו-אבו ועד סין-מובליט הוא מועט. גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגים. עד עלייתו של חמורבי לשלטון, ממלכת בבל הייתה מורכבת ממספר ערים ששכנו סביבה וכללו את סיפר, כיש, בורסיפה ודילבט (אנ'). חמורבי הרחיב את הממלכה, הוא כבש את ערי המדינה בדרום מסופוטמיה, ומצפון את ממלכת אשנונה, אשור ומארי והפך את בבל לאימפריה.
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| שוּמוֹ-אַבּוֹ | 1894–1881 | מייסד השושלת ממוצא אמורי |
| שוּמוּ-לַ-אל | 1880–1845 | בנו של שומו-אבו, קבע את בבל כבירתו |
| סביום | 1844–1831 | בנו של שומו-ל-איל |
| אפיל-סין | 1830–1813 | בנו של סביום |
| סין-מובליט | 1812–1793 | בנו של אפיל-סין |
| חמורבי | 1792–1750 | בנו של סין-מובליט, הרחיב את ממלכת בבל והפכה לאימפריה |
| שמשו-אילונה | 1750–1712 | בנו של חמורבי, נלחם במרידות נרחבות ברחבי הממלכה ובפלישות של עמים ושבטי נוודים |
| אַבּי-אֶשוּח | 1711–1684 | בנו של שמשו-אילונה, ניהל מלחמות כנגד הכשים |
| עַמי-דיתַנַה | 1683–1647 | בנו של אבי-אשוח |
| עַמי-צַדוּקַה | 1646–1626 | בנו של עמי-דיתנה |
| שַמְשו-דיתַנַה | 1625–1595 | בנו של עמי-צדוקה, הודח מתפקידו על ידי המלך חתי מורשיליש הראשון ונלקח על ידו בשבי, היה המלך האמורי האחרון בבל |
מלכי השושלת השניה - שושלת "ארץ הים"
שושלת "ארץ-הים" (אנ') מכונה על ידי ההיסטוריונים השושלת השנייה של בבל, אף על פי שייתכן ולא שלטה בבבל עצמה למעט תקופה קצרה. השושלת שתקופת שלטונה נעה בין השנים 1732 עד 1460 לפנה"ס לערך, כוללת סדרה של מלכים מסתוריים שיש לה אזכורים הכוללים מידע מועט ברשימות מלכים אשוריות.
שמה של השושלת מגיע מאזור שכונה על ידי האשורים "ארץ הים" ששכן בעת העתיקה בדרום מסופוטמיה, באזור הביצתי שבין הפרת והחידקל בסמוך למפרץ הפרסי. הרשימה כוללת 12 שמות של מלכים שבחלקם מזכירים שמות שומריים המזכירים את שמות המלכים של מלכי השושלת הראשונה של איסין. שם המלך השלישי בשושלת זאת דומה לשמו של המלך החשוב של שושלת איסין דמיק-אילישו. האוכלוסייה בתקופה זאת נשאה בעיקר שמות אכדיים וכתבה ודיברה אכדית.
מלכי השושלת השלישית - השושלת הכשית
ערך מורחב – כשים
הכשים שהיו שבטי הרים מאזור מהרי הזגרוס, שחדרו לבבל כבר בתקופת המלך שמשו-אילונה. כיבוש העיר על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון וחורבנה בשנת 1595 לפנה"ס, אפשר את כיבושה על ידי הכשים, ואלו שלטו בבבל ובאזור במשך כ-400 שנה, עד מחצית המאה ה-12 לפנה"ס. מלכי בבל המופיעים במכתבי אל-עמארנה, היו המלכים משושלת זאת. המלכים הראשונים של הכשים עד למלך אגום השני לא שלטו בבבל.
