חופשת לידה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היסטוגרמה של מספר המדינות על פי אורך חופשת הלידה בתשלום. רוב המדינות מספקות חופשה בתשלום של 10–20 שבועות.

חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעיתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו ולאחרונה עידוד ילודה.

חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.

מבנה חופשת הלידה

בעולם נהוגות מגוון רחב של חופשות הניתנות לאחר לידת ילד, השונות זו מזו בצורה משמעותית במאפיינים שלהן. נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של חופשות[1]:

חופשת אמהות (Maternity Leave): חופשה הניתנת לאם בלבד (אם כי לעיתים ניתנת להעברה לאב או לגורם שלישי), בדרך כלל לפני הלידה או מיד לאחריה. נתפסת לרוב כאמצעי להגנה על בריאותם ורווחתם של היולדת ושל הילוד.

חופשת אבהות (Paternity Leave): חופשה הניתנת לאב בלבד, בסמוך ללידה, במטרה לאפשר לו לסייע ליולדת ובטפול בילוד ובילדים גדולים יותר.

חופשת הורות (Parental Leave): חופשה הניתנת לשני ההורים באופן שווה, במטרה לאפשר להם לטפל בילדם, כל עוד הוא בטיפול ביתי ולא במסגרת חינוכית. החופשה יכולה להינתן באופן אישי לכל אחד מבני הזוג, ללא אפשרות העברה; באופן אישי אך עם אפשרות העברה בין בני הזוג; או באופן משפחתי, תוך הקצאת תקופת זמן לשני בני הזוג ומתן אפשרות חלוקה חופשית. בחלק מהמקרים, ניתן לקחת את חופשת ההורות בחלקים או במשרה חלקית, במקביל לעבודה.

עם זאת, הגיוון הרב בסוגי החופשות מביא לכך שהאבחנה בין סוגי החופשות מיטשטשת. כך, למשל, בארצות בהם נהוג 'חודש אב' (חודש מחופשת ההורות השמור בלבדית לאב, וראו להלן), קשה לדעת האם זוהי חופשת הורות המוקדשת לאב, או חופשת אבהות.

מחקרים בנושא

לפי מרגרט מהלר חופשת הלידה אמורה לספק את צורכי האם והתינוק גם יחד. בשישה החודשים הראשונים אחרי הלידה קיימת תקופה אותה היא מכנה"תקופה סימביוטית" בה מתרחשת הלידה נפשית של התינוק תוך הקשר ההדוק עם האם.אי לזאת חופשת הלידה צריכה להתחשב גם בצרכי האם וגם בזה של התינוק, בעצם בצרכים המשותפים שלהם. היא אמורה להיות לפחות שישה חודשים. יש צורך שחופשת הלידה תיתן מענה לצרכים הרגשיים ופיזיים של התינוק.

מחלקת המחקר של הביטוח לאומי יחד עם החוג לסיעוד של בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר גדול בנושא בשנת 1979.[2] הממצא המרכזי של המחקר הוא שרוב הנשים ביקשו להאריך את חופשת הלידה עד שישה חודשים עם אופציה עד 24 חודשים והעלת דמי הלידה ל-100%. חזרו לעבודה רק שליש מהנשים 35.2% היתר האריכו את חופשתם. רוב האימהות שחזרו לעבודה היו במצב כלכלי קשה.

כבר בעת עריכת המחקר במספר מדינות באירופה חופשת הלידה הייתה ארוכה יותר מאשר בישראל. היום ברוב מדינות אירופה חופשת הלידה ארוכה יותר מאחר שקיימת מגמה של עידוד ילודה- לדוגמה בהונגריה ורומניה חופשת הלידה אורכה שנתיים.

בישראל

בישראל מחייב חוק עבודת נשים להוציא את היולדת לחופשת לידה (המושג "חופשת לידה" הוחלף וכיום מקנה החוק זכות ל"תקופת לידה והורות"[3]). חופשה זו הייתה באורך 12 שבועות, ובמאי 2007 הוארכה ל-14 שבועות[4] (והיא ניתנת להארכה נוספת, במקרים שונים כגון לידה של מספר ילדים בו זמנית, אשפוז של הילוד וכדומה[5]). בשנת 2010 הוארכה חופשת הלידה ב-12 שבועות ללא תשלום (עליהם רשאית העובדת לוותר) וזאת לעובדת שמועסקת לפחות שנה במקום עבודתה. העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה כבר 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. לאחר ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה רשאית היולדת להעביר זכות זו לבן זוגה, שיצא ליתרת חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה. מעבר לסייג הנ"ל אסור להעסיק עובדת בתקופת 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שלה, גם בהסכמתה, למעט במקרים בהם הלידה לא הסתיימה בלידת ולד חי, או כאשר היולדת הסכימה למסור את הוולד לאימוץ, או כאשר היולדת היא אם פונדקאית, במקרים כאלה ניתן יהיה לקצר את חופשת הלידה בהסכמתה. בתנאים של הולדה של יותר מילד אחד, או אשפוז של היולדת, או של הוולד ניתן להאריך את חופשת הלידה.

