בראשית (גשושית)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בראשית[1]
מודל הגשושית אשר הוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
מודל הגשושית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015
מידע כללי
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 22 בפברואר 2019
משגר פלקון 9
משימה
סוג משימה נחתת
גרם שמיים הירח
משך המשימה כחודשיים
מידע טכני
משקל בשיגור 585 ק"ג
משקל 164 ק"ג
קוטר 1.49 מטר במצב שיגור
2.288 מטר בנחיתה
גובה 1.535 מטרים

בראשית הייתה גשושית מסוג נחתת שפותחה על ידי עמותת SpaceIL במטרה לנחות על הירח. עמותת SpaceIL הוקמה בשנת 2011 ומטרתה היא להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח. בנוסף לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי מטרתה הייתה להוות השראה ולעורר את דמיונם של ילדים ונוער ולהגביר משיכתם לתחומי חקר החלל והמדעים[2].

הגשושית פותחה בעידוד התחרות הבינלאומית גוגל לונאר אקס פרייז להנחתת גשושית בלתי מאוישת על הירח, המפותחת על ידי גורם פרטי.

שיגור הגשושית לירח בוצע מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX ב־22 בפברואר 2019[3].

במהלך נחיתת החללית ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה[4]. למרות הכישלון להשיג נחיתה רכה, ישראל היא השביעית מבין מדינות וסוכנויות חלל, אשר הצליחה להקיף את הירח ולהביא אובייקט אל פני השטח.

בתאריך 13 באפריל, יומיים לאחר התרסקות הגשושית, הכריז נשיא SpaceIL מוריס קאהן, כי בכוונתו להקים צוות לבניית בראשית 2.[5].

הקמת המיזם

המדינה הראשונה שהנחיתה גשושית בנחיתה רכה הייתה ברית המועצות עם לונה 9 בפברואר 1966 וסימנה עוד הישג במרוץ לחלל. ארצות הברית הייתה השנייה כשהנחיתה את סרויור 1 ביוני 1966 (ראו תוכנית סרוויור). אחרי שהסובייטים הנחיתו את לונה 24 ב-1976 הייתה הפסקה ארוכה בנחיתות רכות על הירח. סין הייתה המדינה השלישית שהנחיתה גשושית בנחיתה רכה ב-2013[6]. בנוסף להן יפן (הגשושית היטן), הודו וסוכנות החלל האירופית (הגשושית סמארט-1) שלחו מקפות שהתרסקו על פני הירח.

שאיפתה של SpaceIL היא להפוך את ישראל למדינה הרביעית שמצליחה להנחית גשושית בנחיתה רכה על הירח ו"בראשית" הייתה הגשושית הראשונה במימוש השאיפה הזו.

בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז[7], בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר[8]. העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של מוריס קאהן[9].

בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח[10] והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.

מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח[11]. שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.

ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח[12]. אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלושגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; שמות שגויים, למשל, רבים מדי.

ציוני דרך

הסרת הלוט מדגם הגשושית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע אופיר אקוניס, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.

ב־2011 בוצע שיגור ניסיון של מערכת ניווט הגשושית בבקעת בית שאן. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם החיישנים מצליחים לנתח את המידע בזמן אמת. במהלך הניסוי שוגרה רקטה ועליה מטע"ד לגובה של כ־300 מטרים והצניחה מצלמה ומשדר, הניסוי הוכתר בהצלחה. בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני גובה מהקרקע.

באוקטובר 2015, ציינה SpaceIL ציון דרך משמעותי בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על הסכם שיגור לחלל, באמצעות משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX. בטקס חגיגי להכרזת החתימה על הסכם השיגור של הקבוצה, שנערך במעמד נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, הוצג מודל חדש לגשושית[13].

מאז 2016 התבצעו בדיקות של כל מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה.

בספטמבר 2017 החל השלב הקריטי של הרכבת מבנה הגשושית[14] (אינטגרציה), שבו שולבו כל מערכות המשנה השונות של הגשושית לכדי יחידה אחת, לקראת בדיקות עמידות נוספות.

בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - המנוע והדלק בשיתוף עם התעשייה האווירית לישראל. הגשושית נבנתה בשטח מפעל מבת־חלל של התעשייה האווירית לישראל, ונכנסה לשלב של בדיקות וניסויים, לבדיקת מוכנותה לתנאי חלל.

במאי 2018 בוצע בכפר טרומן ניסוי לבדיקת מערכות שונות של הגשושית, ובמיוחד חיישנים המשמשים בתהליך הנחיתה. במהלך הניסוי החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית והועלו באמצעות עגורן לגובה של עשרות מטרים במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי נותחו והושוו לצורך כיול וביצוע התאמות[15]. בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל[16]. באותו חודש בוצע גם ניסוי הרעדה שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור[17].

ביולי 2018 הכריזה העמותה על תכנון לשיגור הגשושית בדצמבר 2018, תאריך השיגור נדחה מאז ל־22 בפברואר 2019. בסוף אוגוסט 2018 נפתחה תחרות לבחירת שם לגשושית[18], ונבחר השם "בראשית".

בתחילת אוקטובר 2018 פורסם כי נחתם הסכם בין SpaceIL וסוכנות החלל האמריקאית, על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי, והמקפת לסקר הירח תנסה לצלם את הגשושית הישראלית כשזו תנחת על הירח[19][20]. לצורך כך הותקן בגשושית רפלקטור לייזר, שפעולתו דומה למחזיר אור, שהיה אמור לסייע לנאס"א לאתר את מיקומה על הירח.

מאפיינים טכניים

מסך הטלמטריה הראשי בחדר הפיקוד

מחשב המשימה של "בראשית"[21] זהה לזה ששוגר בלוויין BGUSAT ועוצמת החישוב שלו דומה לזו של טלפון חכם. המחשב פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל והוא מיועד במיוחד עבור לוויינים זעירים. שבב בעל ליבה כפולה מדגם GR712RC מתוצרת חברת רמון־צ'יפס הישראלית, אשר שימש בגשושית היפנית "היאבוסה 2" שימש גם את "בראשית"[22] בתור מערכת על שבב[23]. השבב יכול לפעול בטמפרטורת שבין 55- מעלות צלזיוס ל־125 מעלות צלזיוס, ולהגיע לביצועים של עד 200 MFLOPS[24].

התכנון ההנדסי הראשוני[25] כלל גשושית בגודל של בקבוק ליטר וחצי[26], במחשבה להוזיל עלויות ולהפחית במשקלה. מאחר שאין בנמצא בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, תכננו בהמשך גשושית בגודל 72 × 72 × 96 סנטימטר ובמשקל של כ־140 קילוגרם בהמראה וכ־40 קילוגרם בלבד בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק)[27].

בעיצובה הסופי היה משקל הגשושית 585 קילוגרם בשיגור לחלל (164 משקל יבש), גובהה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר כשהרגליים פרושות. הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד לירח.

תהליך הבקרה על מסלול הגשושית כלל סדרה של סימולציות מסלול ותמרונים על מנת לוודא שהם יעברו בהצלחה, ולאחר מכן עבר למעבדה היברידית בה התבצעה אמולציה של התמרון לווידוא סופי של נכונות הסימולציה. הפקודות שודרו למקוטעים ממרכז הבקרה שבתעשייה האווירית במטה יהוד, דרך מרכזי תקשורת לעבר הגשושית. כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה) בסיומן נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר השמש לטעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת[28]. הגשושית שידרה בחזרה אלפי נתונים שונים (מצב המיכשור, התוכנה, חיישנים, טלמטריה, וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם העריכו והבינו מה מצבה, והחליטו כיצד להמשיך הלאה בהתאם.

מערכת ההנעה של בראשית, פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל ומחו"ל. בין היתר, המנוע הראשי של בראשית היה מתוצרת חברת Nammo שבווסטקוט בריטניה, דגם LEROS 2b אשר עבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש במגן חום מטיטניום אשר נבנה במיוחד עבור בראשית בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.