| שם מלך | שנות מלוכה לפנה"ס |
הערות |
|---|---|---|
| אגום השני (אנ') | המאה ה-16 | המלך הכשי הראשון ששלט בבל לאחר שנכבשה על ידי מורשיליש הראשון |
| בּוּרנַבּוּריָאש הראשון (אנ') | | כרת ברית עם פוזור-אשור השלישי מלך סוריה |
| כשתיליאש השלישי (אנ') | ||
| אולם בוריאש | כבש את "ארץ הים" הדרומית לבבל | |
| אגום השלישי (אנ') | ||
| כַּרַאִינדַאש (אנ') | ||
| כַּדַשְמַן-חַ'רְבֵּה הראשון (אנ') | נלחם בשבטי הסותו שהפריעו למהלך השיירות בין בבל, סוריה ומצרים | |
| כּוּרִיגַלזוּ הראשון (אנ') | תחילת המאה ה-14 לפנה"ס | עיר הבירה החדשה שבנו הכשים נקראה על שמו דור-כוריגלזו |
| כַּדַשמַנאֶנליל הראשון (אנ') | 1374–1360 | בן זמנו של אמנחותפ השלישי מלך מצרים. התכתב אתו במכתבי אל-עמארנה מכתבים א"ע 5-1 |
| בּוּרנַבּוּריָאש השני | 1359–1333 | התכתב עם מלכי מצרים העתיקה במכתבי אל-עמארנה. עם אמנחותפ השלישי במכתב א"ע 6, עם אחנתון מכתבי א"ע 7, 8, 10, 11, 13, 14. ועם תות ענח' אמון מכתב א"ע 9. התחתן עם בתו של אשור-אובליט הראשון מלך אשור |
| כרה-הרדאש (גר') | 1333 | בנו של בורנבוריאש השני, ונכדו של אשור-אובליט הראשון. נרצח במרד שהתנגד למלך ממוצא אשורי. |
| נזי-בוגאש | 1333 | הודח על ידי אשור-אובליט הראשון לאחר שהוא פלש לבבל בעקבות רצח נכדו. |
| כּוּרִיגַלזוּ השני (אנ') | 1332–1308 | כנראה בנו של בורנבוריאש השני, מונ על ידי אשור-אובליט למלך, ולאחר מכן פנה נגדו |
| נזי-מרוטאש (אנ') | 1307–1282 | בן זמנו של אדד-ניררי הראשון מאשור |
| כדאשמאנטורגו(אנ') | 1281–1264 | בן זמנו של המלך החתי חתושיליש השלישי |
| כַּדַשמַנאֶנליל השני (אנ') | 1263–1255 | בן זמנו של המלך החתי חתושיליש השלישי |
| כודור-אנליל (אנ') | 1254–1246 | |
| שגראקטי-שוריאש (אנ') | 1245–1233 | בנו של כודור -אנליל |
| כַּשְתיליַש הרביעי (אנ') | 1232–1225 | הודח על ידי המלך האשורי תוכולתי-נינורתה הראשון |
| אנליל-נדין-שומי (אנ') | 1224 | מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון |
| כַּדַשְמַן-חַ'רְבֵּה השני (אנ') | 1223 | מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון |
| אדד-שומה-אידינה (אנ') | 1222–1217 | מושל אשורי כפוף לתוכלותי-נינורתה הראשון |
| אדד-שומה-אושור (אנ') | 1216–1187 | בן זמנו של אשור-ניררי השלישי |
| מלי-שיפאק השני (אנ') | 1186–1172 | |
| מרדוך-אפל-אידינה הראשון (אנ') | 1171–1159 | בנו של מלי-שיפאק השני |
| זבאבה-שומה-אידין (אנ') | 1158 | הקשר שלו למשפחת המלוכה ונסיבות עלייתו לשלטון לא ברורים. בתקופתו היו פלישות של מלך אשור אשור-דן הראשון, וכן של מלך עילם שהיה נשוי לבתו של מלי-שיפאק השני, וכפר בזכותו למלוך. |
| אנליל-נדין-אחי (אנ') | 1157–1155 | הודח מתפקידו על ידי מלך עילם שֻתְּרְךְּ-נַחֻנְתֶּ. נלקח לשושן נכלא ומת שם. חלק משלל המלחמה של העילמים הייתה גם אסטלת חוקי חמורבי שהוצבה בשושן, ופסל האל מרדוך. הוא היה המלך האחרון בשושלת זאת. |
מלכי השושלת הרביעית מאיסין
לאחר תקופה קצרה של שלטון עילם, עלתה בבבל שושלת איסין. מוצא המלכים היה מקומי, ומקורה בעיר איסין ששכנה בדרום מסופוטמיה. השושלת התקיימה כ-130 שנים וכללה 11 מלכים, שישה מתוכם נשאו את השם מרדוך כשם האל מרדוך ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. שושלת זו היא השושלת השנייה של איסין, הראשונה שלטה באיסין. בתקופת השושלת, חלק מהמלכים נלחמו במלכי אשור, וחלקם היו ביחסים טובים איתם. השושלת הסתיימה לאחר שהארמים כבשו את בבל.
