רבי יעקב יהושע פלק

הרב יעקב יהושע פַלְק

ציון קברו
לידה	19 בדצמבר 1680 כ"ח בכסלו ה'תמ"א קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה	17 בינואר 1756 (בגיל 75) י"ד בשבט ה'תקט"ז אופנבך על המיין, רוזנות הסן-דרמשטאדט
כינוי	הפני יהושע
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט
מקום פעילות	לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין
השתייכות	יהדות אשכנז
תחומי עיסוק	גמרא
רבותיו	רבי גבריאל אסקלס, רבי שמואל מריישא, רבי צבי הירש בלחוב, רבי חיים רייצס
תלמידיו	הרב נתן מז, המגיד ממזריטש והרב דוד שיף
בני דורו	רבי יהונתן אייבשיץ, רבי יעקב עמדין
חיבוריו	פני יהושע
רבה של לבוב 1718–1724 (כ־6 שנים) → רבי צבי הירש אשכנזי רבי יצחק סג"ל לנדא ←
רבה של ברלין 1731 – 1734 בערך → רבי משה לבוב
רבה של מץ 1734–1741 (כ־7 שנים) → רבי יעקב ריישר
רבה של פרנקפורט 1741–1751 (כ־10 שנים) → רבי יעקב פופרש רבי אברהם אביש מפרנקפורט ←

הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין. מחבר סדרת ספרי פני יהושע על התלמוד הבבלי.

תולדות חייו

נולד בקרקוב בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לרבי צבי הירש, שהיה חבר בית הדין בעירו, ולמרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד - יהושע. השם יעקב נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.^{[דרוש מקור]}

בילדותו למד בקרקוב אצל רבי גבריאל אסקלס, ובשנת ה'ת"ן עברה משפחתו לריישא, והוא למד שם אצל אחי אמו רבי שמואל אב"ד ריישא. הוא מזכיר כרבו את רבי צבי הירש בלחוב, אך לא ידוע במי מדובר. כנראה למד גם בלבוב אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, ושם נתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה.

הוא נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו. קיבל סמיכה מאת החכם צבי.

בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אשתו, חמותו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני אבק שרפה בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשרפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.

בהקדמה לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר, עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שרפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סבתו, מחבר הספר "מגיני שלמה" – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את הכרזתו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו. רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר עליו, שקודם שחיבר את הספר למד את הש"ס 36 פעמים: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו למד את הש"ס ל"ו פעמים".

נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר תמך בו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד.

כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול (Ryczywół, Masovian Voivodeship) ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718), לאחר סכסוך קשה עם תומכי חתנו של הנפטר, רבי אריה לייב מאמסטרדם.

בקיץ שנת ה'תפ"ד (1724) פעל קנצלר הכתר (פול') יאן סטניסלב יבלונובסקי (פול') להדחת רבי יעקב יהושע פלק ממשרת הרבנות בלבוב, לפי בקשת חלק מראשי הקהילה שהיו קרובי משפחתו של רבי משה חיים חריף, ובמקומו קיבל את המשרה רבי משה חיים חריף, שהיה יליד העיר ונכד לרבניה הקודמים. רבי משה חיים חריף נדרש לשלם סכום כסף גדול לרשויות על מנת שלא יודח גם הוא. רבי יעקב יהושע פולק עזב לבוטשאטש, שם מחותנו רבי לייבוש, "ראש מדינה" של גליל לבוב מטעם ועד ארבע ארצות, כינס את מנהיגי ועד המדינה בקוליקוב בחודש תמוז ה'תפ"ד. 13 ממנהיגי ועד המדינה חתמו בכינוס זה על הצהרה לטובת רבי יעקב יהושע פלק, ובה נאמר כי הקהילות שבגליל לבוב מכירות בו כרב המדינה, והן אף דורשות מאנשי לבוב לפצות את הרב המודח בסכום של 30,000 זהובים.

