המעבדה לחקר המאדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Mars Science Laboratory
הרובר קיוריוסיטי במכתש גייל, 31 באוקטובר 2012. התמונה מורכבת מ-55 תמונות נפרדות שהורכבו לכדי תמונת "סלפי"
הרובר קיוריוסיטי במכתש גייל, 31 באוקטובר 2012. התמונה מורכבת מ-55 תמונות נפרדות שהורכבו לכדי תמונת "סלפי"
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן בואינג, לוקהיד מרטין
תאריך שיגור 26 בנובמבר 2011, 15:02:00 UTC
משגר אטלס 5
אתר שיגור LC-41, נמל החלל קייפ קנוורל
מארס סיינס לברטורי
משימה
סוג משימה רובר
גרם שמיים מאדים
אתר נחיתה מכתש גייל
תאריך נחיתה 6 באוגוסט 2012
משך המשימה

תוכנן ל-668 ימי מאדים (686 ימי ארץ)
פעיל

4774 ימים
מידע טכני
משקל 900 ק"ג
אורך 3 מטרים
המחשת אמן של MSL במאדים
שיגור ה-MSL על גבי משגר אטלס 5 מנמל החלל קייפ קנוורל ב-26 בנובמבר 2011.

מארס סיינס לברטורי (באנגלית: Mars Science Laboratory - מעבדת מאדים) או בקיצור MSL היא משימה לחקר מאדים של נאס"א, שמטרתה לחקור באמצעות מעבדה ניידת (רובר) בשם קיוריוסיטי (Curiosity - סקרנות) את כוכב הלכת מאדים[1][2]. ה-MSL שוגרה ב-26 בנובמבר 2011 על גבי משגר אטלס 5 מ-SLC-41 שבנמל החלל קייפ קנוורל, ונחתה במאדים ב-6 באוגוסט 2012 במכתש גייל (Gale Crater)[3][4][5][6][7][8]. הרובר ביצע את הנחיתה המדויקת הראשונה על מאדים (בטווח של כ-100 ק"מ) ובשבועות שלאחר מכן העביר נתונים ותמונות[9]. מטרות משימתו, בין היתר, הן לסייע להעריך האם מאדים הוא, או היה, מקום בו יכולים להתקיים חיים ולנתח מדעית דוגמאות אדמה ואבנים[10].

הרובר קיוריוסיטי של משימת MSL כבד פי חמישה מכלי הרכב הרובוטיים הקודמים ספיריט ואופרטוניטי מתוכנית מארס רובר, ונושא מטען ייעודי הגדול פי עשרה מהם[11]. הרובר תוכנן לפעול במשך שנת מאדים אחת לפחות (686 ימים של כדור הארץ), תוך סריקת שטח רחב יותר מכל רכב רובוטי (רובר) אחר שנשלח אי פעם למאדים.

הרובר הוא חלק מהתוכנית לחקר מאדים של נאס"א, תוכנית בלתי מאוישת ארוכת טווח, המופעלת על ידי המעבדה להנעה סילונית והמכון הטכנולוגי של קליפורניה עבור נאס"א. ה-MSL היא גם חלק מתוכנית פלאגשיפ של נאס"א שעלותה הכוללת היא כ-2.3 מיליארד דולר[12].

מטרות ויעדים

למשימת MSL יש ארבע מטרות: לקבוע האם חיים יכלו להתקיים על מאדים אי פעם, לאפיין את האקלים על מאדים, לאפיין את גאולוגיית מאדים ולהוות הכנה לנחיתות מאוישות על מאדים. כדי להשלים מטרות אלו, לMSL ישנם 8 יעדים מדעיים[13][14]:

  1. לקבוע את טבעם וכמותם של תרכובות הפחמן האורגני. אם אף תרכובת אורגנית לא נמצאת, המידע יכול לעזור לקבוע כי חיים על מאדים, או עדויות לחיים בעבר על מאדים, אינם נמצאים קרוב לפני הקרקע. הוא גם יסייע בהבנת הגורמים הסביבתיים הגורמים להסרת חומרים אורגניים[15].
  2. לבדוק את "מלאי" החומרים הנדרשים לחיים כפי שאנו מכירים אותם: פחמן, מימן, חנקן, חמצן, זרחן וגופרית.
  3. זיהוי תכונות המייצגים אפקטים של מטבוליזם או חתימה ביולוגית אחרת.
  4. חקירת ההרכב הכימי, האיזוטופי והמינרלי של החומרים הגאולוגיים על פני ומתחת לפני השטח של מאדים.
  5. לנתח את התהליכים שגרמו ליצירת ולשינוי האבנים והאדמה במאדים.
  6. להעריך את התהליך ההתפתחות של אטמוספירת מאדים במהלך השנים.
  7. קביעת המצב, התפוצה והמחזוריות של המים והפחמן הדו-חמצני על מאדים.
  8. אפיון הקרינה במאדים בספקטרום הרחב, כולל קרינה קוסמית-גלקטית, קרינה קוסמית, מאורעים פרוטונים-סולאריים ונייטרונים בעלי אנרגיה גבוהה.

היסטוריה

טכנאים, מהנדסים ומדענים עובדים על הרובר, 29 ביוני 2010

באפריל 2008 דווח כי התוכנית עולה 235 מיליון דולר, 24% יותר מהמתוכנן, וכדי לפצות על כך נאס"א תהיה עלולה לקצץ בתוכניות אחרות לחקר מאדים[11]. באוקטובר 2008, ה-MSL התקרב ל-30% יותר מהסכום המתוכנן[16]. בנובמבר 2008 הפיתוח למעשה הסתיים, רוב החומרה והתוכנה של ה-MSL הושלמו והחלו לעבור בדיקות ומבחנים[17]. ב-3 בדצמבר 2008, הודיעה נאס"א כי שיגור MSL נדחה לסתיו 2011 בגלל מבחנים לקויים[18]. הסיבות הטכניות והתקציביות שעמדו מאחורי הדחייה הוסברו בפגישה במשרדי הנהלת נאס"א בינואר 2009[19][19].

בין ה-23 ל-29 במרץ 2009, הקהל הרחב היה יכול לדרג תשעה שמות שעלו לגמר בתחרות בחירת השם לרובר. הדירוג בוצע באתר האינטרנט של נאס"א כדי לסייע לשופטים שבחרו את השם[1]. ב-27 במאי 2009 נבחר השם המנצח, קיוריוסיטי, שהוצע על ידי תלמידת כיתה ו', קלארה מא מקנזס[1][2][20].

בסוף יוני 2010 טכנאי הרובר הוסיפו לו את מערכות הגלגלים, הדומות מאד לאלו ששימשו את המארס רובר והמארס פאת'פיינדר. הטכנאים והמהנדסים החלו לבחון את מערכות הגלגלים, שישמשו גם ככני נחיתה עבור הרובר שלא כמו קודמיו (המארס רובר והמארס פאת'פיינדר)[21].

ב-6 באוגוסט 2012, 8:33 לפי שעון ישראל, נחת הרובר על פני המאדים ותמונה ראשונה התקבלה ממנו לאחר 3 דקות.

מבנה הרובר

תרשים מבנה הרובר
ה-קיוריוסיטי (הגדול) לעומת המארס רובר (הבינוני) והמארס פאת'פיינדר (הקטן)
שלב השיוט (החלק העליון) וקפסולת ה-MSL

ממדים

אורכו של קיוריוסיטי הוא 3 מטרים ומשקלו 900 ק"ג, 80 מתוכם כלים מדעיים. לשם השוואה, אורך הרוברים מתוכנית מארס רובר היה 1.57 מטרים ומשקלם היה 174 ק"ג, 6.8 מתוכם כלים מדעיים[11].