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| מרדוך-כביט-אחשו (אנ') | 1155–1140 | מייסד השושלת הראשונה בבל ששורשיה היו מאזור מסופוטמיה |
| איתי-מרדוך-בלטו (אנ') | 1140–1132 | בנו של מרדוך-כביט-אחשו |
| נינורתה-נדין-שומי (אנ') | 1132–1126 | מלך בתקופתו של המלך האשורי אשור-רש-אישי הראשון (אנ') |
| נבו-כודור-נאצר הראשון (נבוכדנאצר) | 1126–1103 | בן זמנו ויריבו של אשור-רש-אישי הראשון, ובנו של נינורתה-נדין-שומי |
| אנליל-נדין-אפלי (אנ') | 1103–1100 | נלחם במלך האשורי תגלת-פלאסר הראשון. היה בנו של נבוכדנצר הראשון |
| מרדוך-נדין-אחה (אנ') | 1100–1082 | נלחם בתגלת-פלאסר הראשון, היה בנו של נינורתה-נדין-שומי, ואחיו של נבוכנצר הראשון |
| מרדוך-שפיק-זרי (אנ') | 1082–1069 | היה ביחסים טובים עם מלך אשור אשור-בל-כלה (אנ') שהיה בנו של תגלת-פלאסר הראשון |
| אדד-אפלה-אידינה (אנ') | 1069–1046 | היה נסיך ארמי התחתן עם בתו של מלך אשור אשור-בל-כלה |
| מרדוך-אחה-אריבה (אנ') | 1046 | מלך ששה חודשים בלבד |
| מרדוך-זר(אנ') | 1046–1033 | חלקו השלישי של שמו לא ידוע כי הטקסט היה פגוע |
| נבו-שום-ליבור (אנ') | 1033–1025 | השושלת הסתיימה עם כיבוש הארמים |
מלכי השושלת החמישית
שושלת זאת ידועה גם בשם שושלת "ארץ הים" השנייה. יש המשערים שמוצאה הוא כשי.
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| סימבר-שיפאכ (אנ') | 1025–1008 | במקורו היה חייל מדרום מסופוטמיה שניצל את המהומה בעקבות הפלישה הארמית ועלה לשלטון, נרצח על ידי יורשו |
| אאה-מוכין-זרי (אנ') | 1008 | מלך רק שלושה חודשים |
| כשו-נדין-אחי (אנ') | 1008–1004 | בתקופתו סבלה בבל נרעב |
מלכי השושלת השישית
שושלת קצרת ימים שמלכה 19 שנים. ידועה גם בשם "שושלת ביט-באזי" (Bīt-Bazi) על שם האזור ממנו הגיעה השושלת הזאת שהייתה כשית.
