צ'אנדריאן 1
 | |
| תרשים המראה את מבנה החללית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | הארגון ההודי לחקר החלל |
| תאריך שיגור | 22 באוקטובר 2008, 00:52 UTC |
| משגר | PSLV |
| אתר שיגור | מרכז החלל סאטיש דאוון |
| צ'אנדריאן 1 | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| לוויין של | הירח |
| תאריך כניסה למסלול | 8 בנובמבר 2008 |
| מסלול | מסלול קוטבי |
| משך המשימה |
בתכנון: שנתיים משך משימה:10 חודשים -6 ימים[1] |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 1,380 ק"ג |
צ'נדריאן 1 (בסנסקריט चंद्रयान-१; מילולית - רכב הירח 1) היא גשושית הודית לחקר הירח ששוגרה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) באוקטובר 2008 ופעלה עד לאוגוסט 2009. המשימה כללה מקפת ירחית וגשושית התרסקות (MIP). צ'אנדריאן 1 היוותה דחיפה משמעותית לתעשייה ההודית ולתוכנית החלל ההודית.
צ'אנדריאן 1 שוגרה על גבי משגר PSLV C11 ממרכז החלל סאטיש דאוון שבאנדרה פרדש, כ-80 ק"מ צפונית לצ'נאי, ב-22 באוקטובר 2008, בשעה 00:52 UTC, ונכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח ב-8 בנובמבר 2008. ב-14 בנובמבר שוחררה גשושית ההתרסקות על הירח - ה-MIP, אשר פגעה בקוטב הדרומי של הירח בצורה מבוקרת, והפכה את הודו לאומה הרביעית שהגיעה אל קרקע הירח.[2] MIP רוסקה סמוך למכתש שאקלטון בשעה 20:31 UTC וגרמה להתרוממות ענן אבק וסלעים ירחיים שנותחו על מנת לאתר קיומם של מים במצב קרח על הירח.[3]
עלות הפרויקט כולו מוערך בכ-3.86 מיליארד רופי שהם כ-90 מיליון דולר.[4]
במשך תקופה של שנתיים, הייתה החללית אומרה לבצע סקר מקיף של פני הירח ולהשלים מפת מאפיינים כימיים שלו, וליצור מפה טופוגרפית תלת ממדית של פניו. אזורי הקטבים היו אזורים בעלי עניין מיוחד משום שהם עשויים להכיל קרח מים.[5]
לאחר שעברה מספר תקלות טכניות כולל כישלון גלאי הכוכבים ובעיות טרמיות, חדלה צ'אנדריאן 1 לשדר לכדור הארץ ב-29 באוגוסט 2009. זמן קצר לאחר מכן הודיעה ISRO רשמית כי המשימה הסתיימה. צ'אנדריאן פעלה למשך 312 יום, כאשר הייתה אמורה לעבוד במשך שנתיים. למרות זאת, כ-95% ממטרות המשימה הושלמו.[6] בין הישגי המשימה ניתן למנות את גילויים של מולקולות מים באדמת הירח.[7]
מטרות המשימה
מטרות המשימה, כפי שפורסמו, היו:[8]
- לפתח, לבנות ולשגר גשושית למסלול סביב הירח על גבי משגר תוצרת הודו.
- ליצור אטלס תלת ממדי של כל פני הירח.
- ליצור מפה כימית ומינרלית של פני הירח, עם דגש על מיפוי מגנזיום, אלומיניום, צורן, סידן, ברזל, טיטניום, רדון, אורניום ותוריום.
- לבחון את התרסקות ה-MIP על קרקע הירח כהכנה לנחיתות רכות עתידיות על הירח.
מבנה החללית
החללית נבנתה בצורת קובייה באורך, גובה ורוחב של כ-1.5 מטרים. בשיגור היא שקלה 1,380 ק"ג כאשר מתוכם 523 ק"ג הם החללית עצמה ו-152 ק"ג ה-MIP.[9] הכוח החשמלי הופק על לוח סולארי בגודל 2.15 על 1.8 מטרים שסיפק עד 750 ואט. כמו כן נשאה עליה החללית בטריה נטענת ששימשה את החללית בזמן שהייתה מוסתרת מהשמש על ידי הירח.[10] מערכת ההנעה כללה מנוע אחד בעל דחף של 440 ניוטון ו-8 מנועים בעלי דחף של 22 ניוטון. הדלק אוחסן בשני מיכלי 390 ליטר.[10] החללית ניווטה ויוצבה בעזרת שני גלאי כוכבים, גירוסקופ, ו-4 גלגלי תגובה. התקשורת בוצעה באמצעות אנטנה פרבולית בקוטר 70 ס"מ.
הציוד המדעי שנשאה החללית כלל מכשירי חישה מרחוק בתחום האור הנראה, האינפרה-אדום הקרוב, וקרני X רכות וקשות. המשימה נשאה עימה 11 כלים מדעיים: חמישה מתוכם פותחו על ידי הודו וששת האחרים הם מתנת סוכנויות חלל אחרות: נאס"א, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל והתעופה הבולגרית, שהועלו על החללית ללא תשלום.[11]
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'אנדריאן 1 |
קישורים חיצוניים
- המשימה באתר סוכנות החלל ההודית (באנגלית).
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית).
- גשושית החלל ההודית מצלמת בירח
- אשכול צ'אנדריאן 1, באתר "הידען"
הערות שוליים
- ^ "Chandrayaan-1 / Moon Impact Probe". NASA. נבדק ב-5 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tricolour's 4th national flag on moon
- ^ Chandrayaan team over the moon
- ^ How India flew to the moon economy class
- ^ "Title: Chandrayaan-1: Science goals"
- ^ Chandrayaan-I Spacecraft Loses Radio Contact
- ^ Lunar Missions Detect Water on Moon
- ^ Scientific Objectives
- ^ Description
- ^ 10.0 10.1 Frequently Asked Questions
- ^ India sets its sights on the Moon
30406654צ'אנדריאן 1