מעבר אקולוגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש. כביש 1.
הגשר האקולוגי מעל כביש 38 בין מסילת ציון לאשתאול.
"גשר ירוק" על כביש מהיר A14 ליד שוורין בגרמניה
מעבר אקולוגי תחתי לדו-חיים
מנהרות מתחת למעבר אקולוגי בפארק הלאומי בבנף בקנדה
גשר אקולוגי בבניה בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש. כביש 1.

מעבר אקולוגי הוא מעבר מלאכותי צר (עשרות מטרים בישראל עד מאות מטרים בשאר העולם), מרכיב חיוני בפתרון של מסדרון אקולוגי, המחבר בתי גידול טבעיים, ומאפשר לבעלי חיים לחצות בבטחה מכשולים מעשה אדם כגון כבישים, תעלות ומסילות רכבת. המעבר נועד לבעלי חיים מכל הסוגים והגדלים, החל בחיפושיות ובעכבישים וכלה ביונקים גדולים; ובהקשר רחב יותר מאפשר המעבר התפשטות גם של צמחייה, פטריות וכיוצא בזה. מעברים אקולוגיים מותאמים לסביבה הטבעית המקורית בה הם הוקמו (צמחייה, ייעור וכו'); והם כוללים מעברים תחתיים או עיליים ("גשרים ירוקים") בממדים ובסוגים שונים, ובין היתר גם מנהרות אמפיביות שנועדו לדו-חיים ומנהרות קטנות ליונקים קטנים כגון מכרסמים. מעברים אקולוגים נפוצים בעיקר באירופה, והמעבר הטבעי הארוך בעולם נמצא בהולנד, אורכו 800 מטר והוא מחבר בתי גידול המופרדים על ידי כביש מהיר, מסילת רכבת ומגרש גולף. בישראל עלה הנושא לדיון רק בשנים האחרונות.

חשיבות

מעברים אקולוגיים מפצים במידת מה על שבירת הרצף האקולוגי מעשה ידי האדם, הנחשב לאחד הגורמים העיקריים לנסיגה במגוון הביולוגי; ובעיקר על תופעת הרג בעלי חיים כתוצאה מתאונות בינם לבין כלי רכב. למעברים חשיבות רבה לבעלי חיים נודדים ולבעלי חיים הנזקקים לשטחי מחיה נרחבים לשם קיומם. כמו כן מאפשרים מעברים אקולוגיים לבעלי חיים מסביבות טבעיות שונות לבוא במגע אלה עם אלה ולשפר בדרך זו את עמידות המין.

יעילות והצלחה

מחקרים הראו כי לבחירת מיקומו של מעבר אקולוגי חשיבות ראשונה במעלה, שכן בעלי חיים לא יעשו שימוש במעבר שאינו ממוקם לאורך מסדרון אקולוגי קיים. טורפים מעדיפים מעברים הממוקמים לאורך צירי ניקוז וימנעו מכאלה הממוקמים בסמוך למרכזי יישוב או לפעילות אנושית ניכרת. להקמת גדרות בסמוך למעברים חשיבות כפולה: הן מנווטות את בעלי החיים אל המעברים ומונעות מהם גישה אל המכשול עצמו בו נשקפת סכנה לחייהם.

מעברים תחתיים ישיגו יעילות גבוהה יותר אם ציר התשתית שמעליהם מורם באופן סביר, לא מואר או רועש, נקי מריח אדם או כלבים ומעט לח. בעלי חיים גדולים יזדקקו למעברים ברוחב של 50 מטר לפחות. על המעברים לחקות את הסביבה הטבעית בה הם מוקמים וברור כי יעילותם תעלה ככל שמספרם יגדל והמרחק ביניהם יקטן. ברי כי היעילות הטובה ביותר תושג אם ציר התשתית יעבור במנהרה ארוכה ככל הניתן ולרוחב מסדרון אקולוגי קיים.