מהירות

הרובר יוכל לטפס על אבנים בגובה 75 ס"מ ומהירותו המקסימלית תהיה כ-90 מטרים בשעה במצב ניהוג אוטומטי, אך המהירות הממוצעת המשוערת תהיה כ-30 מטרים לשעה בגלל תוואי שטח קשים, בעיות ראות ועוד. קיוריוסיטי תוכנן לעבור מרחק של לפחות 19 ק"מ במהלך שנת המאדים של משימתו[22].

מקורות אנרגיה

קיוריוסיטי מקבל אנרגיה מגנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי (RTG), ששימש בהצלחה את נחתות הוויקינג ב-1976. מערכת חשמל רדיוסטופית מפיקה חשמל מפרוק טבעי של פלוטוניום-238, שהוא איזוטופ לא-בקיע של הפלוטוניום. החום שנוצר כתוצאה מפירוק האיזוטופ מומר לאנרגיה חשמלית שמשמשת את הרובר לאורך כל העונות, ביום, בלילה ובמהלך סופות חול ואבק. החום שנוצר ישמש את הרובר גם לחימום מערכותיו[23][24].

הגנרטור שמשמש את קיוריוסיטי הוא חדשני מסוגו, מיוצר על ידי בואינג ונקרא Multi-Mission Radioisotope Thermoelectric Generator או בקיצור MMRTG[25]. ה-MMRTG יספק לרובר 125 ואט בתחילת המשימה ו-100 ואט אחרי מינימום 14 שנה[26][27]. קיוריוסיטי מפיק 2.5 קילוואט-שעה ליום לעומת המארס רובר שהפיק 0.6 קילוואט-שעה ליום[11].

מערכות חימום

הטמפרטורה באזורי הפעולה המתוכננים של הרובר נעה בין +30°C ל -127°C (פלוס 30 עד מינוס 127 צלזיוס). מערכת החימום של הקיוריוסיטי, שנקראת בקיצור HRS, מעבירה נוזל חם לאורך צנרת באורך 60 מטרים בגוף קיוריוסיטי כדי שרכיבים רגישים לקור וחום יוכלו לפעול בטמפרטורה הרצויה[28]. חום מושג גם באמצעות חום הרכיבים עצמם, וחום שנוצר מהגנרטור. למערכת יש אפשרות גם לייצר קור אם יהיה צורך בכך[28].

מחשבים

על הרובר ישנם שני מחשבים בשם RCE המכילים זיכרון המוגן מפני קרינה הבאה מהחלל ומפני מחזורי כיבוי[29]. כל זיכרון של המחשב כולל 256 kB של EEPROM, עוד 256 MB של DRAM ו-2 ג'יגה של זיכרון פלאש[30]. לשם השוואה, למארס רובר היו 3 MB של EEPROM ו-128 MB של DRAM ו-256 MB זיכרון פלאש.

מחשב ה-RCE משתמש במעבד IBM RAD750, יורשו של ה-RAD6000 ששימש את המארס רובר. ה-RAD750 מסוגל ל-400 MIPS לעומת ה-RAD6000 המסוגל רק ל-35 MIPS.

לרובר יש מערכת מדידה אינרציאלית, המספקת מידע על מיקום הרובר, מידע המשמש לניווט[30]. מחשבי הרובר מנטרים את עצמם באופן רציף כדי לשמור על הרובר מבצעי ולווסת את טמפרטורת הרובר[30]. פעילויות שונות, כמו למשל צילום תמונות, נהיגה והפעלת המיכשור המדעי, מבוצעות על ידי פקודות המגיעות מצוות הרובר בכדור הארץ[30]. במקרה של בעיה במחשב הראשי, המחשב המשני יכנס לפעולה[30].