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| אאולמש-שכין-שומי (אנ') | 1004–987 | מייסד השושלת |
| נינורתה-כודורי-אושור הראשון (אנ') | 987–985 | |
| שיריכתי-שוכמונה (אנ') | 985 |
מלכי השושלת השביעית
השושלת השביעית הייתה שושלת עילמית קצרת ימים
| שם המלך | שמות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| מר-ביטי-אפלה-אושור (אנ') | 985–979 | מלך בתקופת מלכותו של המלך האשורי אשור-רש-אישי השני (אנ') |
מלכי השושלת השמינית והתשיעית
לאחר תקופה קצרה של שלטון עילם על בבל, עלה לשלטון בשנת 979 לפנה"ס המלך נבו-מוכין-אפלי שהיה בבלי במוצאו. ההיסטוריונים סופרים את תקופת שלטונו כשושלת השמינית, ומיורשו מתחילה השושלת התשיעית. בתקופת שושלת זאת בבל הייתה ממלכה חלשה, כששטחים גדולים שהיו פעם בשליטת בבל שכנו הכשדים הארמים ושבטי הסותו. גם מלכיה נשלטו ובבל היית מדינה וסלות של מלכי אשור ועילם שהפקיעו שטחים של בבל. תקופה זו נמשכה 250 שנה, עד שמלכי אשור החליטו לשלוט על בבל ישירות ולא באמצעות מלך מקומי.
| שם המלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| נבו-מוכין-אפלי (אנ') | 979–943 | מייסד השושלת השמינית, מלך במקביל למלך האשרי תגלת-פלאסר השני |
| נינורתה-כודורי-אושור השני (אנ') | 943 | בנו של נבו-מוכין-אפלי |
| מר-ביטי-אחה-אידינה (אנ') | 943–920 | אחיו של נינורתה-כודורי-אושור השני, מלך במקביל למלך האשורי אשור-דן השני |
| שמש-מודמיכ (אנ') | 920–900 | הפסיד שטחי ממלכה למלך האשורי אדד-ניררי השני |
| נבו-שומה-אוכין הראשון (אנ') | 900–888 | כבש מחדש שטחים מאדד-ניררני השני |
| נבו-אפלה-אידינה (אנ') | 888–855 | היה בנו של נבו-שומה-אוכין הראשון |
| מרדוך-זכיר-שומי הראשון (אנ') | 855–819 | היה וסל של שלמנאסר השלישי מלך אשור |
| מרדוך-בלסו-איכבי (אנ') | 819–813 | בנו של מרדוך-זכיר-שומי הראשון. וסל של שלמנאסר השלישי |
| בבה-אחה-אידינה (אנ') | 813–811 | וסל של אדד-ניררי השלישי |
| חמישה מלכים | 811–800 | וסלים של אדד-ניררני השלישי |
| נינורתה-אפלה (אנ') | 800–790 | שחרר את בבל מהשליטה האשורית |
| מרדוך-בל-זרי (אנ') | 790–780 | |
| מרדוך-אפלה-אושור (אנ') | 780–769 | נסיך כשדי שמלך בבל, כנראה בתקופתם של שלמנאסר החמישי ואשור-דן השלישי |
| אריבה-מרדוך (אנ') | 769–761 | ממוצא כשדי |
| נבו-שומה-אישכון (אנ') | 761–748 | נסיך כשדי משבט בִית דַכּוּרִי |
| נבו-נאציר | 748–734 | וסל של תגלת-פלאסר השלישי מלך אשור. |
| נבו-נאדין-זרי (אנ') | 734–732 | היה בנו של נבונצר |
| נבו שומה-אוכין השני (אנ') | 732 | מלך שעלה לשלטון בכח מלך חודש אחד לפני שסולק על ידי יורשו |
| נבו-מוכין-זרי | 732–729 | הובס על ידי תגלת-פלאסר השלישי בשערי בבל. לאחר מכן החל שלטון ישיר של אשור על בבל |
השושלת העשירית התקופה האשורית
המלך האשורי שלמנאסר השלישי כבש את בבל והפך אותה למדינה וסלית. במשך כ-200 שנים שלטה אשור בבל עד שהשתחררה מעולה, לאחר שאשור נחלשה בעקבות מאבקי ירושה. בבבל שלטו מלכים מקומיים, עד שתגלת-פלאסר השלישי מלך אשור הפך גם למלך בבל. בתקופת שלטונם של סרגון השני ובנו סנחריב מרדה בבל ביחד עם עילם, והמליכה עליה מלכים מקומיים. בתקופת שלטונה של אשור, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים של תושבי בבל למרוד באשור.
