חורב (רשת חינוך)
 | |
| משרד ראשי | ירושלים |
|---|---|
חורב, רשת מוסדות חינוך דתית לאומית הפועלת בירושלים, ובה בית ספר יסודי, ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות. מייסדי בית הספר היסודי היו פרופ' שמשון ברויאר, ד"ר הופמן, ד"ר לוינגר, ד"ר שלזינגר ועולים נוספים מגרמניה, המזוהים עם האסכולה של הרב שמשון רפאל הירש. עולים אלה דגלו בקו המנחה - "תורה עם דרך ארץ", שמקורו בפרקי אבות, ואומץ ופורש מחדש על ידי הרב שמשון רפאל הירש. הרעיון המרכזי של "תורה עם דרך ארץ" באסכולת הירש הוא לשלב בין לימודי קודש מעמיקים ולימודי חול המאפשרים קיום בעולם (כגון: מדעים, מתמטיקה, שפות) והכרת התרבות הכללית בצורה מעמיקה. המוסדות מזוהים בעיקר עם הזרמים המחמירים יותר בקרב הציבור הדתי לאומי.
הקמת בית הספר
.jpg)
במהלך העלייה החמישית שבשנות השלושים, שרובה עולי מרכז אירופה (בעיקר גרמניה), עלתה גם קבוצה של יהודים אורתודוקסים שהביאו איתם מסורת חינוכית שמקורה ברב שמשון רפאל הירש ובשיטתו החינוכית - "תורה עם דרך ארץ". מחנכים אלו חיפשו דרכים חדשות להתאים את חינוך ילדיהם למציאות בארץ. כך הוקם בשנת 1934 בית הספר "חורב" (על-שם אחד מספריו של הרב הירש), ובו 16 תלמידים ותלמידות (בית הספר היה מעורב בנים ובנות). מייסדי בית הספר היו פרופ' שמשון ברויאר, ד"ר הופמן, ד"ר לוינגר וד"ר פאלק שלזינגר, והם פנו לרב ד"ר יונה כהן בכדי שינהל את בית הספר.
אנשי העדה החרדית בראשות הרב יוסף צבי דושינסקי בקשו להטיל חרם על בית הספר, אולם לבסוף הוסכם שבכיתה הגבוהה יופרדו הבנים והבנות, בית הספר לא יקבל תלמידים מבני היישוב הישן ולא ילמדו בבית הספר אנגלית ובעקבות זאת עברו החרדים מהיישוב הישן בשתיקה על הקמת בית הספר[1].
בית הספר שכן בתחילה בדירתו של פרופ' שמשון ברויאר ברחוב אברבנאל 18, שם למדו הבנים, ואילו הבנות למדו בדירתו של המנהל ברחוב החבשים (ששינה את שמו לרחוב אתיופיה) ליד שכונת מאה שערים בירושלים. בהמשך עבר בית הספר דרך בית רעוע בגן העיר (היום בית מכון כרם), רחוב הרב אבידע ורחוב שטראוס, עד שהגיע למשכנו הקבוע - הבניין ברחוב כובשי קטמון בשכונת קטמון בירושלים. בשנות השישים, בניהולו של מרדכי ברויאר, התרחבו מוסדות חורב, ונפתחו ישיבה תיכונית ואולפנה לבנות (כדלהלן).
תלמידי המוסדות משתייכים כיום לזרם הדתי לאומי. בעבר היה ניתן למצוא במוסדות יותר מחנכים ומורים ואף תלמידים חרדים, אך כיום נדיר למצוא תלמידים שאינם משתייכים לזרם הדתי-לאומי. רוב מוחלט של בוגרות האולפנה ממשיכות לשירות לאומי ובוגרי הישיבה ממשיכים לישיבות הסדר, לישיבות גבוהות ולמכינות קדם-צבאיות ולצבא.
בית הספר היסודי
כיום בית הספר היסודי פועל בשכונת קטמון, ומנהיג יום לימודים ארוך עד השעה שלוש ורבע אחר הצהריים. מלבד לימוד מקצועות הקודש (ובתוכם לימוד גמרא לבנים מכיתה ד'), ישנם לימודי חול סדירים כמדעים, חשבון, אנגלית, עברית, טבע וכן תקשורת. חלק מבוגרי בית הספר ממשיכים לישיבה התיכונית או לאולפנא. עד שנת הלימודים תשע"ג ניהל את בית הספר הרב יצחק בראור, מצאצאיו של הרב הירש. בשל גירעון תקציבי, החליט הועד של העמותה שהיתה הבעלות על בית הספר מיום הקמתו, להצטרף למסגרת החינוך הממלכתי דתי במשרד החינוך החל משנת הלימודים ה' תשע"ג. עד לאותה שנה היה בית הספר היסודי חורב "מוסד מוכר שאינו רשמי" כמשמעותו בחוק.
