מקדש אסגילה
מקדש אֶסַגִילַה היה מקדש לאליל הבבלי מרדוך שהיה ראש פנתאון האלילים הבבלי והאליל המגן על העיר בבל. השם "אסגילה" (E-sag-ila) הוא בשומרית ומשמעותו "בית ירים ראש". המקדש שכן דרומית לזיגוראת אתמנאנכי (Etemenanki) שגובהו הגיע ל-92 מטר.
במקדש זה שכן פסל האליל מרדוך וכן פסלי אלילים נוספים שנחשבו האלילים המגינים של ערים אחרות שהיו תחת שליטת העיר בבל מאז המאה ה-18 לפנה"ס. במקדש נמצא גם אגם קטן ששמו "אָבְּזוּ" (השם ניתן לו על ידי הכהנים במקדש). האגם ייצג את אביו של מרדוך, האליל אֶנְכִּי שהיה אל המים שחי במי אבזו. מים אלו על פי המיתולוגיה הבבלית היו המקור לכל המים הטריים.
היסטוריה
על פי אנומה אליש, סיפור הבריאה המיתולוגי הבבלי (לוח 6 שורות 60–64), מקדש אסגילה לכבוד האליל מרדוך נברא יחד עם העולם ובריאתו הוא המעשה האחרון של סיפור הבריאה.[1]
המקדש היה קיים כבר בתקופת השושלת הבבלית הראשונה כנראה על ידי סביום המלך השלישי בשושלת זאת שמלך בין השנים 1844–1831 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה. עם כיבוש בבל על ידי המלך החתי מורשיליש הראשון, נבזז פסל האליל מרדוך ובת זוגו, והם נלקחו מהמקדש. הכשים שהשתלטו על העיר ומלכו בבבל החזירו את הפסלים. בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס, בתקופתו של סנחריב נהרסה בבל וגם המקדש, בנו ויורשו אסרחדון שיקם את העיר ואת המקדש.
נבוכדנצר השני שמלך במאה ה-6 לפנה"ס השלים את בניית מתחם מקדש אסגילה, ונתן לו את צורתו הסופית. מתחם המקדש היה ליבה של העיר בבל. אורך הצלע הארוכה של המתחם הייתה 200 מטר, והוא כלל שלוש חצרות המוקפות בחדרים ששימשו את הכהנים ואחסנו את כלי הפולחן.[3] צורתו של המקדש הייתה בצורת האות L. הבאים למקדש נכנסו קודם כל לחצר גדולה בגודל 40 על 70 מ"ר, מחצר זו עברו לחצר קטנה יותר צמודה אליה בגודל 40 על 25 מ"ר. בתוך החצר הקטנה נכלל מבנה מקדש שכלל שני חדרים, חדר המתנה ממנו נכנסו לחדר המקודש ביותר שבתוכו שכן הפסל של מרדוך ובת זוגו זַרְפַּנִית (Zarpanit).
על פי הרודוטוס המלך חשיארש הראשון במסגרת מדיניותו לפגיעה בעצמאות בבל, סילק את הפסל מהמקדש בשנת 482 לפנה"ס. הוא חילל את מקדש אסגילה ובזז את העיר. אלכסנדר הגדול במאה ה-4 לפנה"ס הורה לשקם את המקדש שהמשיך לשמש עד המאה ה-2 לפנה"ס כאחד ממרכזי התרבות האחרונים ששימרו את תרבות הבבלית ואת הכתיבה בכתב יתדות. במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטונם של סלאוקוס הראשון ובנו אנטיוכוס הראשון, בנייני המקדש עברו שיפוץ נוסף. מתקופה זו שרדו ממצאים ארכאולוגים השלמים ביותר המתארים את סדרי הפולחן של חג ראש השנה בבבל שנקרא "אכיתו" (אַכִּתֻ). בחג זה שחל בעשרה הימים הראשונים של חודש ניסן, הייתה מתקיימת תהלוכה שבו המלך היה אוחז בידו של מרדוך, ופסלו היה נישא ממקדש אסגילה ועד בית אכיתו שנמצא מחוץ לעיר.[4] על פי יומן אסטרונומי בבלי, המלך אנטיוכוס השלישי שחי בסוף המאה ה-3 לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס, השתתף בריטואלים שונים במקדש אסגילה.
העיר בבל עצמה ננטשה בהדרגה בתקופת האימפריה הפרתית שכבשה אותה במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, והמקדש עצמו ננטש ונהרס במאה ה-1 לפנה"ס.
ארכאולוגיה
הארכאולוג האשורי הורמוזד רסאם חפר בחודשים פברואר מרץ 1879 במספר אתרים בבבל. הוא גילה מספר מבנים חשובים ביניהם היה גם מקדש גדול שלא זוהה בוודאות. ביסודות מבנה המקדש הוא מצא מספר גדול של מסמכים עסקיים הכתובים על לוחות חרס וביניהם היה הגליל של כורש.
זיהוי המבנה שגילה רסאם כמקדש אסגילה נעשה רק לאחר החפירות שנעשו באתר בנובמבר 1900 על ידי האדריכל הגרמני רוברט קולדווי (Robert Koldewey). הוא היה מכוסה בשכבות רבות של פסולת. אבל בדיקת הממצאים החלה רק עשר שנים מאוחר יותר בשנת 1910. בזמן זה נפגעו על ידי המים חלק מלבני המקדש שבמקורן יובשו בשמש ולא עברו צריפה. ממצאים נוספים נפגעו. רוב הממצאים הם מהתקופה הנאו-בבלית ותקופות מאוחרות יותר.
שחזור מבנה המקדש נעשה באמצעות לוח שנקרא "לוח אסגילה" משנת 229 לפנה"ס שנמצא באורוכ. הלוח שעיקרו מתמטי, כולל במספר שורות גם תיאור של המקדש. לוח זה כלל טקסט שהועתק ממקור עתיק יותר. הלוח שוכן במוזיאון הלובר.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עולם התנ"ך - דברי הימים ב', הוצת דברי הימים הוצאה לאור, 1996-1993, עמ' 43, זאב וייסמן, סטירה פוליטית במקרא, מוסד ביאליק, 1996 עמ' 71
- ^ יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 61
- ^ מקדש אסגילה אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אנציקלופדיה מקראית כרך ה' עמ' 444-443
- ^ The "Esagila" tablet
21206915מקדש אסגילה