גיל הנישואים
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
גיל הנישואים הוא הגיל המינימלי לפי חוק שבו מותר להינשא. במדינות רבות, והחל מחודש דצמבר 2013 גם בישראל, גיל זה הוא 18 שנים. באישור של בית המשפט (לעיתים נדרש גם אישור ההורים) ניתן להינשא במדינות רבות כבר בגיל 16 שנה, וכאשר האישה בהיריון ניתן לעיתים היתר לנישואים בגיל צעיר יותר. בדרך כלל גיל הנישואים שווה לגבר ולאישה.
בנוסף, גיל הנישואים הממוצע (בנישואים ראשונים) הוא נתון דמוגרפי חשוב.
אמנה בינלאומית
האמנה בדבר הסכמה לנישואים, גיל מזערי לנישואים ורישום נישואים[1] נתקבלה באו"ם בשנת 1962 וקובעת שהמדינות החתומות עליה יפעלו לקבוע בחקיקה גיל מזערי לנישואים. האמנה אינה קובעת מהו גיל מזערי זה. 55 מדינות, ובהן ישראל, חתמו על האמנה.
ביהדות
ערך מורחב – גיל הנישואים (יהדות)
גבר
גבר כשיר לקדש אישה, כמו לכל פעולה משפטית אחרת המצריכה דעת, משהגיע לגיל שלוש עשרה והביא שתי שערות. אך במקרה של יבום, כלומר נשיאת אשת אחיו שמת ללא בנים, מדין תורה היבם נכנס במקומו של אחיו בביאה בלבד אף ללא דעת. לפיכך הוא כשיר לייבם מגיל תשע, שהחל ממנו 'ביאתו ביאה'. ברם, חכמים תיקנו שהיבם לא ישא את יבימתו לפני שיקדשה במאמר יבמין, וממילא אסרו את הייבום לפני גיל שלוש עשרה.
הגיל הראוי לנישואים נקבע במסכת אבות באימרה: "בן שמונה עשרה לחופה". מי שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אשה מעלה עליו את חמתו של הקב"ה, כדברי רבא שאמר ”עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע [לגיל] עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו”. הגמרא מבארת את טעם הדבר, משום שאם לא יינשא בגיל זה, יהיה עליו להתמודד עם הרהורי עבירה קשים ביותר[2], ומחמת חשש זה, בעיקר במגזר החסידי, מדריכים להתחתן בגיל שמונה עשרה. אולם, לאחר ציון חשש זה מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים, סיבה נוספת לדחיית גיל הנישואין הוא הצורך להתכונן לעול הפרנסה, כפי שכתב הרמב"ם "דרך בעלי דעה – שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."[3], ומטעמים אלו כתבו רוב הפוסקים בעת החדשה שבכל אופן לא יתאחר לאחר גיל 24.[4]
אישה
אישה כשירה להינשא על דעת עצמה משהגיעה לגיל שתים עשרה שנה ושישה חודשים ונעשתה בוגרת. מלידתה ועד שעה זו האב רשאי מדין תורה להשיאה[5], ואם היא יתומה תיקנו חכמים שאמה או אחיה רשאים להשיאה בקטנותה. נישואים 'מדרבנן' אלו אינם תקפים מהתורה עד שהקטנה תגיע לגיל שתים עשרה שנה ותביא סימנים, ועד אז היא רשאית לסיימם בכל עת באמצעות מיאון. ברם, בתקופת האמוראים נאסר "לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר: בפלוני אני רוצה"[6]. מאיסור זה ומהתייחסויות שליליות אחרות של חז"ל לנישואי קטנות, מחד גיסא, ומאמירות המעודדות נישואים מוקדמים של בנות בוגרות, מאידך גיסא, ניתן להסיק שגיל הנישואים המומלץ היה שתים עשרה[7]. למרות זאת החל במאה ה-10 ובעיקר במאה ה-12 ובמאה ה-13 היו מקרים רבים של נישואי ילדות, לעיתים לגברים מבוגרים, על רקע יתמותן או רצון להבטיח את עתידן[8]. במקורות ההלכתיים מהתקופה, שלא כבכתבי הגאונים, ניכרת מגמה של ראיית האיסור להשיא בת קטנה כהנחיה מוסרית שאינה מחייבת[9], או כחסרת תוקף כשיש לחוש שהמתנה לגדילת הילדה תמנע את נישואיה[10].
בציבור החרדי כיום
כיום, חלוקות הדעות בעניין גיל הנישואים לבחורים. בעוד שבציבור החסידי גיל הנישואים הרווח הוא שמונה עשרה-תשע עשרה, על פי דברי חז"ל "בן שמונה עשרה לחופה", ברובו של עולם הישיבות הליטאי והספרדי חל איסור על אירוסין עד גיל מבוגר יחסית, לרוב ועד חמישי-ועד שישי. (גילאי 21-22) הנהגה זו בישיבות הליטאיות, נובעת ממסורת ארוכת שנים, הגורסת כי על הבחור לשבת בישיבה וללמוד ללא טרדות ולהרחיב את ידיעותיו בש"ס ובפוסקים עד כמה שאפשר. כך גם סברו הרב שך והמשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין. אמנם, רבים מגדולי הדור בדורנו, ובראשם הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי, סברו אחרת. הרב שטיינמן אף התבטא כי רבי יחזקאל לוינשטיין לא ידע מה עובר על בחורים[11] בהתבטאות חריגה נוספת טען, כי "אם לא מאפשרים לבחור להתחתן מוקדם זהו פשע"[12] ר' חיים קנייבסקי אף חיתן את נכדיו בגיל 18.