אין לאנשי הגליל עוד חלק ונחלה בק"ק לבוב ומכ"ש להרב שיקבלו עליהם, אולם אנחנו כולנו כאחד כל הקהלות הגליל מקצה אל הקצה, כולנו חייבים בכבוד המאה"ג מוהר"ר יהושע נר"ו, הוא לבדו יהיה נשיא בתוכנו וכו', והרשות נתונה מאתנו לכבוד הרב המאוה"ג מוהר"ר יהושע למעבד דינא לנפשי' להחרים ולנדות את הרב החוב"ל הנתקבל, בכל קהלות הגליל, ואנשי העיר לבוב מחוייבים לשלם לו דמי נזק קרוב לשלושים אלף זהובים פאלי"ש

— רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 25–53.

כתוצאה מכך כיהן רבי משה חיים ברבנות קהילת לבוב בלבד, ואילו כרב המדינה של גליל לבוב, היא רוסיה האדומה, רק רבי יהושע הוכר על ידי הקהילות שבמחוז.

רבי יהושע המשיך לחתום בתואר רב העיר לבוב עד שנת ה'תצ"ה (1735), שנים מספר לאחר שעבר לברלין; רק אז מונה לו מחליף ברבנות גליל לבוב - רבי יצחק סג"ל לנדא.

בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה, ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה. לאחר שדן לחובה את נתן פייטל (בן) חיים אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרבה של יהדות מץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר שנפטר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן.

במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751 (כמה מכתבים בעניין אליו וממנו הודפסו בספרי הפולמוס הרבים שהוציא ר' יעקב עמדין. בשנים האחרונות נמצא כתב החרם על רבי יהונתן אייבשיץ ששלח לפרנסי קהילות אה"ו, בכתב ידו. מכתב התגובה של הפרנסים ששללו את ההאשמות, הודפס בספר לוחות עדות שהוציא ר' יהונתן אייבשיץ). כתב השגות על לוחות עדות בחיבור בשם חרבות צורים.

לאחר שנאלץ לעזוב את פרנקפורט, הוא התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו^{[דרוש מקור]}, ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך על המיין, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756).

בממורבוך של קהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.

חיבוריו

פני יהושע, חלק שלישי, סדיליקוב 1834

ערך מורחב – פני יהושע

• פני יהושע – ספרו החשוב חידושים על הש"ס.

הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752, חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא.

כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י בש"ס.

משפחתו

שושלת בית דוד: משפחות רבניות רבות מתייחסות לפני יהושע, ומציינות זאת, מפני שהפני יהושע הוא צאצא של מחבר 'מגיני שלמה', ומחבר 'מגיני שלמה' היה מיוחס לפי הקדמת ספרו לרבינו תם, סבו רש"י, ובהמשך לרבי יוחנן הסנדלר ולדוד המלך.

צאצאיו:

• בתו גיטל - נספתה עם אמה בפיצוץ מחסן חומר נפץ, בשנת ה'תס"ג (סביבת 1702).
• בתו מייטל - דברי התורה של בעלה הרב שלמה דב (בעריש) הרצפלד, אב"ד גלוגא, הודפסו בספר פני יהושע תחת הכותרת 'חתנא דבי נשיאה'. נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג (29 באפריל 1733).
• חתנו רבי נפתלי הרץ היילפרין מעמדין (נפטר י"ד סיון תקנ"ד), בן המקובל רבי אלחנן היילפרין אב"ד זלוטשוב, בתקכ"ח מונה לרבה של איידליץ, ובתקמ"ג לרבה של טפליץ. תשובות אליו בשו"ת נודע ביהודה, מספריו בכתב יד נדפסו חידושים בשם 'נחלת נפתלי'.
• בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו. כתב יד ספרו 'שארית נתן', הדן בסוגיות תלמודיות בסגנון אביו, נמצא כ-140 שנה לאחר שאבד, והודפס עם ספרו של אחיו אריה לייב. היה אב בית דין העיירה דוברומיל. נפטר בכ"ג בתשרי תקכ"ב
• בנו רבי יששכר דב (בעריש) היה אב בית הדין בפודהייץ, ואביו של הרב צבי הירש רוזניס. מחבר קונטרס 'חזקת אבהתא' שהודפס בתוך ספרו של בנו הרב רוזניס - 'תשע שיטות'.
• בנו רבי שמואל מבראדי.^{[דרוש מקור]}
• בנו רבי אריה ליב היה אב בית הדין בפודהייץ אחרי אחיו, ומאוחר יותר רבה של הנובר, חתנו של רבי חיים יונה תאומים, ומחבר הספר "פני אריה". נולד בלמברג בה'תע"ד, ונפטר בהנובר בח' באדר ה'תקמ"ט (1789). דברי בנו של רבי אריה, הרב דב בעריש הודפסו בספרו של אביו עם הערות ממנו, והוא אף מונה לרבה של הנובר אחר פטירת אביו. בנו הרב שמואל ברנשטיין היה רבה של אמשטרדם.

