מועצה אזורית עמק חפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית עמק חפר
Emeq Hefer Regional Council emblem.svg
בניין המועצה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 44
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 2
ראש המועצה רני אידן
תאריך ייסוד 1940
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 43,508 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 54
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 341 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 199
תחום שיפוט[2] 127,420 דונם
    - דירוג ארצי 28
32°20′37″N 34°54′38″E / 32.343735°N 34.910549°E / 32.343735; 34.910549
[הקטנת המפה]Israel Map - Emek Hefer Regional Council Zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 35
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4651
    - דירוג ארצי 33
לאום ודת[2]
יהודים: 97.5%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.7%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.6%
גילאי 20 - 29 11.2%
גילאי 30 - 44 16.3%
גילאי 45 - 59 19.6%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 13.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 26
–  יסודיים 15
–  על-יסודיים 20
תלמידים 10,923
 –  יסודי 4,868
 –  על-יסודי 6,055
מספר כיתות 475
ממוצע תלמידים לכיתה 27.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.hefer.org.il

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 43,508 תושבים (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,183 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

היסטוריה

אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד, ומאידך, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים.[5].

ראשיתה של המועצה בוועד יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר[6]. בתחילת שנת 1938[7], במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה אז בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב[8]. במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע[9].

ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של עמק חפר. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009. רב המועצה הוא הרב אליהו בניהו עמאר.

אזורים הגובלים במועצה האזורית עמק חפר

בדרום: נתניה, צומת השרון, כפר יונה ומועצה אזורית לב השרון.

בצפון: חדרה ויישובי המועצה האזורית מנשה.

במזרח: זמר וטול כרם.

במערב: הים התיכון.

ישובי המועצה האזורית עמק חפר

מרכז: המושב שנמצא במרכז העמק הוא בית הלוי ומסביבו נמצאים כפר מונאש, מעברות, העוגן, כפר חיים, כפר ידידיה, הדר עם ומשמר השרון.

מזרח: בחן, בת חפר, גן יאשיה, יד חנה ואמץ.

מערב: בית חרות, כפר ויתקין, חופית, מכמורת, בית ינאי, בת חן, גבעת שפירא, ביתן אהרון, אביחיל, שושנת העמקים וחבצלת השרון.

צפון: גבעת חיים איחוד, גבעת חיים מאוחד, עין החורש, אחיטוב, המעפיל, כפר הרוא״ה, חרב לאת, חיבת ציון, חגלה, אלישיב וגאולי תימן.

דרום: בית יצחק, בורגתה, חניאל, עולש ובארותיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פרופיל מועצה אזורית עמק חפר באתר הלמ"ס
  5. ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 225
  6. ^ נ. מלצן, כפר ויתקין, דבר, 21 באפריל 1938
  7. ^ מר פולוק מבקר בנתניה, דבר, 20 במרץ 1938
  8. ^ לקראת מועצה כפרית לכל יישובי עמק חפר, דבר, 1 במרץ 1939
  9. ^ מאמר היום, דבר, 22 במרץ 1940