  • קיוריוסיטי לעומת הMER, הMP והפיניקס
    קיוריוסיטי לעומת הMER, הMP והפיניקס
  • מרכז ההרכבה, הבדיקות, השיגור והפעולה של ה-MSL בJPL
    מרכז ההרכבה, הבדיקות, השיגור והפעולה של ה-MSL בJPL
  • קיוריוסיטי במהלך בדיקות
    קיוריוסיטי במהלך בדיקות
  • קיוריוסיטי במהלך בדיקות
    קיוריוסיטי במהלך בדיקות

כלים

1=שלב השיוט, 2=מגן אחורי, 3=שלב ההנמכה, 4=הרובר, 5=מגן חום, 6=תא המצנח
  • מצלמות - מצלמות הרובר פותחו על ידי Malin Space Science Systems.
    • MastCam - מערכת זו מספקת תמונות ספקטרה וצבע-אמת על ידי שימוש בשתי מצלמות[31]. המצלמות יכולות ליצור תצלומים צבעוניים ברזולוצייה של 1,600 × 1,200 פיקסלים, ולצלם עד 10 פריימים לשנייה באיכות 720p במצב ווידאו[31]. כל מצלמה תהיה בעלת 8 ג'יגה של זיכרון פלאש. המצלמות מצוידות בפוקוס אוטומטי היכול להתמקד בעצמים במרחק של 2.1 מטרים עד אין-סוף[32].
    • MAHLI - מערכת זו כוללת מצלמה המורכבת על הזרוע הרובוטית של הרובר[33] ומשמשת לביצוע תצלומים מקרוסקופיים של אבנים ואדמה. המערכת יכולה ליצור תצלומים צבעוניים של 1,600 × 1,200 פיקסלים ברזולוצייה של עד 14.5 מיקרון לפיקסל[33].
    • MARDI - מצלמה זו, הממוקמת מתחת לרובר, נועדה ליצירת תצלומים ברזולוצייה של 1,600 × 1,200 בזמן הנחיתה, מגובה של כ-3.7 ק"מ עד לגובה של 5 מטרים. התמונות שימשו לזיהוי אתר הנחיתה של הרובר[34].
    • Navcams - מצלמות ניווט. ב-MSL שני זוגות של מצלמות שחור-לבן המורכבות על ה"תורן" של הרובר לניווט[35][36]. אלה מצלמות המצלמות באור טבעי על מנת ליצור תמונות תלת-מימד סטריאוסקופיות[36]. המצלמות בעלות זווית ראייה של 45 מעלות[36].
  • ChemCam - מערכת חישה מרחוק, הכוללת שני כלים: LIBS ו-RMI. ה-LIBS מסוגל לאדות, באמצעות קרני לייזר, חלק מאבן או אדמה וה-RMI בוחן את ספקטרום האור המוחזר מהאבן המתאדה[37]. המערכת פותחה על ידי המעבדה הלאומית לוס אלמוס ומעבדת CESR הצרפתית, בעלות של כ-10 מיליון דולר (כ-4% מכלל התוכנית).
  • APXS - מכשיר זה יקרין קרינת אלפא של דוגמאות קרקע וימפה את ספקטרום קרני ה-X הנפלטים מהם כדי לקבוע את הרכב דוגמאות הקרקע[38]. מכשיר דומה לזה שימש גם את המארס פאת'פיינדר ואת הרוברים בתוכנית מארס רובר.
  • CheMin - קיצור ל-Chemistry and Mineralogy (כימיה ומינרולוגיה). אינסטורמנט קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן[39] שישמש לכימות מינרלים ולבחינת מבנה המינרלים[39].
  • SAM - ינתח תרכובות אורגניות מדוגמיות קרקע ודוגמיות אטמוספיריות[40].
  • RAD - כלי זה ימפה את הספקטרום הרחב של קרינה הנמצאת על פני השטח הקרובים של מאדים כדי לקבוע את אפשרות קיום החיים לבני אדם שינחתו על מאדים בעתיד.
  • DAN - חיישן ומקור ניטרונים פעימתי לאיתור מימן או קרח ומים בפני השטח הקורבים של מאדים. כלי זה מסופק על ידי סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה[41].
  • REMS - חיישן אולטרה-סגול ומכשרים מטאורלוגיים שיורכבו על התורן הראשי של הרובר וימדדו את הלחץ האטמוספירי, הלחות, זרמי רוח וכיוונם, טמפרטורת האוויר והאדמה ורמות הקרינה האולטרה-סגולה.
  • MEDLI - ממוקם במגן החום של הרובר וישמש למדידת נתונים אטמוספיריים בעת החדירה לאטמוספירת מאדים.
  • Hazcams - מצלמות תלת-מימד בעלות זווית ראיה של 120° שישמשו למניעת פגיעה ברובר ובזרוע הרובוטית שלו במהלך הנסיעה[42].

