מרכז רפואי בני ציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי בני ציון
המרכז הרפואי בני ציון במבט מטיילת לואי בכרמל
המרכז הרפואי בני ציון במבט מטיילת לואי בכרמל
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בית חולים סיעודי
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל דר' אוהד הוכמן
היסטוריה
תאריך ייסוד 1922
שמות קודמים בית החולים רוטשילד, בית חולים עירוני הדסה
שירותים
מיטות 450
https://www.gov.il/he/departments/b-zion-health-center/govil-landing-page
גאוגרפיה
כתובת שדרות גולומב 47, הדר הכרמל, חיפה
מיקום חיפה
בית חולים "רוטשילד" של הקהילה העברית - חיפה, 1946. המבנה "בלוע" כמעט בשלמותו בתוך המבנה החדש

המרכז הרפואי בני ציון הוא בית חולים ממשלתי כללי שנוסד בשנת 1922 כבית החולים היהודי הראשון בחיפה, וכולל כ-450 מיטות וכ–2,000 רופאים, אחיות, עובדי מקצועות הבריאות המנהל והמשק.

בית החולים ממוקם בשדרות גולומב בשכונת הדר הכרמל שבחיפה.

היסטוריה

בית החולים נוסד בשנת 1922 על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" ונקרא "בית החולים הדסה בחיפה". בשנת 1930 שותפה הקהילה היהודית בחיפה בניהול המוסד ושם בית החולים הוסב ל"בית חולים עירוני הדסה". בוועד המנהל החדש של בית החולים השתתפו שני נציגים של ההסתדרות הרפואית "הדסה", שני נציגים של הקהילה ונציג נייטרלי[1]. בשלב זה נקבע שבבית החולים יהיו שתי מחלקות עיקריות: יולדות וכירורגית ולא תהיה בו מחלקה פנימית. שפת הדיבור של צוות בית החולים הייתה רוסית. בשנת 1930 היו בבית החולים 32 מיטות ועם הגידול באוכלוסיית חיפה הוגדל מספר המיטות ל-58, אולם מהעדר תקציב צומצם מספר המיטות ל-46 בשנת 1936. בשנת 1932 התמנה הד"ר דניאל (פריץ) פייזר למנהל בית החולים ולמנהל המחלקה הכירורגית שהייתה המחלקה הכירורגית היחידה שפעלה בכל אזור חיפה[2]. בתקופה זאת גדל היישוב העברי בחיפה ביותר מפי חמישה, כך שבית החולים לא עמד בצרכי האוכלוסייה והקהילה דרשה מהממשלה להשתתף במימון תפעול בית החולים[3].

בין השנים 1943–1948 ניהל את המכון הפתולוגי הד"ר ברוך גלי שהיה הפתולוג הראשון בחיפה[4].

בשנת 1944 הקים וניהל במשך 14 שנים הד"ר רפאל משה חפץ מחלקה עצמאית לגינקולוגיה ויולדות[5]

בניין בית החולים החדש

בית החולים התקיים בבית אתין ברחוב הטכניון (היום רחוב שמריהו לוין) שלא התאים כלל לבית חולים ונמצא בסמיכות רבה לבנייני מגורים. מתחילת שנות ה-30 נעשו ניסיונות לבנות מבנה חדש לבית החולים. 5,000 לירות הוקצו על ידי נשות הדסה לצורך כך, אולם הן הושקעו בבורסה בניו יורק וערכן ירד ל-3,000 לירות בגלל המפולת בבורסה[6]. תרומה נוספת התקבלה מידי הברונית עדה דה רוטשילד (אשתו של הברון דה רוטשילד), אך פעילות ממשית לקראת בניית בית החולים אירעה רק כאשר החליט פנחס רוטנברג להפנות את מחצית הכספים שנגבו במס החירום לצורך בניית בית החולים. בנוסף, הממשלה העניקה לצורך השלמת הבנייה 5,000 לירות. בשל תרומתה מותג בית החולים בשם "בית החולים רוטשילד"[7]. התוכנית הייתה לבנות מספר בניינים, בגלל המצב הכלכלי נבנה רק הבניין שיועד מלכתחילה עבור בית ספר לאחיות, והוסב לשמש כבית החולים. באוקטובר 1942 עבר בית החולים לבנין החדש[8]. בשנת 1946 נפתח במקום בית הספר לאחיות.

לאחר הקמת מדינת ישראל

בשנת 1949 העביר ועד הקהילה היהודית את הבעלות על בית החולים לעיריית חיפה. בשנת 1957 התמנה למנהל המחקר של בית החולים פרופ' יוליוס קליברג[9]. בשנת 1958 נפתח אגף חדש בבית החולים ועל 170 המיטות למבוגרים ו-40 המיטות ליונקים נוספו עוד 108 מיטות[10]. באוגוסט 1961 נפתח בבית החולים מחלקה לחולים כרוניים[11]. באוקטובר 1963 נוסף אגף חדש על ידי תוספת שתי קומות לבניין בית החולים[12].

