הרב יצחק שילת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק שילת
הרב יצחק שילת
הרב יצחק שילת
לידה 30 במאי 1946 (גיל: 77)
כ"ט באייר ה'תש"ו
ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד בבלי, כתבי הרמב"ם
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), הרב גדליה נדל
חיבוריו תרגומים חדשים של אגרות הרמב"ם, הקדמות הרמב"ם, חלק מפירוש המשנה לרמב"ם, פירושים על סוגיות התלמוד וספרים נוספים

הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת תש"ו (1946) כיצחק גרינשפן. מצד אימו, רבקה לבית רבינוביץ', הוא אחיינו של פרופסור יעקב יוחנן רבינוביץ' וצאצא רבי חיים מקרסנה. אביו יהודה היה מורה.

למד בבית הספר "מעלה" ובגיל ארבע עשרה עזב את התיכון ולמד בכולל של ישיבת חברון עם הרב משה חיים שלנגר שהיה אז אברך בכולל[1]. משנת 1960 החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, בישיבת כרם ביבנה ובישיבת הכותל. בהיותו כבן חמש-עשרה, בשנת תשכ"א, פרסם את מאמרו המחקרי הראשון שעסק בנוסח המסורה של אהרן בן אשר.[2] רוב לימודו היה ב"מרכז הרב", שם למד מפי הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, עמו אף למד זמן מה בחברותא, והרב דוד כהן - "הרב הנזיר". מבין רבותיו ניתן גם למנות את הרב גדליה נדל, מתלמידי החזון איש ובעל קו מחשבה לא-שגרתי בציבור החרדי. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הטבע.

בשנת תשל"ז (1977) ייסד יחד עם הרב חיים סבתו את ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, וכיהן שם כר"מ. בשנת תשע"ה החלו הוא והרב סבתו לשמש כראשי הישיבה, לצדו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ ולבקשתו. הוא מלמד מחשבת ישראל וסוגיות תלמודיות והלכתיות. בהתאם לפסיקת הרמב"ם שאין ליטול שכר עבור לימוד תורה, אותה אימץ כבר בשנות לימודו בישיבת מרכז הרב,[3] שימש הרב שילת בנוסף כספרן של הישיבה.

בשנת תשמ"ח הוציא לאור מהדורה מדויקת ומוערת של אגרות הרמב"ם, תרגם מחדש וביאר את הקדמות הרמב"ם וכן חלקים מפירוש המשנה לרמב"ם.[4] מהדורה שנייה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשנ"ה.

מפעלו הגדול הוא הוצאת מהדורה מדויקת של חיבורו הגדול של הרמב"ם, "משנה תורה". בנושא הגרסאות של כתבי הרמב"ם הרב שילת חולק במקומות לא מעטים על הכרעותיו של הרב יוסף קאפח, שהקדיש שנים רבות למפעל ההדרה של כתבי הרמב"ם על־פי כתבי היד, והספיק להוציא אף הוא, בין היתר, מהדורה מדויקת של ה"משנה תורה" ב־23 כרכים.

בשנת ה'תש"ע (2010) תרגם מחדש גם את ספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. כיתר תרגומיו, גם תרגום זה הוא לעברית של ימי הביניים. על פי דבריו בהקדמה, התקנת התרגום לספר הכוזרי נעשתה לקראת כתיבת חיבור השוואתי בין משנותיהם של הרמב"ם וריה"ל, חיבור שפורסם כעבור כשנה. בתשע"ג (2012) הוחלט להעניק לו את פרס הרב קוק לספרות תורנית בקטגוריות ספרי מחקר על ההדרת אגרות הרמב"ם וההקדמות לפירוש המשנה.[5]

מעבר לעיסוקו במשנת הרמב"ם, מרבה הרב שילת לכתוב וללמד בנושאים הלכתיים ואמוניים שונים. הוא היה העורך הראשון של כתב העת צהר. במסגרת עיסוקו בענייני אמונה הוא מלווה את פרויקט הלימוד היומי באמונה של עמותת "בשביל הנשמה".

פרסם מספר מאמרים פוליטיים ב"נקודה" ובבמות נוספות.

רעייתו, יהודית שילת, סגנית יו"ר אמונה לשעבר, היא מנהלת פורום תקנה. לזוג 9 ילדים.[6] בנו משה, מנהל את ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות".

בתשע"ב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל.

החל משנת תשע"ד הוא גם ראש כולל ערב בישיבת מרכז הרב ומעביר שיעורים בסוגיות ברמב"ם.

בתשע"ט זכה הרב שילת בפרס של משרד הבריאות על הספר "רפואה, הלכה וכוונות התורה". בהתאם להנהגתו לא לקבל שכר על לימוד תורה, הוא חילק ספרים בשווי הפרס.[7]

בשנת ה'תשפ"א, לאחר שהרב אליעזר מלמד ערך פגישת זום עם "רבה" רפורמית היה הרב שילת בין החותמים על כרוז מחאה[8].

בשנת ה'תשפ"א (2021) זכה בפרס כץ, על מפעליו הספרותיים, ובפרט המהדורה המדויקת של ספר משנה תורה לרמב"ם.[9]

ספריו

ההדיר, תרגם וביאר:

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ קרוב אליך
  2. ^ יצחק גרינשפן, 'בעיית נוסח בן אשר לאור תורת המתג', סיני [מט, ז-יב], ניסן-אלול תשכ"א; דוד יוסיפון, עילוי ירושלמי בן ט"ו מפרסם מחקר מדעי, הצופה, 14 באפריל 1961, עמ' 4
  3. ^ ראו הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' יז
  4. ^ מיכאל ששר, חכמת המזלות - רק פתי יאמין..., מעריב, 9 בדצמבר 1988, עמ' 2
  5. ^ זוכי הפרס בתשע"ג
  6. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם יהודית שילת, באתר nrg‏, 27 בנובמבר 2007
  7. ^ המודעה המפתיעה שתלה הרב יצחק שילת בבית המדרש, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2019
  8. ^ סרוגים: מכתב רבנים נגד הרב מלמד: "לא לתת הכרה לרפורמים
  9. ^ ערוץ 7, הוכרזו זוכי פרס כץ: שולמית לבנברג, הרב יצחק שילת, הרב גבריאל גולדמן, ומכון צורבא מרבנן, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2021
  10. ^ על הספר, בבלוג של גלעד סרי-לוי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0