משגר

ה-MSL שוגר מנמל החלל קייפ קנוורל על גבי משגר אטלס 5 המסופק על ידי ULA. המשגר זהה למשגר ששימש לשיגורם של המקפת לסקר מאדים והניו הוריזונס.

מערכת הנחיתה

המחשה של שלב ההנמכה הממונעת וה-Sky Crane בפעולה

הנחתת מסה כבדה על מאדים היא אתגר מסובך. אטמוספירת מאדים צפופה מספיק כך שאין צורך ברקטות רציניות להאטת החללית שנעה בחלל במהירות עצומה, אך גם דלילה דיה כדי שיהיה אפשר להשתמש בחיכוך האטמוספירי ובמצנחים בלבד[43]. המארס רוברים והמארס פאת'פיינדר השתמשו בכריות אוויר כדי לספוג את עוצמת הנחיתה, אך ה-MSL גדול מידי מכדי להשתמש בטכניקה זו.

הקיוריוסיטי ירדה לקרקע מאדים באמצעות מערכת נחיתה חדשנית ובעלת דיוק נחיתה גבוה בשם EDL שהנחיתה אותו בתוך אליפסה של20X7 ק"מ מאתר הנחיתה (לעומת המארס רובר, שמערכת הנחיתה שלו הייתה בעלת יכולת דיוק בנחיתה באליפסה של 20 × 150 ק"מ)[44].

מערכת הנחיתה של ה-MSL מורכבת מ-4 שלבים, כל שלב מערכת בפני עצמה:[45][46]

חדירה מונחית לאטמוספירה

הרובר נמצא, במצב מכונס, בתוך ה"אירושל" - מגן, הכולל מגן אחורי ומגן חום, המגינים עליו במהלך המסע למאדים והחדירה לאטמוספירה. מגן החום, שקוטרו 4.5 מטרים (מגן החום הגדול ביותר שיוטס בחלל עד כה[47]), יאט את הרובר ממהירות של כ-6 ק"מ לשנייה למהירות של כמאך 2, אז פתיחת המצנח אפשרית. מערכת ההנחייה ששמשה את הרובר לדיוק בנחיתה היא מערכת דומה לזאת ששימשה את חלליות אפולו בחזרתם לכדור הארץ. המצנח נפרש בגובה של כ-10 ק"מ ובמהירות של כ-470 מטרים לשנייה[44].

הנמכה מוצנחת

כששלב החדירה לאטמוספירה הסתיים, והכמוסה הואטה למהירות של כמאך 2, בגובה של כ-10 ק"מ מפני הקרקע, נפרש מצנח בעל היכולת לשרוד במהירויות על-קוליות, ששימש גם את המארס פאת'פיינדר והמארס רובר[44].

ממרץ עד אפריל 2009 עבר המצנח בדיקות במנהרת הרוח הגדולה ביותר בעולם שנמצאת במרכז המחקר איימס ונמצא כשיר[48]. אורכו של המצנח הוא 50 מטרים וקוטרו 16 מטרים. המצנח יכול להיפתח ולפעול במהירות של 2.2 מאך וליצור עד ל-289 ניוטון של גרר באטמוספירת מאדים[48].

הנמכה ממונעת

בגובה של כ-1.8 ק"מ מעל פני מאדים, כשהכמוסה נעה במהירות של כ-100 מטרים לשנייה, הרובר ושלב ההנמכה הממונע משתחררים מהכמוסה[44]. שלב ההנמכה הממונעת הוא שלב המורכב מעל הרובר בעל 8 מנועים רקטיים הפועלים על הידרזין. המנועים פותחו על בסיס מנועי הנחיתה של נחתות הוויקינג ויכולים להפיק דחף של עד 3.1 קילו-ניוטון כל אחד[49]. תוך כדי ההנמכה הממונעת, הרובר פרש את גלגליו והשלב הבא, ה-Sky Crane הוריד את הרובר בעזרת כבלים אל פני הקרקע.

Sky Crane (עגורן שמיים)

מערכת ה-Sky Crane הנמיכה את הרובר והביאה אותו ל"נחיתה רכה" על אדמת מאדים[44]. הרובר הונמך באמצעות שלוש רתמות וכבל "טבורי" המעביר מידע מהרובר לשלב הממונע. בגובה של כ-7.5 מטרים מעל פני הקרקע השלב הממונע הגיע למהירות אפס והרובר מציב את רגליו על הקרקע. אחרי 2 שניות שבהם מוודא הרובר כי נחת על קרקע מוצקה ובטוחה, הוא מפעיל נפצים קטנים המשחררים אותו מהרתמות והכבל המחברים אותו אל השלב הממונע. לאחר מכן השלב הממונע מיד מטפס שוב לאוויר ומתרחק מהרובר ככל האפשר עד להתרסקותו בקרקע.

אתר הנחיתה

מכתש גייל
(למפת מאדים רגילה)
 
מכתש גייל
מכתש גייל
אזור הנחיתה שיועד ל-MSL (מוקף בעיגול צהוב) ושני אתרים בעלי עניין רב לחקירה (מסומנים בחצים)

אתר הנחיתה, מכתש גייל, נבחר על ידי מנהלי נאס"א בעזרת מומחים שעבדו על הפרויקט[4][5][6]. בתוך המכתש ישנו הר, עשוי משכבות אבנים, המתנשא לגובה של כ-4.8 ק"מ מרצפת המכתש, שאותו ה-MSL מתוכנן לחקור. אתר הנחיתה (האזור המוקף בצהוב בתמונה) הוא אזור שטוח בתוך המכתש, הנמצא לפני ההר. אזור הנחיתה הוא אליפטי, אורכו 20 ק"מ ורוחבו כ-25 ק"מ. קוטרו של מכתש גייל כולו הוא 154 ק"מ.

אתר הנחיתה מכיל אבנים ואדמה שנשטפו מקירות המכתש, והמדענים יקבלו הזדמנות לבחון את הסלעים המרכיבים את האזור. אתר הנחיתה מכיל גם אבנים בעלי צפיפות גבוהה מאד וצבע בהיר מאוד; אבנים מסוג זה עוד לא נבחנו במאדים. האזור עשוי להיות חופו של אגם עתיק, וזו תהיה ככל הנראה מטרתה הראשונה של המשימה, לבחון את האזור לקיומם של מולקולות אורגניות.

פעילות על פני המאדים

ב-20 באוגוסט 2012 פירסמה נאס"א תמונות ראשונות של ניסוי שערכה המעבדה הניידת "קוריוסיטי" על פני מאדים. הניסוי נמשך כעשר שניות במהלכן שיגרה המעבדה קרני לייזר בעוצמה של 14 מיליג'אול כלפי סלע בגודל אגרוף, שנמצא במרחק שלושה מטר ממנה. מטרת הניסוי העיקרית הייתה תרגול השימוש בלייזר לצורך מחקר החומרים שבסלע (שמכונה "קורוניישן") והרכבם הכימי. הניסוי צולם באמצעות מצלמת מעבדת הכימיה "ChemCam"[50].