בישראל
גיל הנישואים המזערי בישראל הוא 18 שנים לגבר ולאישה, בהתאם להוראות חוק גיל הנישואין, תש"י-1950[13], לפי תיקון לחוק שאושר בדצמבר 2013[14]. נישואים בגיל צעיר יותר וסיוע לעריכת נישואים אלה הם עבירה פלילית שעונשה מאסר שנתיים או קנס. בית המשפט לענייני משפחה רשאי להתיר נישואים בגיל צעיר יותר רק למי שכבר מלאו לו 16 שנה אם קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובתו, המצדיקות מתן היתר זה. לפני התיקון, גיל הנישואים המזערי היה 17 שנים, ובית משפט לענייני משפחה היה רשאי לתת היתר לנישואים בגיל צעיר יותר כאשר מדובר בנערה שהרתה או ילדה לאיש אשר לו ברצונה להינשא, וכן בנסיבות מיוחדות לאחר שלשני בני הזוג מלאו 16 שנה. בדברי ההסבר להצעת החוק נומק השינוי: "הצעת החוק מטרתה למנוע נישואין בגיל צעיר, כאשר הנער או הנערה אינם בשלים לקבל החלטה שתשפיע על מהלך חייהם, וייתכן שהיא אינה פרי רצונם החופשי"[15].
בשנת 2008 נישאו בישראל 50,038 נשים, 44,870 מהן נישאו לראשונה. הגיל הממוצע של נשים שנישאו לראשונה עמד על 24.7, גידול של 2.3 שנים מאז 1980.[16] קודם להעלאת גיל הנישואים ל-18 שנים נישאו בישראל מדי שנה כ-4,000 קטינים וקטינות לפחות.[17]
ראו גם
לקריאה נוספת
- עדיאל שרמר, זכר ונקבה בראם : הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, מרכז זלמן שזר, תשס"ד
קישורים חיצוניים
חוק גיל הנישואין, תש"י-1950, באתר ויקיטקסט- גיל הנישואין החוקי בישראל באתר פרקליטות המדינה
- נישואין, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- צח בן-יהודה, נישואי קטינות - נתונים וניתוח, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בדצמבר 2016
- אילה אליהו, נישואי קטינות: ריכוז נתונים לשנים 2016 - 2017, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 21 במאי 2018
ענבל אורפז, רינה רוזנברג, מחאת הרווקות: כמה עולה לחיות לבד?, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2015- מאמר הדן בגיל הנישואין לפי חז"ל, הרב ישועה רטבי
- הערך "גיל הנישואין", באתר ויקישיבה
- הרב אליעזר מלמד:
- גיל הנישואין לדורנו (לגברים), פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 586
- גיל הנישואין לנשים, פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 592
- Sanyukta Mathur, Margaret Greene, Anju Malhotra, Too Young to Wed - the Lives, Rights and Health of Young Married Girls, International Center for Research on Women (ICRW), 2003
הערות שוליים
- ^ Convention on Consent to Marriage, Minimum Age for Marriage and Registration of Marriages
- ^ ...רב הונא לשיטתו שאמר בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה. בעבירה סברה דעתך?! אלא אמור כל ימיו בהירהור עבירה. אמר רבא, וכן נשנה בבית מדרשו של רבי ישמעאל, עד 20 שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה; כיון שהגיע 20 ולא נשא, אומר "תיפח עצמותיו". אמר רב חסדא מה שאני עדיף על חבריי שנשאתי [אישה] ב[גיל] שש-עשרה, ואם הייתי נושא בארבע-עשרה הייתי אומר לשטן "חץ בעיניך!" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד ב' והלאה, בתרגום לעברית)
- ^ רמב"ם, הלכות דעות ה, יא, ועיין שם שכתב שהטיפשים נושאים מיד אשה ואחר כך מתדרדרים עד כדי בקשת צדקה
- ^ לדוגמה, הרב אליעזר מלמד, גיל הנישואין לדורנו, פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 586
- ^ משנה תורה, הלכות אישות ג הלכות י"א-ט"ו; וכן שו"ע אהע"ז סימן לז סעיף א.
- ^ תלמוד בבלי, קידושין מ"א, א'
- ^ רנון קצוף, "גיל נישואי בנות בישראל בתקופת התלמוד", מתוך תעודה יג (תשנ"ז) עמ' 9-18
- ^ אברהם גרוסמן, "נישואי בוסר בחברה היהודית בימי-הביניים עד המאה השלוש-עשרה", מתוך פעמים 45 (תשנ"א) עמ' 108-125
- ^ כך בדברי הרמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות ג הלכות כ"ה-כ"ו
- ^ תוספות קידושין מא' א' ד"ה "אסור"; סמ"'ק הגהות רבנו פרץ מצווה קפג' הגה ח'
- ^ צדיק כתמר יפרח, ר' גדליה הוניגסברג עמ' ש"ט
- ^ צדיק כתמר יפרח, ר' גדליה הוניגסברג עמ' שח
- ^ חוק גיל הנישואין, תש"י-1950
- ^ חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6), התשע"ד-2013, ס"ח 2416 מיום 2 בדצמבר 2013
- ^ הצעת חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) (העלאת גיל הנישואין המותר), התשע”ב-2012, ה"ח הכנסת 470 מיום 29 במאי 2012
- ^ Selcted Data for international Women's Day 2011
- ^ נייר עמדה לקראת קריאה ראשונה להעלאת גיל הנישואין, באתר של מרכז רקמן, 21 במאי 2012
27295781גיל הנישואים