רבי יעקב ריישר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב ריישר
שער שו"ת שבות יעקב
שער שו"ת שבות יעקב
לידה 1661
ה'תכ"א
פראג
פטירה 24 בדצמבר 1732 (בגיל 71 בערך)
ו' בטבת ה'תצ"ג
מץ
מקום קבורה מץ
מקום פעילות פראג, רישא, אנסבך, וורמייזא, מץ.
חיבוריו שבות יעקב, עיון יעקב, חק יעקב, מנחת יעקב, תורת השלמים, סולת למנחה, פאר יעקב.
אב רבי יוסף מחבר ספר גבעות עולם

רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראגו' בטבת תצ"ג, 1732, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים חק יעקב, עיון יעקב, שבות יעקב ועוד.

ביוגרפיה

נולד בפראג בסביבות שנת ה'תכ"א למשפחת רבנים חשובה בה התמנה לדיין. אביו, רבי יוסף, הוא מחבר ספר "גבעת עולם".[1] רבי יעקב נשא את בִּתו של בנימין וולף מפראג, אביו של בעל הספר אליה רבה[2]. בהמשך, עבר לכהן כרב בעיר ריישא (ז'שוב), ועל שמה נקרא "ריישר" (יידיש: 'בן העיר ריישא'). מאוחר יותר עבר לאנסבך ומשם לוורמיזא, לאחר מכן עבר לעיר מץ שם כיהן כרב העיר, בה נפטר ונקבר. רבי יעקב כותב בהקדמה לספרו עיון יעקב, שהתעוור בשני עיניו, והתפלל אל ה׳ שירפאו, ונדר שאם יתרפא, ישלים את ספרו 'עיון יעקב' על העין יעקב. ואכן בשנת ה'תפ״א נשמעה תפילתו, ובא לעירו רופא מומחה, וריפא את שני עיניו, ואז הוא קיים את נדרו.

תלמידו היה רבי גרשון קובלנץ, מחבר שו"ת קרית חנה (מיץ תקמ"ה), שימש כרב במיץ.

משפחתו

צאצאיו

  • בנו יחידו רבי שמעון שנפטר בחייו[5].
  • נכדו רבי נחמיה ריישר רבי יעקב סמך עליו ומסר לו את כתבי ידו, למען יברור את מה להדפיס. בתחילה נתמנה רבי נחמיה למו"צ וחבר בית הדין של סבו בעיר מיץ, ומשנת 1737 כיהן גם כרבה הראשון של דוכסות לוטריגן (לוריין Lorraine).

חיבוריו

 

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הספר לא נדפס. ראה קטלוג הספריה הלאומית.
  2. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קלח.
  3. ^ סימן תצ"ד.
  4. ^ ראה לדוגמה מנחת יעקב, כלל כד, סעיף ב.
  5. ^ ראו מצבתו קלמן ליבן, גל־עד, מצבה מס.98, פראג ה'תרט"ז, באתר היברובוקס

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0