דוברומיל
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 לבוב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 4,537 (2001) |
| קואורדינטות | 49°34′N 22°47′E / 49.567°N 22.783°E |
דוברומיל (באוקראינית: Добромиль; בפולנית: Dobromil; ביידיש: דאברעמיל) היא עיר קטנה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
דוברומיל נזכרת לראשונה במאה ה-14, ובאמצע במאה ה-16 הוענקו לה זכויות עיר. במאה ה-17 פעל בעיר בית דפוס, בו הודפסו בין היתר כתבי ההיסטוריון הפולני יאן דלוגוש. בשנת 1876 הועברו לעיר מוסדות הנפה מבירצ'ה הסמוכה. הנפה הפסיקה להתקיים כשברית המועצות כבשה את השטחים באזור.
יהודי דוברומיל
התיעוד הראשון לישיבת יהודים בעיר הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-16. בראשית המאה ה-17 הוקם בעיר בית כנסת גדול, שנבנה בסגנון גותי, אך עד שנת 1717 הייתה הקהילה בעיר כפופה לקהילת פשמישל.
במחצית השנייה של המאה ה-19 נטלו היהודים חלק מרכזי בהקמת בתי חרושת בעיר. משנות ה-80 של המאה ה-19 החלה הגירה של יהודים מהעיר לארצות הברית.
במהלך הכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה גורשו כל יהודי העיר לסמביר, וכששבו אליה לאחר תום הקרבות, מצאו שבתיהם נבזזו. כתוצאה ממגפת כולירה שפרצה בעיר במהלך הכיבוש האוסטרי, נפטרו כ-500 יהודים בעיר.
בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, ופעלו בה תנועות הנוער בית"ר, עקיבא, הנוער הציוני, השומר הצעיר וגורדוניה. בד בבד, התקיימה בעיר פעילות של אגודת ישראל ושל הבונד. כמו כן, פעל בעיר בית ספר עברי מרשת תרבות.
בשנת 1921 נמנו בעיר 2,119 יהודים, כשני שלישים מאוכלוסייתה.
בשואה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, נכבשה העיר בידי הגרמנים, אך הועברה לידי הסובייטים בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. בתקופה זו נסגרו המוסדות היהודיים בעיר, ורכוש רב של יהודים הוחרם. כמו כן, כ-650 פליטים יהודים הגיעו לעיר משטחי מערב פולין, והקהילה המקומית התגייסה לעזרתם.
עם פרוץ מבצע ברברוסה, ביוני 1941, הופצצה העיר בידי מטוסים גרמניים, ורבים מיהודיה ניסו להימלט מזרחה. ב-28 ביוני 1941 נכבשה העיר, ותושביה האוקראינים ערכו פרעות ביהודי המקום, באישור הגרמנים. בהמשך, כונסו כל הגברים היהודים בעיר בשוק המקומי, שם הוכו והושפלו, וקבוצה של עשרות או למעלה ממאה מהם הוצאה להורג. כמו כן, בית הכנסת הגדול בעיר ובתי המדרש בה הועלו באש, תוך שרפת יהודים בחיים בתוכם, ואילוץ יהודים לפרק את הריסות המבנים.
עד מהרה מינו הגרמנים בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק להם כוח אדם לעבודות כפייה, וכן דברי ערך וסכומי כופר. באוקטובר 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו, אליו הובאו בהמשך גם יהודים מכפרי הסביבה. יהודים שנמצאו מחוצה לו, ולעיתים גם בעלי רישיונות מתאימים, נרצחו. במהלך עבודות הכפייה סבלו היהודים ממעשי התעללות, השפלה ורצח מצד שומריהם הגרמנים והאוקראינים.
ב-29 ביולי 1942 רוכזו כל יהודי הגטו בידי שוטרים גרמנים ואוקראינים, תוך רצח יהודים תשושים. במקום הכינוס הוכו היהודים, ונערכה בהם סלקציה. גברים שנמצאו כשירים לעבודה נשלחו לפשמישל ולמקומות עבודה נוספים, וכ-1,700 היהודים הנותרים הועברו לתחנת הרכבת המקומית, ושולחו ממנה למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-500 יהודים שנותרו בעיר נרצחו בקבר אחים בדצמבר 1942.
את השואה שרדו 25 איש בלבד מיהודי העיר, מהם 20 שנמלטו לעומק שטחי ברית המועצות ו-5 שהצליחו להסתתר ביערות האזור.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת דוברומיל, בספריית העיר ניו יורק
- דוברומיל באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- דוברומיל (Dobromil), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- דוברומיל באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)