-6 באוגוסט 2012 הגיע הרובר "קיוריוסיטי" שולי אאוליס מונס כמטרה לחקור את ההר[51].

ב-11 בספטמבר 2014 החל ה רובר "קיוריוסיטי" של מארס סיינס לברטורי לחקור את מורדות ההר.

ב-5 בנובמבר 2016 (לאחר שקיוריוסיטי היה על פני המאדים 1,552 סול) נסע הרובר מרחק של 11.7 ק"מ על מורדות ההר.

תיאור מסלולו של קיוריוסיטי במהלך שהותו על מאדים מאז שעזב את אזור הנחיתה בין השנים 2013 - 2016
תיאור מסלולו של קיוריוסיטי במהלך שהותו על מאדים מאז שעזב את אזור הנחיתה בין השנים 2013 - 2016

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המעבדה לחקר המאדים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Name NASA's Next Mars Rover" 27-5-2009
  2. ^ 2.0 2.1 "NASA Selects Student's Entry as New Mars Rover Name" 27-5-2009
  3. ^ "Geometry Drives Selection Date for 2011 Mars Launch"
  4. ^ 4.0 4.1 "NASA's Next Mars Rover To Land At Gale Crater" 22-7-2011
  5. ^ 5.0 5.1 "NASA's Next Mars Rover to Land at Huge Gale Crater" 22-7-2011
  6. ^ 6.0 6.1 "Mars rover aims for deep crater" 22-7-2011
  7. ^ "NASA's Shuttle and Rocket Launch Schedule" 27-10-2010
  8. ^ "כמה קשה לנחות על מאדים?" מתוך אתר הידען 2-8-2012
  9. ^ גלויה מכוכב אחר: צפו בעוד צילומים ממאדים, מעריב, 28 באוגוסט 2012
  10. ^ "Mars Science Laboratory: Mission" 12-3-2010
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 . "Troubles parallel ambitions in NASA Mars project" 14-4-2008
  12. ^ "NASA Delays Next Mars Rover Mission" 4-12-2008
  13. ^ "Science Objectives of the MSL" 27-5-2009
  14. ^ Mars Science Laboratory Mission Profile
  15. ^ "NASA Mars Rover Will Check for Ingredients of Life" 25-1-2011
  16. ^ Mars Science Laboratory: Still Alive, For Now 10-10-2008
  17. ^ MSL Technical and Replan Status 9-1-2009
  18. ^ "Next NASA Mars Mission Rescheduled For 2011 4-12-2008
  19. ^ 19.0 19.1 "Mars Science Laboratory: the budgetary reasons behind its delay" 2-3-2009
  20. ^ "NASA Invites Students to Name New Mars Rover" 18-11-2008
  21. ^ "Next Mars Rover Sports a Set of New Wheels" 11-10-2008
  22. ^ "Mars Science Laboratory — Homepage" 7-10-2008
  23. ^ "Multi-Mission Radioisotope Thermoelectric Generator" 1-1-2008
  24. ^ "Mars Exploration: Radioisotope Power and Heating for Mars Surface Exploration" 18-4-2006
  25. ^ "Technologies of Broad Benefit: Power" 14-6-2008
  26. ^ "Mars Science Laboratory - Technologies of Broad Benefit: Power" 23-4-2011
  27. ^ "Overview of NASA Program on Development of Radioisotope Power Systems with High Specific Power" 12-5-2009
  28. ^ 28.0 28.1 "Keeping it Cool (...or Warm!)" 19-1-2011
  29. ^ "Mars Science Laboratory Mission Page - Rover "Brains""
  30. ^ 30.0 30.1 30.2 30.3 30.4 "Mars Science Laboratory: Mission: Rover: Brains" 27-3-2009
  31. ^ 31.0 31.1 "Mast Camera (Mastcam)" 18-3-2009
  32. ^ http://www.msss.com/msl/mastcam/MastCam_description.html
  33. ^ 33.0 33.1 "Mars Hand Lens Imager (MAHLI)" 23-3-2009
  34. ^ http://msl-scicorner.jpl.nasa.gov/Instruments/MARDI/
  35. ^ Mars Science Laboratory Rover in the JPL Mars Yard
  36. ^ 36.0 36.1 36.2 Eyes and Other Senses
  37. ^ "MSL Science Corner: Chemistry & Camera (ChemCam)" 9-9-2009
  38. ^ http://msl-scicorner.jpl.nasa.gov/Instruments/APXS/
  39. ^ 39.0 39.1 "MSL Science Corner: Chemistry & Mineralogy (CheMin)" 9-9-2009
  40. ^ "MSL Science Corner: Sample Analysis at Mars (SAM)"
  41. ^ Dynamic Albedo of Neutrons (DAN)
  42. ^ "Mars Science Laboratory: Mission: Rover: Eyes and Other Senses: Four Engineering Hazcams (Hazard Avoidance Cameras)"
  43. ^ "The Mars Landing Approach: Getting Large Payloads to the Surface of the Red Planet" 21-10-2008
  44. ^ 44.0 44.1 44.2 44.3 44.4 "Final Minutes of Curiosity's Arrival at Mars" 8-4-2011
  45. ^ "Mission Timeline: Entry, Descent, and Landing" 19-6-2008
  46. ^ http://ieeexplore.ieee.org/Xplore/login.jsp?url=http%3A%2F%2Fieeexplore.ieee.org%2Fstamp%2Fstamp.jsp%3Farnumber%3D04161341&authDecision=-203
  47. ^ Large Heat Shield for Mars Science Laboratory
  48. ^ 48.0 48.1 "Mars Science Laboratory Parachute Qualification Testing" 15-4-2009
  49. ^ http://aerojet.com/news2.php?action=fullnews&id=135
  50. ^ אילן גטניו, קיוריוסיטי ירה לייזר ופוצץ אבן במאדים, ישראל היום, 21 באוגוסט 2012
  51. ^ הודעת נאס"א על נחיתת הרובר בסמוך להר. אוגוסט 2012


משימות לחקר מאדים
יעפים
הושלמו מארינר 4 • מארינר 6 • מארינר 7 • מארס 6 • מארס 7 • זונד 2 • שחר • רוזטה
נכשלו מארס 1 • מארינר 8
מקפות
הושלמו מארינר 9 • מארס 2 • מארס 3 • מארס 5 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • פובוס 2 • מארס גלובל סרוויור
פעילות 2001 מארס אודיסיי מארס אקספרס • מקפת לסקר מאדים • מייבן • Mars Orbiter Mission • מקפת שיירי הגז אקסו מארס (אקסו מארס) • משימת תקווה מאדים • טיאנוון-1
בתכנון
נכשלו מארס 4 • פובוס 1 • מארס אובזרבר • מקפת האקלים של מאדים • נוזומי • יינגהו-1
נחתות
הושלמו מארס 3 • תוכנית ויקינג (ויקינג 1 • 2) • מארס פאת'פיינדר • פיניקס
פעילות InSight‏ (2018)
בתכנון הפלטפורמה הקרקעית של משימת אקסו מארס (2022)
נכשלו תוכנית מארס (2‏ • 3 • 6 • 7) • נחתת הקוטב של מאדים • חלל עמוק 2 • ביגל 2 • סקיאפארלי
רוברים
הושלמו סוג'ורנר • מארס רובר (ספיריט • אופורטוניטי)
פעילים קיוריוסיטי • מארס 2020 (פרסווירנס) • ג'וז'ונג (טיאנוון-1)
בתכנון רובר אקסו-מארס (2022)
ראו גם משימות מאוישות למאדים • חקר מאדים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המעבדה_לחקר_המאדים&oldid=2611712"