מועצה אזורית השרון התיכון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועצה אזורית השרון התיכון הייתה מועצה אזורית שהתקיימה באזור השרון בין כפר סבא בדרום למועצה אזורית הדר השרון בצפון.

המועצה גבלה בצפון במועצה אזורית הדר השרון וטירה, בדרום במועצה אזורית הירקון, כפר סבא וקלקיליה, במזרח בקלקיליה ואזור השומרון ובמערב במועצה אזורית חוף השרון ורעננה.

המועצה הוקמה ביוני 1951, על-פי החלטה מאפריל 1951[1], וכללה בעת הקמתה את הקיבוצים: רמת הכובש, אייל וניר אליהו, את המושבים: ירחיב, צופית, גן חיים ושדה ורבורג ואת החווה החקלאית תל אשר. בעת ההקמה התקיים דיון האם לצרף למועצה גם את נווה ימין שישבה על קרקעות שהוכללו בתחומי השיפוט של כפר סבא[2][3] והוחלט לצרפה למועצה[4][5], הגם שהצירוף הרשמי התבצע רק בשנת 1955[6][7].

בשנת 1953, הצטרף היישוב החדש, שדי חמד למועצה[8]. על יישובי המועצה נמנה גם בית ברל[9] וקלמניה. בשנת 1967 צורף היישוב החדש צור נתן למועצה. כך נכללו במועצה סך הכל 13 יישובים[10].

בשנת 1980 היא התאחדה עם מועצה אזורית הירקון ומועצה אזורית מפעלות אפק להרכבת מועצה אזורית דרום השרון.

בראש המועצה עמד בראשיתה עובדיה פורת. בשנת 1953 החליף אותו יעקב לנדוי[11], שכיהן בתפקיד בכל ימי קיום המועצה ואף עמד בראש המועצה המאוחדת דרום השרון, בראשיתה.

יישובי המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים