ראביץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "ראוויטש" מפנה לכאן. לערך העוסק באישים בשם זה, ראו רביץ.
ראביץ'
Rawicz
בית עיריית ראביץ'
בית עיריית ראביץ'
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה פולין גדולפולין גדול פולין גדול
מחוז ראביץ'
גמינה ראביץ'
ראש העיר תדאוש פבלובסקי
שטח 7.81 קמ"ר
אזור זמן UTC +1

ראביץ'פולנית: Rawicz, ‏ˈravʲit͡ʂ; בגרמנית: Rawitsch, ביידיש: ראוויטש) היא עיר בעלת למעלה מעשרים אלף תושבים, בגמינה ראביץ', במחוז ראביץ' בחבל פולין גדול, במרכז פולין.

היסטוריה

העיר ראביץ' הוקמה במהלך מלחמת שלושים השנים, ב-1638, אז גם קיבלה זכויות עיר והתיישבו בה פליטים פרוטסטנטים משלזיה ומהאזור בו נמצאת כיום צ'כיה.

ראשית המאה ה-18 הייתה תקופה שחורה בהיסטוריה של ראביץ', שרפה גדולה שפקדה אותה ב-1701, ואחריה המלחמה הצפונית הגדולה שהביאה לכיבוש האזור בידי הצבא השוודי ב-17041705 (אז שהה בראביץ' במשך מספר חודשים המלך קרל ה-12), ואחר כך ב-1707 בידי הצבא הרוסי המנצח. ולאחר מכן, ב-1733, בידי צבא סקסוניה.

במחצית המאה ה-18 החלה העיר להתפתח, בשנים 17531756 נבנה בנין מפואר כמשכן לעיריית ראביץ'. בסוף המאה היה בראביץ' מרכז הכובד של תעשיית הטקסטיל של חבל פולין גדול כולו, הוקמו בעיר בתים רבים ומבני תעשייה ומסחר, ובין השאר היו בה: מזקקה, שתי מבשלות, 74 טחנות רוח, בית מטבחיים ותעשייה קלה נוספת. פיתוח המסחר והתעשייה בראביץ' הכניס הון לעיר, והעלה את רמת החיים של תושביה.

כתוצאה מחלוקת פולין השנייה, הפכה ראביץ' ב-1793 לחלק מפרוסיה. חיילי הצבא הפרוסי צעדו אל תוך העיר בתחילת השנה, וב-17 באוקטובר, ביקר בראביץ' המלך הפרוסי פרידריך וילהלם השני.

למרות אסונות שעברו על העיר, השרפה הגדולה השנייה ב-1794, והשלישית ב-1801, נשארה ראביץ' העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה במחוז, אחרי פוזנן. אך המצב הכלכלי המשיך להתדרדר, וב-1805 עבר שטח העיר מידים פרטיות לחזקת רשויות המדינה הפרוסית, בשל חובות מצטברים.

בחוזה טילזיט (1807), הייתה העיר לחלק מהדוכסות הגדולה של ורשה, שהייתה מדינת חסות של צרפת, בשליטת מלך סקסוניה. הממשלה החדשה התרכזה בשיקום המרכז העסקי של העיר, מנזקי השריפות. ב-1812 עברה השליטה בעיר לידי אחיו של נפוליאון, ז'רום בונפרטה מלך וסטפאליה.

לאחר קונגרס וינה (1815), במסגרת מגמת הרסטורציה, עברה העיר לדוכסות הגדולה של פוזן, שהייתה לאוטונומיה מוגבלת תחת שלטון פרוסיה. מחציתה הראשונה של המאה ה-19 סימנה מפנה בתעשיות המסורתיות של העיר, והחלה להתפתח בה תעשייה חקלאית: תבואה, צמר, בקר, עורות, ועץ. הוקם בה גם מפעל טבק, והוחל בייצור סיגרים שהתפרסמו באיכותם.

תקופת הרומנטיקה הייתה עבור האוכלוסייה הפולנית, תקופה של מאבק לעצמאות. מרד נובמבר, אביב העמים ומרד ינואר, פסחו על אזור ראביץ', והיא הפכה לאבן שואבת לפולנים רבים, ביניהם אנשים ידועי שם. בין היתר שהה בה במשך תקופה מסוימת בשנות ה-40 של המאה ה-19, המשורר הלאומי הפולני אדם מיצקביץ'; וב-1863, המהפכן ומנהיג מרד ינואר סטפן בוברובסקי (אנ').

בשנת 1866 ביצעו הפרוסים חלוקה מנהלית חדשה של הדוכסות הגדולה של פוזן, ונוצר מחוז ראביצ'קי. בשלב זה גרו בראביץ' ובסביבתה כ-48,000 תושבים בצפיפות גדולה, אוכלוסיית העיר ראביץ' עצמה עמדה ב-1905 על 11,403 תושבים. במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעה ראביץ' לשיא התפתחותה התעשייתית והחקלאית, בעיקר חקלאות של בעלי חיים. היו בעיר מפעלים לייצור טבק, מכונות, משקולות, רהיטים, מברשות, נייר ומוצריו, בתי דפוס, מבשלות, מפעל שמן ומנסרה. ב-1891 החלו בהקמת מערכת אספקת מים לבתי התושבים, וב-1911 הוקמה מערכת ביוב. מספר מבני המגורים בעיר גדל משמעותית, ובנינים בסגנון אר נובו, החלו הופכים לחלק קבוע של הנוף האורבני.

מלחמת העולם הראשונה קטעה תקופה של פיתוח כלכלי. וב-19181919 נטלה העיר חלק מרכזי במרד הפולני הגדול. למעשה נכלל ראביץ' ברפובליקה הפולנית השנייה רק לאחר כמעט שנה מכינונה, ב-17 בינואר 1920.

בין מלחמות העולם, למרות הגדלת החלק היחסי של האוכלוסייה ממוצא גרמני בעיר, נותרה העיר מגוונת מבחינה אתנית ודתית, התקיימו בה זו לצד זו קהילה קתולית ופרוטסטנטית, פרבוסלבית ויהודית. בשנים אלו היה מחוז ראביצ'קי אזור חקלאי, והתפתחה בו בעיקר תעשיית מזון, ייצור סוכר ואלכוהול, ממתקים ועוד; כן יוצרו בה: מתכות, פסנתרים, ומברשות. קופסאות נייר וקרטון.

בית הכנסת בראביץ' בשנת 1889

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עקיבא ברוך פוזנר, לקורות קהלת ראביטש, באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39643949ראביץ'