בד בבד עם המעבר פוצל בית הספר חורב לשני בתי ספר -האחד לבנים והשני לבנות, עם שני סמלי מוסד שונים, ובהנהלה נפרדת: הרב ד"ר מייקל ריישל ניהל את בית ספר הבנים משנת ה'תשעג - ה'תשפא. מנהלת אגף הבנים משנת תשפ"א היא דליה רייך, ומנהלת אגף הבנות היא דורית קליין.
אולפנת חורב
האולפנה שוכנת כיום בשכונת בית וגן בירושלים ובראשה עמד הרב מאיר יעקובוביץ עד לשנת תשס"ח. בשנת הלימודים תשס"ט החליף אותו הרב עודד מייזליש שלימד במשך שנים רבות בישיבה התיכונית.
יום הלימודים מחולק בין שיעורים המתעמקים במקורות ישראל לבין שיעורי חוכמות העולם. תלמידות האולפנא ניגשות לבגרות מלאה בתנ"ך, תושב"ע, לשון והבעה, מתמטיקה, אנגלית, חינוך גופני ומגמה.
מגמות הלימוד באולפנה הן: ביוטכנולוגיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אמנות, לימודי א"י, היסטוריה, ספרות, מחשבים ואלקטרוניקה.
אולפנת חורב דורגה במקום הרביעי בממוצעי בחינות הבגרות מכלל התיכונים בישראל[2].
ישיבת חורב
ערך מורחב – ישיבת חורב
בסוף שנות החמישים הוקמה הישיבה התיכונית. ראש הישיבה הראשון היה הרב אליהו שכטר, תלמידו של הרב נריה ולימים תלמידם של הרב יצחק אייזיק שר והרב מרדכי שולמן בישיבת סלבודקה, וכן תלמידו של הרב אליעזר יהודה פינקל בישיבת 'מיר' בירושלים. הרב שכטר הקים את הישיבה ברוח ישיבות סלבודקה ומיר, תוך כך שלימודי הקודש יהיו ברמה ישיבתית מובהקת (על אף שבישיבה לומדים גם לימודי חול). לאחר שנתיים הביא הרב שכטר את הרב שמעון-אשר כהן, מחנך ותיק ובעל שיעור קומה, לכהן במקומו כראש הישיבה, כאשר הרב שכטר נשאר לכהן כ'מגיד שיעור' בכיר בישיבה למשך שנים רבות. לאחר פרישתו של הרב שמעון אשר כהן החליף אותו הרב מרדכי אלון, ולאחר שהאחרון עבר לשמש כראש ישיבת הכותל החליף אותו יצחק דור, ששימש בעבר גם ראש ישיבת נתיב מאיר, והוא ראש הישיבה עד היום.
הישיבה התיכונית "חורב" שכנה עד שלהי 1991 ברחוב אלרואי שבשכונת קטמון הישנה (הישיבה שכנה ליד מגרשה הישן של הפועל ירושלים).כיום שוכנת הישיבה בשכונת סנהדריה הסמוכה לאזור התעשייה "הר חוצבים".
הישיבה כוללת בתוכה חטיבת ביניים וישיבה תיכונית. ישיבת חורב נחשבת לאחת מהמובילות בזרם הציוני דתי, והיא השנייה בכמות התלמידים שבה מבין כלל הישיבות התיכוניות בארץ[דרוש מקור].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר בית הספר היסודי חורב בנות
- אתר הישיבה
- אתר האולפנה
- חיים וייס, "מערכת הדם (זיכרון מעובה)", מאזנים, יולי 2018, עמ' 3–8 - זיכרונות מתקופת לימודיו ב"חורב"
- חיים וייס "שחרית" מאזניים, יוני 2019, עמ' 3 - 9.
- דורון נידרלנד, "מפרנקפורט לירושלים: הדרך המיוחדת של בית הספר "חורב" בחינוך הדתי בארץ ישראל", בתוך משה צימרמן ויותם חותם (עורכים), בין המולדות: היקים במחוזותיהם (מרכז זלמן שזר, תשס"ו), באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות שוליים
- ^ אנשי אגודת ישראל מגרמניה הכריחו את הירושלמים להסתגל קצת לרוח זמן, אך החשוכים קוראים תגר, דבר, 13 במרץ 1935
- ^ ידיעות אחרונות, 25 באוגוסט 2009.
חורב (רשת חינוך)34678248Q12407387