כודורו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קודורו שהעניק המלך מרדוך-נדין-אחה שמלך בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, ל-אדד-זר-איכשה (Adad-zer-iqiša), המוזיאון הבריטי.

הכּוּדוּרוּ (כֻּדֻרֻ) היה סוג של מסמך שנכתב על אבן ושימש כאבן גבול. על האבן תועדו מענקי הקרקע שנתנו מלכי הכשים ששלטו בבבל לוסלים בתקופת שלטונם בבבל בין המאות ה-16 עד ה-12 לפנה"ס.

משמעות המילה כודורו בשפה האכדית היא גבול בדומה למילה בעברית "גדר" או המילה בערבית جدر "jadr" שמשמעותו קיר, הכודורו היו יצירות האמנות היחידות ששרדו מתקופת שלטונם של הכשים על בבל.

הכתובת על האבן תעדה את המענקים ושימשה עדות להחלטות. הקודורו המקורי אוחסן במקדש כעדות להחלטת המלך, בעוד שהוסל קיבל העתק חרס שאותו הוא הציב על גבול הקרקע בבעלותו כדי שישמש כעדות משפטית לבעלותו על הקרקע.

הקודורו הכיל סמלים של אלילים אשר הגנו על החוזה ועל הקללה שהוכנסה בחוזה שתוטל על מי שיפר את החוזה. לעיתים הכודורו הכיל גם תמונה של המלך אשר העניק את האדמה.

השימוש באבני הכודורו נעשה גם לאחר התקופה הכשית בבבל.

אבני גבול כודורו נכללות באוספים של מוזיאון הלובר, המוזיאון הבריטי והמוזיאון הלאומי של עיראק.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כודורו בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כודורו26311774