אב זכאי לצאת לחופשת לידה במקרה שבת זוגו ויתרה למענו על חופשת הלידה לה היא זכאית או במקרה שהילד נמצא בחזקתו ובטיפולו הבלעדי של האב, עקב נכות או מחלה של בת הזוג, שבעטיים היא אינה יכולה לטפל בילד.

ביולי 2016 נוספה זכאות לאב לחמישה ימי היעדרות לאחר הלידה, מתוכם שלושה ימים על חשבון החופשה השנתית שלו ושניים על חשבון זכות המחלה שלו.[6]

דמי לידה, שהם תחליף לשכר שאינו משולם בעת חופשת הלידה, משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אם היולדת עבדה 10 מתוך 14 החודשים שלפני הלידה או 15 מתוך 22 החודשים שלפניה. כאשר בן הזוג יוצא לחופשת לידה במקום האם, משולמים לו דמי הלידה.

היולדת זכאית גם למענק לידה חד פעמי, המשולם ליולדת בין אם עבדה לפני הלידה ובין אם לא עבדה.

במהלך חופשת הלידה המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת, אך נצברות לה זכויות אחדות, כגון זכות לדמי הבראה ועוד. כמו כן בתקופת חופשת הלידה המזכה בדמי לידה, על המעביד והעובדת להמשיך להפריש לקופות גמל, כפי שנהגו לפני היציאה לחופשת לידה.

זכות לחופשת לידה ולדמי לידה נתונה גם להורים מיועדים, הורים באומנה והורים מאמצים.

על המעסיק חל איסור לפטר עובד/ת במהלך חופשת הלידה, או להרע את תנאי העבודה שלו עם חזרתו לעבוד. איסורים אלה בתוקף גם בתקופה של 60 יום מתום חופשת הלידה. מעסיק שרוצה לפטר עובד/ת ב-60 יום שאחרי כן יוכל לעשות זאת רק באישור של משרד הכלכלה, ואישור זה לא יינתן אם הפיטורים קשורים בהריון או בלידה.

במדינות אחרות

ברוב מדינות המערב החופשה מוענקת לאלו שעבדו עבור המעסיק הנוכחי בתקופת זמן מסוימת. שוודיה היא אחת המדינות המעניקות חופשת לידה נדיבה במיוחד: כל ההורים העובדים זכאים לחופשה בתשלום בת 18 חודשים עבור כל ילד; העלות מתחלקת בין המדינה למעסיק. אחד ההורים, בדרך כלל האב, חייב לנצל 3 חודשים מתוך ה-18.

בארצות הברית אין זכאות חוקית לחופשת לידה בתשלום, ואין השתתפות של המדינה. חברות מסוימות מעניקות חופשה כזאת על חשבונן. עם זאת, הורים יכולים לקחת חופשה של עד 6 שבועות ללא תשלום תחת הנחות מסוימות.

בגרמניה יכולה האם לצאת לחופשה של 14 שבועות בשכר מלא ועוד 12 עד 14 חודשים בשכר חלקי עד תקרה מסוימת, האב יכול לקחת חופשה דומה. בצרפת ואיטליה התנאים דומים עם שינויים מסוימים באורך החופשה והחלוקה בין האם לאב.

ביפן מואשרת חופשה של 14 שבועות ב-60% מהשכר.

מקורות

  • Margaret S. Mahler; Fred Pine; Anni Bergman (1975). The Psychological Birth of the Human Infant: Symbiosis and Individuation. Basic Books. ISBN 978-0-465-06659-9.
  • "בעיות וצרכים של נשים עובדות בעת חופשת לידה ואחריה", החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב לפי הזמנה של המוסד לביטוח הלאומי, תל אביב, 1979

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Peter Moss, 10th International Review of Leave Policies and Related Research 2014 (עמ' 324), ‏June 2014
  2. ^ נשלחו שאלונים ל-1840 נשים ונענו 1118 מתוכם ראינו באופן אישי 291
  3. ^ הביטוי הוחלף בתיקון מס' 55 לחוק שפורסם בס"ח 2569, התשע"ו, 28.7.2016, עמ' 1090
  4. ^ אתר נענע 10
  5. ^ ראו את סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954. לאחרונה הוגדלה תקופת ההארכה המרבית המצטברת בגין כל הסיבות, לעשרים שבועות (תיקון מס' 50 לחוק, שפורסם בס"ח 2418, התשע"ד, 9.12.2013, עמ' 71).
  6. ^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54), התשע"ו-2016, פורסם בספר החוקים 2560, התשע"ו, 5.7.2016, עמ' 950.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0