דור שני:

• בת רבי נתן נישאה לרב מאפטא.
• בנו של רבי יששכר דב הוא הרב צבי הירש רוזניס, אב"ד לבוב, מוציא לאור ובעל בית דפוס עברי, בשיתוף עם אשתו השנייה יהודית, מחבר הספר 'תשע שיטות' - למעשה תשעה ספרונים ביניהן 'משרת ענבים' 'אמתלא' ועוד, ונותן ההסכמות לספרי הקבלה וביניהם מהמקורבים לרב יהונתן אייבשיץ ולשיטתו, בניגוד לדעת סבו.
• בנה של מייטל היה הרב אהרן יהושע אליהו הרצפלד, אב בית דין רביץ' במשך יותר משלושים שנה, ונפטר בגיל מופלג בג' באלול ה'תר"ו (1846).

ראו גם

• קטגוריה:תלמידי הפני יהושע

לקריאה נוספת

• י"מ תא-שמע, "דברים אחדים על הספר "פני יהושע" ועל מחברו", בתוך: מחקרים בתולדות יהודי אשכנז, תשס"ח, עמ' 277–285. [הדפסה חוזרת: כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ד', מוסד ביאליק, ירושלים תש"ע, עמ' 271–282].
• י"מ תא-שמע, "הגר"א ובעל "שאגת אריה", ה"פני יהושע" וספר "ציון לנפש חיה": לתולדותיהם של הזרמים החדשים בספרות הרבנית ערב תנועת ההשכלה", בתוך: סידרא טו (תשנ"ט), עמ' 181–191.
• מרדכי הלוי הורוויץ, ר' יעקב יהושע פאלק, בתוך: רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק, ירושלים 1972, עמ' 90–118.

קישורים חיצוניים

• אליעזר ליזר לאנדסהוטה, ר' יעקב יושע מקראקא, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, עמודים 27–30, ברלין תרמ"ד, באתר Hebrewbooks
• חיים נתן דמביצר, תולדות רבינו הגאון הגדול מו"ה יעקב יהושע מקראקא, כלילת יופי חלק א' , דף ק"ח,ב' – קט"ו,ב', קראקא תרמ"ח, באתר Hebrewbooks
• שלמה באבער, ה"ר יעקב יהושע ב"ר צבי הירש, אנשי שם - על רבני העיר לבוב, עמ' 104–108, קראקא תרנ"ה, באתר Hebrewbooks
• יקותיאל אריה קמלהר, הרב הגאון מוה"ר יעקב יהושע זצ"ל, דור דעה, עמ' ט"ו, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר Hebrewbooks
• רבי יעקב יהושע פלק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אבישי אלבוים, נשיא ארץ ישראל, מתוך הבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם
• בית העלמין בו טמון הפני יהושע, מתוך אתר "קברי צדיקים"
• רבי יעקב יהושע פאלק בעל פני יהושע באתר "MyTzadik"

ספר פני יהושע

• חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, באתר היברובוקס
• פני יהושע, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• יעקב יושע בן צבי הירש (1680-1756), דף שער בספרייה הלאומית

• Frankfurter Rabbinen. III. R. Jakob Josua Falk und R. Abraham Lissa (1740 - 1796) IV. Rabbinatsverwerfer Nathan S. Maaß und R. Pinchas Horowitz (1769-1805) : Bd. 3 und 4, 1884

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36508570יעקב יהושע פלק