שפות איראניות
השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות. קבוצת שפות זו הוגדרה לאחר פירוק השפות ההודו-איראניות לקבוצות כאשר אחת מהן היא קבוצת השפות האיראניות. האזור בו מדברים לשונות איראניות גדול הרבה יותר מאיראן המדינית, ומכיל גם את טג'יקיסטן, אפגניסטן, אזורים מפקיסטן צפון עיראק, מזרח טורקיה (כורדיסטן) ועוד.
מיון השפות האיראניות
נהוג למיין את הלשונות האיראניות לשני תת-ענפים עיקריים הלשונות האיראניות המערביות והלשונות האיראניות המזרחיות. את הלשונות המערביות נהוג להמשיך ולחלק ללשונות איראניות צפון מערביות ולשונות איראניות דרום מערביות. "ארגון[1] SIL לחקר וקידום שפות" מונה כ-84 לשונות איראניות מדוברות כיום.
עיקר ההבדלים בין הלשונות המערביות ללשונות המזרחיות הם תוצאה של מעתקי הגאים שונים מבחינה היסטורית, שהובילו למערכות פונולוגיות בעלות תכונות שונות מהבחינה הסינכרונית. כלומר, מלאי ההגאים והיחסים בינם שונים. בנוסף נהוג לתאר אובדן של הבדלים תחביריים שונים כתוצאה ממעתקים אלו. כך הלשונות האיראניות האמצעיות המזרחיות מבחינות ברובן בין מספר יחסות רב (4-6) ובין שני מינים דקדוקיים לפחות (אם לא שלושה) בעוד שהלשונות האיראניות האמצעיות המערביות, מבחינות בין שתי יחסות לכל היותר, וחלקן חסרות אבחנת מין דקדוקי (הפהלווי אינה מבחינה במין דקדוקי. מהלשונות המערביות המודרניות – הפרסית, אינה מבחינה במין דקדוקי אף היא, בעוד שהכורדית מבחינה בין שני מינים דקדוקיים). סיווג לשונות זה תלוי במבנה הלשון בלבד, ואינו קשור למיקום הגאוגרפי של דוברי הלשון או למיקום מציאת או מסירת התעודות שנשתמרו בלשון.
אי לכך אין לבלבל בין מיקומם הגאוגרפי העכשווי של דוברי לשון איראנית מסוימת לבין סיווגה כמזרחית, מערבית דרומית או מערבית צפונית. כך, הבלוצ'ית אשר מדוברת בחבל בלוצ'יסטן הדרום מערבי, היא לשון איראנית צפון מערבית. הטאטית המדוברת בדאגסטן באזור הצפון מערבי, היא לשון דרום מערבית. הטג'יקית המדוברת בטג'יקיסטן, המצויה במזרח האזור האיראני, היא לשון דרום מערבית.
ההבדלים בין תת-הענפים קיימים בחלק מתקופת הלשונות האיראניות העתיקות ביותר - לשון כתבי האווסטא- איראנית מזרחית מחד, והפרסית העתיקה (לשון האימפריה האכימנית) - לשון פרסית מערבית מאידך. בתקופת הלשונות האיראניות האמצעיות, ניתן למצוא מחד את הסוגדית והבקטרית כמייצגות את הענף המזרחי, ואת הפהלווי והפרתית כמייצגות את הענף המערבי. רוב דוברי לשון איראנית כל שהיא, בתקופה המודרנית, דוברים לשון איראנית מערבית. על הלשונות האיראניות המערביות נמנות בין השאר הפרסית שהיא לשון איראנית דרום מערבית והכורדית שהיא לשון איראנית צפון מערבית. על הלשונות האיראניות הדרום המערבית נמנות בין השאר הפשטו ולשונות הפאמיר.
הלשונות האיראניות של אזרבייג'ן
מחקרים גילו כי השפה שתושבי אזרבייג'ן דיברו בה הייתה מדוברת גם על ידי אנשי אימפריית פרס ומדי. לפי עדויות היסטוריות רבות ניתן לדעת כי תושבי אזרבייג'ן הקדומים דיברו שפה איראנית כלשהי.
ישנן עדויות כי שפה איראנית כלשהי דוברה על ידי הטורקים הסלג'וקים באזרבייג'ן. היסטוריונים אחרים אף מדווחים כי שפה איראנית דוברה בטבריז במאה ה-17. החוקרים העות'מאנים טענו כי באזרבייג'ן דיברו שפה איראנית בתחילת המאה ה-17 לפי סיוריהם באזור.
כיום אנו יודעים על לשונות איראניות רבות המדוברות באזרבייג'ן. הטאליש, לדוגמה, היא לשון איראנית צפון מערבית המדוברת באזור הים הכספי. לעומתה הטאטית המדוברת באזור צפוני יותר, הנושק לדאגסטאן היא לשון איראנית דרום מערבית.
אזכורים במקורות חיצוניים
אבן א-נדים, בספרו "אל-פהרסת" ("الفهرست") מזכיר שבכל אימפריית פרס ומדי (כולל אזרבייג'ן של היום) דוברים התושבים שפה אחת בלבד. בספרו, שהוא המקור העיקרי למידע על השפות האיראניות בזמן התקופה האיסלאמית הקדומה, הוא מצטט את הסופר הגדול עבדאללה אבן אל-מוקאפע:
- "השפות האיראניות הן: פהלוי, דארי, חוזי ופרסית וסריאנית. אבל פָהלָוִי מקורה מהמילה פָהלֶח. ופָהלֶח זה שם המתייחס לחמישה אזורים שונים: אספהאן, ריי, המדאן, מאה-נאהאואנד ואזרבייג'ן".[דרוש מקור]
הוא מוסיף בהמשך שדארי היא השפה הרשמית בח'וראסאן ובלך וכן במזרח איראן, פרסית הייתה השפה הרשמית בחבל פארס, חוזי הייתה השפה הלא רשמית של ח'וזסתאן ושסריאנית מקורה במסופוטמיה. דיווחים דומים לאילו שניתנו בכתביו של אבן א-נאדים נכתבו גם בדיווחים וכתבים של אל חואריזמי, טברי, אבן חאוקל, איסתחרי, מוקאדסי, יאגהובי, מאסודי ומוסטופי קאזויני.
רשימת השפות האיראניות
- שפות איראניות מערביות
- פרסית עתיקה - לשונה של הממלכה האחמנית
- פהלווי ("פרסית אמצעית")
- פרסית
- בוכרית
- טג'יקית או דארי - קרובה לפרסית והמדוברת באפגניסטן, במזרח איראן ובטג'יקיסטן
- כורדית - הכורמנג'י והסוראני
- בלוצ'ית (אנ')
- טאליש - מדוברת באזור חוף הים הכספי - מחוז גילאן הפרסי ודרום מזרח אזרבייג'ן
- טאטית
- ג'והורי (תאתית יהודית) - למרות השם הדומה אין לבלבל בין הטאטית בשורה דלעיל לתאתית היהודית; המדובר הוא בשתי לשונות שונות לגמרי בעלות שם זהה שניתן להן על ידי שכניהם דוברי שפות טורקיות
- ג'יהדי (פרסית יהודית)
- דארי של זורואסטרים - לשון הזורואסטרים ביאזד
- אחומי
- שפות איראניות מזרחיות
- אווסטית - לשון כתבי האווסטה
- סוגדית - הלשון האיראנית האמצעית המזרחית הבולטת ביותר, אחת מלשונות דרך המשי; נכתבו בה גם כתבי קודש זורואסטריים, וגם נוצריים ובודהיסטיים
- באקטרית - לשונה של באקטריה העתיקה (פחות או יותר מקבילה לאפגניסטן של היום)
- פשטו - הלשון האיראניות המזרחית הנפוצה ביותר
- אוסטית
- יאגנובית - נחשבת לצאצא של דיאלקט סוגדי
- לשונות הפאמיר - המדוברות בעיקר רכס הפאמיר אשר במזרח טג'יקיסטן קרוב לגבול הסיני, אגד לשונות ולו מיעוט של דוברים; הלשון הפאמירית הנפוצה ביותר היא כנראה ואחי
קישורים חיצוניים
- תמר עילם גינדין, פרקי שפה מתוך הפודקאסט "אירניום מועשר"
- שפות איראניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
32653993שפות איראניות