בשנת 1966 החליטה ממשלת ישראל לממן את כל בתי החולים העירוניים, וכך הוחלט כי בית החולים יתוקצב בידי משרד הבריאות. בשנת 1975 הועבר בית החולים לבעלותה של הממשלה.

לאור הצפיפות בבית החולים, הוחלט בשנת 1973 להקים אגף חדש בבית החולים (אדריכל עמנואל קנר), אולם עקב קשיי תקציב, העבודות עליו הסתיימו רק בשנת 1982. ב-1987, הודות לתרומה כספית שהתקבלה ממסדר בני ציון, החלו בעבודות השלמה של האגף המערבי בן 11 קומות, בבית החולים. בעקבות זאת, באוקטובר 1987, הוסב שמו של בית החולים מהשם שהחזיק בו עד אז, "בית החולים רוטשילד" לשמו החדש "בית החולים בני ציון"[13]. מאז, במרוצת השנים נמשכה הבנייה בשאר אגפי בית החולים ומחלקות האשפוז הפכו למודרניות ונעימות יותר. בשנים 2001–2019 עמד בראש המרכז הרפואי אמנון רופא. בתקופה זו המוסד עבר תהליך הרחבה ושדרוג, ונרכש ציוד רפואי רב.

בשנת 2022 נחנך בבית החולים מרכז ממוגן לרפואה דחופה ואשפוז יום שנבנה בתרומת בזכות תרומת משפחות הלמסלי ושייפר מארצות הברית[14]. חדר המיון החדש נפתח לשימוש ואוייש רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

בשנת 2024 קיבל בית החולים את התואר בית החולים הנקי ביותר בארץ מזיהומים מבין בתי החולים הבינוניים בגודלם[15][16].

בנובמבר 2023, קבע משרד הבריאות כי בני ציון צפוי למבנה מרכז רפואי כרמל, לאחר בניית בית החולים על שם מנחם בגין בקריית אתא ומעבר מרכז כרמל אליו[17].

מבנים נוספים בבית החולים

במרכז פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה.

קישורים חיצוניים

פורטל
פורטל

ראו גם פורטל חיפה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז רפואי בני ציון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ד. כהן, מבית החולים הדסה בחיפה, דבר, 20 באוקטובר 1932
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: פייזר, דניאל (פריץ), עמודים 331-332.
  3. ^ מ. ז., בית החולים במיצר, דבר, 1 באפריל 1936
  4. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: גלי ברוך (בלה) פרופ', עמודים 155-156
  5. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: חפץ, רפאל משה, עמוד 222
  6. ^ אל פרלסון, מתי ייבנה בית החולים בחיפה, דבר, 11 בפברואר 1934
  7. ^ בועד הקהילה, דבר, 11 באוקטובר 1942
  8. ^ טקס פתיחת בית החולים רוטשילד, דבר, 29 באוקטובר 1942
  9. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך: קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367-368
  10. ^ אגף חדש ובי"ס לאחיות בבי"ח רוטשילד בחיפה, דבר, 9 ביולי 1958
    ייפתחו מחלקות חדשות בבית חולים רוטשילד, דבר, 11 ביוני 1956
  11. ^ ר. בן צבי, מחלקה לחולים כרוניים נפתחה בביה"ח רוטשילד, מעריב, 3 באוגוסט 1961
  12. ^ נחנך אגף חדש בבי"ח רוטשילד, דבר, 15 באוקטובר 1963
  13. ^ יגאל קוצר, גילה רזין, בי"ח רוטשילד נקרא ״בני ציון״, ע"ש התורם, חדשות, 13 באוקטובר 1987
  14. ^ מוריה סטופל, חנוכת המרכז הממוגן לרפואה דחופה במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ◄ צפו בשידור, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2022-11-13
  15. ^ אודיה שווץ, משרד הבריאות: ביה"ח בני ציון הנקי ביותר בארץ מזיהומים, באתר רדיו חיפה - 107.5FM, ‏2023-03-29
  16. ^ אדיר ינקו, דוח מגלה: אלו בתי החולים המזוהמים בישראל, באתר ynet, 27 במרץ 2024
  17. ^ דורון סולומון, מסתמן: בית החולים כרמל עובר לקרית אתא, באתר mynet‏ חיפה, 7 באוגוסט 2023


בתי חולים בישראל
בית החולים ביקור חולים
בית החולים ביקור חולים
בתי חולים כלליים לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38868277מרכז רפואי בני ציון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מרכז_רפואי_בני_ציון&oldid=2698649"