| שם מלך | שנות מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| תגלת-פלאסר השלישי | 727-729 | מלך אשור, כבש את בבל והדיח את המלך המורד נבו-מוכין-זרי |
| שלמנאסר החמישי | 722-727 | מלך אשור |
| מרדוך-אפלה-אידינה השני | 710-722 | נסיך כשדי שמרד באשור ועלה למלוכה בבבל. מופיע במקרא בשם מְרֹדַך בּלְאֲדַן ששלח משלחת דיפלומטית למלך חזקיהו |
| סרגון השני | 705-710 | מלך אשור |
| סנחריב | 703-705 | מלך אשור |
| מרדוך-זכיר-שומי השני | 703 | אציל בבלי שמרד באשור |
| מרדוך-אפלה-אידינה השני | 703 | הדיח את מרדוך-זכיר-שומי לאחר מספר חודשי שלטון |
| בֱּל-איבְּני | 700-703 | היה אציל בבלי שחונך באשור ומונה על ידי סנחריב להיות שליט בבל |
| אשור-נדין-שומי | 694-700 | בנו של סנחריב, מונה על ידו למלוך על בבל לאחר שסילק את בל-איבני מתפקידו |
| נרגל-אושֱזיב | 693-694 | אציל בבלי שמונה על ידי עילם למלך לאחר שהם כבשו את בבל והרגו את אשור-נדין-שומי |
| מושזיב-מרדוך | 689-693 | נסיך כשדי שמונה על ידי העילמים להיות מלך בבל |
| סנחריב | 681-689 | סנחריב דיכא את המרד כנגד אשור החריב את בבל הציפה במי התעלות, הרס את מקדשיה ולקח את פסל האל מרדוך |
| אסרחדון | 669-681 | בנו של סנחריב, בנה מחדש את בבל |
| שמש-שום-אוכין | 648-668 | בנו של אסרחדון, מרד כנגד אחיו המלך האשורי אשורבניפל ונהרג |
| כנדלנו | 627-648 | מונה על ידי אשורבניפל למלוך על בבל |
| סין-שום-לישיר | 626 | מרד במלך אשור אשור-אתיל-אילני ומלך בבבל שלושה חודשים |
| סין-שר-אישכון | 626–625 | מלך אשור, נלחם כגד נבופלאסר על השליטה בבבל והפסיד. |
מלכי התקופה הנאו-בבלית
ממלכת אשור שלטה ישירות על בבל במשך כ-200 שנים, וגם לפני כן הייתה בבל מדינה וסלית של אשור במשך שנים רבות בימי השושלת התשיעית של בבל. לאחר מותו של אשורבניפל, נחלשה אשור בעקבות מרידות פנימיות ומאבקים על השלטון. היחלשותה אפשרה למדינות הוסליות שלה להשתחרר מעולה. נבופלאסר שהיה ממוצא כשדי עם נוודים ששכן בדרום מסופוטמיה, ריכז כוחות, כבש את בבל כרת ברית עם מלך מדי ועל צפונה, כבש את ערי אשור והחריב את נינוה בירת ממלכת אשור. הוא הקים את האימפריה הנאו-בבלית שהגיעה לשיא כוחה בתקופת בנו נבוכדנצר השני. לאחר מכן התדרדרה ונכבשה על ידי כורש מלך פרס. האימפריה החזיקה מעמד פחות מ-100 שנים. שושלת מלכים זאת נקראת על ידי ההיסטוריונים "השושלת הכשדית"
| שם המלך | תקופת מלוכה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| נבופלאסר | 605-625 | מלך ממוצא כשדי מייסד השושלת |
