דמטריוס השני

דמטריוס השני (ניקטור) (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס) - בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס. הוא שלט באימפריה הסלווקית בשתי תקופות (הראשונה 145-138, והשנייה 129-126), שהופרדו על ידי כתשע שנות בשבי בהורקניה שבפרתיה.

עליתו לשלטון

כנער צעיר, הוא נמלט לכרתים לאחר מותו של אביו, אמו ואחיו הגדול, כאשר אלכסנדר עלה לכס המלוכה. לאחר ניצחונם המשותף של אלכסנדר באלאס ותלמי השישי נעכרו היחסים ביניהם, כאשר תלמי האשים את אמוניוס, שהיה האיש המקורב ביותר לאלכסנדר בקשירת קשר. דבר זה גרם להעברת תמיכתו של תלמי למתנגדו של באלאס, דמטריוס השני. דמטריוס השני שהגיע לנקום את מות אביו ולתבוע לעצמו את המלכות הסלאוקית, שכר בכרתים לוחמים ופלש לקיליקיה. לאחר כריתת הברית הזו דמטריוס ותלמי התנגשו עם אלכסנדר צפונה לאנטיוכיה, בשנת 145 לפנה"ס בקרבת נהר האוינופרס. קרב זה נסתיים בתבוסתו של אלכסנדר (שנרצח על ידי קציניו לאחר שנמלט עמם), אך גם במותו של תלמי השישי שנפצע קשה בקרב. דמטריוס ניצל עובדה זו לזנב בכוחות של תלמי, ואף להשתלט על פילי המלחמה של הצבא התלמי.

תקופת שלטונו הראשונה

לאחר ניצחון זה שסילק את כל אויביו של דמטריוס (זה שבפועל וזה הפוטנציאלי), כל השטח של קוילה-סוריה חזר לרשותו של המלך הסלאוקי.

לאחר שדמטריוס שמע שיונתן צר על החקרא, עלה לעכו, תבע ממנו להפסיק זאת וזימן אותו אליו בדחיפות לעכו. יונתן הפסיק את המצור על החקרא, הגיע אליו לעכו, והעביר את נאמנותו אליו. בתמורה לנאמנותו ולהתחייבות לשקט תעשייתי פטר את יהודה מתשלום מיסים, ונתן לו שלשה פלכים נוספים - אפריים, לוד ורמתיים. יונתן שהתחייב לסייע לדמטריוס כאשר הדבר יידרש ממנו, עשה זאת כאשר דמטריוס הושם במצור על ידי מורדים והמון העם בבירתו אנטיוכיה, בעקבות תסיסה פנימית בממלכה הסלאוקית, שלח יונתן בעקבות בקשת דמטריוס השני, גיס בן 3,000 חיילים לסייע לו לדכא את המרד.

בשנת 145/146 לפנה"ס דיודוטוס טריפון אחד הקצינים הסלאוקים בעלי המעמד בצבאו של אלכסנדר באלאס יצא כנגד דמטריוס השני, בשם בנו של אלכסנדר באלאס, אנטיוכוס השישי. מהלך זה חילק את הממלכה הסלאוקית לשניים, וטריפון שלט בחלק המערבי בין השנים 142/143 לפנה"ס עד 138 לפנה"ס.

נפילתו בשבי הפרתים

תקופת שלטונו הראשונה לא התארכה. ב-139 לפנה"ס הפעילות הפרתית אילצה את דמטריוס לנקוט בפעולה. הוא יצא לקרב כנגד מיתרידטס הראשון, מלך פרתיה. המלחמה בתחילתה הייתה מוצלחת, אך דמטריוס הובס בהרים האיראניים, ונלקח בשבי. והמחוז הבבלי של האימפריה הסלווקית הפך להיות בשליטה פרתית. לאחר שדמטריוס השני נפל בשבי הפרתים (138 לפנה"ס), אחיו אנטיוכוס השביעי סידטס עלה למלוכה. (והנחיל לטריפון מפלה באפמאיה בשנת 138 לפנה"ס). המלך מיתרידטס שמר על דמטריוס השני בחיים, ואף השיא לו נסיכה פרתית. עם זאת, דמטריוס היה חסר מנוחה ופעמיים ניסה להימלט ממקום גלותו בהורקניה על חוף הים הכספי ניסיונות שנכשלו. מסיבות פוליטיות הפרתים טיפלו בדמטריוס השני בחביבות, ולא הענישו אותו על ניסיונות הבריחה שלו.

ב-130 לפנה"ס אנטיוכוס סידטס הרגיש בטוח מספיק לצאת למסע קרב כנגד פרתיה, ואף נחל הצלחות ראשוניות מסיביות. עכשיו פראטס השני עשה את מה שהוא חשב למהלך רב עוצמה: הוא שיחרר את דמטריוס, בתקווה ששני האחים יתקוטטו במלחמת אזרחים. עם זאת, סידטס הובס ונהרג במארב בשנת 129 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שחרורו של אחיו, ומעולם לא פגש אותו. ואילו דמטריוס השני חזר לכס המלכות.

תקופת שלטונו השנייה וסוף שלטונו

כעת הממלכה הסלאוקית הייתה צילה של עברה. דמטריוס התקשה לשלוט אפילו בסוריה. זיכרון אכזריותו ומידותיו הרעות - יחד עם התבוסה המשפילה שלו - גרמו לו להיות שנוא מאוד. קלאופטרה השנייה, מלכת מצרים הקימה צבא לדמטריוס, בתקווה שיעסוק בו במלחמותיה האזרחיות, נגד אחיה תלמי השמיני, אבל דבר זה רק הוסיף לצערו. החיילים ערקו די מהר, והמלך תלמי השמיני בתגובה הקים לו מתחרה בשם אלכסנדר זבינא, שהופץ עליו שהוא בן מאומץ של אנטיוכוס השביעי. במלחמה ביניהם ב-126 לפנה"ס דמטריוס נחל מפלה בקרבת דמשק ואיבד את השלטון, לטובת אלכסנדר זבינא ששלט באנטיוכיה ובחלק מסוריה. דמטריוס ברח לעכו אך אשתו קלאופטרה תאה סגרה את השערים נגדו, כיוון שבשנים שהיה בשבי, לא הייתה נאמנה לו והתחתנה עם אחיו, וכאשר חזר חששה מתגובתו. הוא נהרג על ספינה ליד צור, לאחר שאשתו נטשה אותו.

מותו האומלל לאחר שנתפס ואולי עונה, היה מצבה הולמת לחסרונות הרבים של שלטונו. דמטריוס השני היה בהחלט לא מסוגל לטפל איומים מתפתחים לאימפריה הסלווקית, אבל המוניטין האכזרי שלו לא כל כך מוצדק. בעת הכתרתו היה רק ​​בן ארבעה-עשר, והכוח האמיתי היה בידיהם של אחרים. לאחר שמת הוחלף על ידי המלכת קלאופטרה תיאה, ולאחר מכן על ידי שני בניהם, סלאוקוס החמישי פילומטור ואנטיוכוס השמיני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דמטריוס השני בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24969023דמטריוס השני