כל בעלי החיים נזקקים לפרקי זמן על מנת להתרגל לקיומם של המעברים, אך מינים מסוימים מסתגלים אליהם מוקדם מאחרים. כך לדוגמה הראו מחקרים של אוניברסיטת קלגרי בקנדה כי מערכת המעברים שנבנתה בפארק הלאומי בנף באלברטה סייעה בשלב מוקדם יחסית בהורדת תופעת ההרג בקרב אייליים אך לא בקרב זאבים ודובים שנמנעו משימוש נרחב בהם לאחר הקמתם[1]. עם זאת, מחקר שנמשך כעשור שנים הראה שגם דובים החלו להשתמש במעברים (7 שימושים ב-1996 לעומת כמאה שימושים ב-2006) וכי תופעת ההרג בכבישים ירדה בכ-80%[2].

מעברים אקולוגיים בישראל

מעבר אקולוגי בקטע הצפוני של כביש 6 (מנהרת דליה, דרומית למחלף עין תות)

נושא המעברים האקולוגיים בישראל עלה לדיון רק בתחילת המאה ה-21, בעיקר בענינו של כביש חוצה ישראל וכביש 9 בירושלים שהיה אמור להפתח לתנועה בחודש מאי 2007. בענינו של האחרון דרשו החברה להגנת הטבע והקרן הקיימת לישראל לעכב את פתיחתו עד לביצוע עבודות לשיקום הנוף והבטחת מעבר בעלי חיים, כפי שלטענתן התחייבה החברה הבונה[3]. הדרישה כללה הקמת גדרות שימנעו מבעלי חיים לעלות על הכביש ולסכן את עצמם ואת ציבור המשתמשים בדרך. ואכן, יממה לפני טקס הפתיחה במעמד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, נאלץ היזם להודיע על דחייתו בשל צו ארעי של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן בעתירה שהגישה החברה להגנת הטבע[4]. ב-25 ביולי 2007 נפתח כביש 9 לתנועה לאחר שראש עיריית ירושלים והחברה היזמית התחייבו להשלים את עבודות השיקום הנופי.

בכביש ואדי מילק (כביש 70) הוקם מעבר אקולוגי סמוך למחלף עין תות, ובכביש 6 קיימים מעברים אקולוגיים עיליים, בקטע שחוצה את רמות מנשה[5]. הנושא עלה לדיון גם בהקשר של גדר ההפרדה ודרישתם של ארגונים למען זכויות בעלי החיים לאפשר במסגרתה מעברים אקולוגיים.

במסגרת העבודות לשדרוג כביש 1 (תל אביב-ירושלים) הוחל ב-2013 בהקמת גשר אקולוגי בשער הגיא שמאפשר מעבר בעלי חיים בין שתי גדות הכביש המהיר. עם השלמתו במהלך 2016 מהווה הגשר, ברוחב 70 מטר, הגדול ביותר מסוגו בישראל[6].

ביולי 2020 אושרה בוועדה מחוזית לתכנון ובנייה תוכנית ליצירת מעבר אקולוגי בין ראש העין ליער בן שמן. מטרת המעבר המתוכנן היא שמירה על רצף אקולוגי באזור מרכז הארץ, שכן רצועות השפלה והחוף מקוטעות מאוד בשל תהליכי פיתוח ובנייה ובכך קיימת סכנת הכחדה למינים רבים של בעלי חיים, צמחים ובתי גידול[7].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר אקולוגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Factors affecting the permeability of wildlife passages in Banff National Park, Alberta, Canada - Waltho, N.; (York University, York, Ontario, M3J 1P3, Canada); Clevenger, A.P. (University of Calgary, Calgary, Alberta, T2N 1N4, Canada); Gunson, K. & Chruszcz, B. (Parks Canada, Banff, Alberta, T0L 0C0, Canada)
  2. ^ Highways Through Habitats - Clevenger, Tony; Western Transportation Institute, Montana State University, Bozeman; April 2007
  3. ^ צפריר רינת, תביעה למנוע פתיחת כביש הכניסה החדש לירושלים, באתר הארץ, 8 במאי 2007
  4. ^ אבי בר-אלי, ברגע האחרון: בוטלה פתיחת כביש 9 בירושלים שהיה אמור להיחנך מחר במעמד רה"מ, באתר הארץ, 20 במאי 2007
  5. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, צבאים, חזירי בר וגם זאב וצבוע תועדו במעברים בטוחים בכביש 6 ובכביש 70, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2018
  6. ^ אתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
  7. ^ תוכנית למסדרון אקולוגי באזור המרכז יוצאת לדרך, באתר ynet, ‏2020-07-12
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0