| נבוכדנאצר השני (נבו-כודור-אוצור) | 562-605 | בנו של נבופלאסר, הרחיב את גבולות האימפריה, כבש את ארץ ישראל, החריב את בית המקדש הראשון |
| אמל-מרדוך | 560-562 | בנו של נבוכדנצר השני, נרצח על ידי נרגל שראצר |
| נרגל שראצר | 556-560 | גיסו של אמל-מרדוך |
| לבאשי-מרדוך | 556 | בנו של נרגל שראצר, עלה בגיל צעיר למלוכה |
| נבונאיד | 539-556 | ממוצא אמורי, אין קשר לשושלת נבופלאסר, התמנה לתפקידו על ידי חצרני הארמון. הודח מתפקידו על ידי כורש |
| בלשצר | 543-552 | בנו של נבונאיד, שימש כעוצר הממלכה, בעת שנבונאיד שהה בתימא (חצי האי ערב) בחצי האי ערב. |
בבל האחמנית
- ערך מורחב – השושלת האחמנית
בשנת 539 לפנה"ס נכבשה בבל על ידי כורש שהיה המלך החמישי בשושלת האחמנית. בנו של כורש כנבוזי השני הוכתר פורמלית כמלך בבל. שושלת זאת שלטה ישירות בבבל בין השנים 539 ועד 330 לפנה"ס, כשהובסה על ידי אלכסנדר הגדול. המלך האחרון בשושלת זאת שמלכה על בבל היה דריווש השלישי.
מורדים בתקופה האחמנית
| שם מורד | תקופה לפנה"ס | הערות |
|---|---|---|
| נבוכדנצר השלישי | 522 | טען שהיה בנו הצעיר של נבונאיד, הוביל מרד קצר כנגד דריווש הראשון, נכשל במרד והוצא להורג. |
| נבוכדנצר הרביעי | 521–520 | לאחר מותו של כנבוזי השני פרץ מרד בפרס בהנהגתו של דריווש הראשון. מרד זה נוצל על ידי נסיך ארמני בשם ארכחה Arakha שטען שהיה בנו של נבונאיד, עלה לשלטון קצר על בבל ושינה את שמו לנבוכדנצר |
| שמש-אריבה (Šamaš-eriba) | 484 | מרד במלך חשיארש הראשון שנהג ביד קשה בבל, הרס את מקדש אסגילה וניתץ את פסל מרדוך |
| בל-שימני (גר') | 484 | מרד נוסף במלך חשיארש הראשון בגלל ידו הקשה על בבל. מלך רק בערים בורסיפה ודילבת |
בבל הסלאוקית
- ערך מורחב – בית סלאוקוס
אלכסנדר הגדול שלט ישירות על בבל בין השנים 330–323 לפנה"ס. לאחר מותו המלך הפורמלי על בבל היה בנו אלכסנדר הרביעי שמלך בין השנים 323–309 לפנה"ס, העוצר בתקופת שלטונו היה פרדיקס. בתקופה זאת פרצה מלחמת הדיאדוכים, כשבסופה הומלך על בבל בשנת 305 לפנה"ס סלאוקוס הראשון, והחלה תקופת שלטון הממלכה הסלאוקית. הממלכה הסלאוקית העבירה את מרכז השלטון לעיר החדשה סלוקיה שעל החידקל (אנ') ובבל התרוקנה אט אט מתושביה ואט אט הפכה לאלמונית. שלטון זה נמשך עד שנת 141 לפנה"ס עת נכבש האזור על ידי האימפריה הפרתית. המלכים הסלאוקים האחרון ששלטו על אזור בבל היו דמטריוס השני ואנטיוכוס השישי שמלכו במקביל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יצחק מייטלס, לחפור את התנ"ך: על מקרא וארכאולוגיה, 2008, עמ' 10
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |