רבי שלמה דוב בעריש הרצפלד
 | |||||
| לידה |
1710 ה'ת"ע | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 ביוני 1784 (בגיל 74 בערך) ג' בתמוז תקמ"ד גלוגוב, Flag of Poland.svg | ||||
| מקום פעילות | ביאלה, לוקץ', לוביץ' וגלוגוב | ||||
| רבותיו | אביו רבי צבי הירש חריף, חמיו רבי יעקב יהושע פלק | ||||
| |||||
רבי שלמה דוב בעריש הרצפלד (כונה בעיקר רבי בעריש. כונה גם אשכנזי; ת"ע - ג' בתמוז תקמ"ד, 1710 - 22 ביוני 1784) היה רבם של מספר עיירות באירופה, בהם: ביאלה, לוקץ', לוביץ' וגלוגוב. היה חתנו של הפני יהושע.
ביוגרפיה
נולד בלבוב בשנת ת"ע כבנו השני של רבי צבי הירש חריף, רבם של ביאלה והלברשטט. בנעוריו למד אצל אביו, שאף מביא מדברי תורתו בספרו "כוס ישועות" על התלמוד.
בשנת תפ"ט נשא את פיגא[1] בתו של רבי יעקב יהושע פלק (הפני יהושע) מלבוב, גליציה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לחותנו בלבוב, ולאחר שחותנו נבחר לרבה של ברלין עבר יחד עמו לברלין. מעט מחידושיו בשנים אלו נדפסו בספרו של חמיו "פני יהושע" תחת הכותרת "דברי כבוד הרב המופלא ומופלג מותר"ר בערוש נר"ו בהגאון מו"ה צבי נר"ו חתנא דבי נשיאה של הגאון המחבר נר"ו".
לאחר כמה שנים מונה לרבה של ביאלה[2] שבפולין, ולאחר מכן כיהן כרבה של לוקץ', וואהלין. בתקופת כהונתו בלוקץ' כיהן בעיר רבי דוב בער ממזריטש כמגיד מישרים, והיה תלמיד חבר של רב העיר רבי בעריש. מסופר שהבעל שם טוב התבטא עליהם ש"שני דובים רועים כלוקאטש", או ש"בלוקאטש יושב דוב גדול ויונק מדוב גדול, אקוה שיבוא אלי"[3].
לאחר כמה שנים מונה לרבה של לוביץ', פולין. בשנת תקכ"א העניק הסכמתו לספר הקבלי "יסוד האמונה" של רבי ברוך מקוסוב, ובה סיפר על חותנו שעסק רבות בחכמת הקבלה, ובסוף ימיו חזר בו.
נוסח מצבתו
|
|---|
|
נפטר אגוז של תפארת |
בין השנים תקכ"ב-תקכ"ה עבר לכהן כרבה של גלוגא רבתי[4] שבחבל שלזיה תחתית, במקומו של רבי איציק'ל המבורגר שחזר בשנת תקכ"א לעירו ברודי. בתפקידו זה נתפרסם ביותר, כשרבים הריצו אליו את שאלותיהם[5] ובתקופה זו כתב הרבה כתבי הסכמה[6]. בנוסף לכהונתו כרב העיר ניהל גם ישיבה בעיר, ובין תלמידיו שם היו: רבי שמואל סאליר[7] מלבוב ורבי מנחם נחום מפרידברג[8]
במשך השנים מונה לרבה של פיורדא, אך הוא סירב לקבל רבנות זו[9]. כמו כן בשנת תקכ"ה הוצעה לו הרבנות במץ (בצפון צרפת) אך הוא סירב לקבלה, במקומו מונה רבי אריה לייב גינצבורג (השאגת אריה). אודות הצעה זו מסופר כי כאשר הגיעה הצעת הרבנות לרבי בעריש שהה אז רבי אריה לייב בביתו, כשרבי בעריש לא ידע את זהותו. ולשמע ההצעה בקש רבי אריה לייב מרבי בעריש שיישאר בגלוגא, וייתן לו את הרבנות במץ. לאחר שהתברר לרבי בעריש זהותו, שכבר מפורסמת היתה, מיהר לשלוח את תגובתו לקהיילת מץ ולהודיע להם על סירובו להצעתם ובד בבד הציע להם שימנו את רבי אריה לייב לרב[10]
בפרשת הגט מקליווא, נטה מעט לטובת רבי ישראל ליפשיץ שהכשיר את הגט, אך סירב להתערב לטובת אחד מהצדדים, וכתב כמה מכתבים מדוע אין ברצונו להתערב בפרשה.
בסוף ימיו חלה ונפטר בג' בתמוז תקמ"ד ונקבר בגלוגוב. גדולי הדור הספידוהו, ביניהם: רבי מיכל שייאר, רבי דוד דישבק ורבי אליהו לנסברג.
צאצאיו
- בנו רבי משה, רבה של טשורטקוב, חתנו של רבי יצחק מהמבורג. נפטר בד' בתמוז תקס"ג.
- בנו רבי נתן אריה, דיין בהרובשוב.
- בנו רבי אהרן יהושע אליהו הרצפלד (תקי"ח-ג' באלול תר"ו), רבם של קניגסברג וראוויטש. חתנו של רבי שלמה מחלם.
קישורים חיצוניים
- הרב אליהו מאיר רייך, קונטרס זכרון שלמה דוב, בתוך קובץ "עץ חיים" באבוב, כרך כה, תשע"ו, עמ' טו, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ נפטרה בכ' בסיון תקנ"ה
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן), לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 164.
- ^ קובץ נחלת צבי גליון ט"ו
- ^ להבדיל מהעיר גלוגא שבשלזיה העליונה.
- ^ למשל רבי מאיר פוזנר מעתיק תשובתו בספרו שו"ת צלעי הבית סימן יג.
- ^ ביניהם על ספר תוספת שבת
- ^ מחבר הספר "שם משמואל", לבוב תקע"ז
- ^ מחבר הספר ניבת נחום.
- ^ ראו בהספדו של רבי דוד דישבק על רבי בעריש, שנדפס בספרו פרדס דוד.
- ^ לתולדות משפחת גינזבורג, עמ' 43.
| תקופת חייו של רבי שלמה דוב בעריש הרצפלד על ציר הזמן |
|---|
 |