צילום

דגם סופי בגודל מלא של "בראשית"
כפי שהוצג ביום השיגור בכיכר הבימה בתל אביב
Beresheet model on Habima Square 20190222 01.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 02.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 03.jpg
Beresheet model on Habima Square 20190222 04.jpg

על בראשית שבע מצלמות למשימות שונות. חמש מצלמות נועדו לצלם את אדמת הירח בכיסוי פנורמי. מצלמת הסלפי מוקמה על רגל הגשושית וכוונה על הרגל, על דגל ישראל, ונועדה לצלם חלק מאדמת הירח. בנוסף הייתה מצלמת וידאו. ששת המצלמות מדגם B3320[29] בעלות רזולוציה של 8.2 מגה פיקסל כל אחת ורגישות לאור ברמה של 1 לוקס. מצלמות אלו מיועדות לפעול בטמפרטורות שבין 40- ל־85+ מעלות צלזיוס[30][31].

בשיוט בחלל הגשושית נעה בסיבוב במהירות זוויתית של מעלה לשנייה, וכיוון שהתמונות אינן מגיעות מיידית (מפאת קצב העברת הנתונים), ניתן רק על סמך הסימולציה להניח באיזו כיוון המצלמות תיהיינה. לכן כדי לצלם את כדור הארץ, נשלחת פקודה מראש לצילום שש תמונות בהפרש קבוע של זמן אחת מן השנייה, כך שאחת מהתמונות לפחות תצא טובה[32].

תקשורת

ציוד התקשורת של "בראשית" עם כדור הארץ פותח על ידי חברת Space Micro עבור גשושית ירח בשם לאדי של סוכנות החלל האמריקאית. הציוד פעל בתחום תדרי ה־S-Band[33] והוא נבנה במהלך שנת 2015[34].

עקב סיבובו של כדור הארץ, הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית, אם בגלל מיקום של ישראל ביחס לגשושית, או בזמן שהגשושית עצמה הייתה בצד המרוחק של הירח. לפיכך צריך היה להשתמש בתחנות ממסר. שירותי התקשורת סופקו על ידי חברת SSC השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות ממסר באוסטרליה, צ'ילה, הוואי, דרום אפריקה וגרמניה[35] ורשת חלל עמוק של נאס"א[36].

חוזה התקשורת מול חברת התקשורת[37] שהקצתה את ערוץ התקשורת לקשר עם הגשושית היה צפוי להסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.

המשימה

במסגרת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ברכב חלל נוסף שיגרום להגדלת המסה ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה": הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני.

עם ביטול התחרות בחסות גוגל, בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה המטרה לנחות על הירח.

לאחר שהייתה משלימה את משימתה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח.

משימה מדעית

לגשושית הייתה גם משימה מדעית, שאותה יזם והוביל פרופסור עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע. החוקרים מנסים להבין בחקר הירח, איך נוצרו הסלעים הממוגנטים על פני הירח, ומה אפשר ללמוד מכך על תהליכי היווצרותו על ידי ניסוי למדידה של השדה המגנטי של הירח (מגנומטר ירחי).

אהרונסון צוטט "בקרום של הירח יש סלעים ממוגנטים, כמו סלעים על כדור הארץ, אבל בניגוד לכדור הארץ שיש לו שדה מגנטי גלובלי בגלל ליבת הברזל, לירח אין שדה גלובלי כזה, לכן זו תעלומה איך נוצרו הסלעים הממוגנטים ומתי זה קרה. אפשרות אחת היא שבעבר היה לירח שדה מגנטי גלובלי, אבל הוא דעך ונעלם. אפשרות אחרת היא שהשדות המגנטיים נוצרו מההשפעות של פגיעת אסטרואידים גדולים בירח. אם נוכל לזהות את גיל הסלעים המגנטיים ואת המקור הגיאולוגי שלהם, נדע טוב יותר איזו אפשרות היא הנכונה, ונוכל לנסות להבין את התהליכים שהובילו אליה[38]."

בראשית צוידה במגנטומטר קטן שמשקלו פחות מקילוגרם בעזרתו מדדה את השדה המגנטי של הסלעים. המגנטומטר נבנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וביצע מדידות של השדה המגנטי כבר בהקפות שלפני הנחיתה החל ממרחק של 600 ק"מ מפני הירח, ובמהלך הירידה לנחיתה, והיה צפוי להמשיך בכך גם בנחיתה עצמה ואחריה[39]. את גיל הסלעים ומקורם אפשר להעריך גם לפי צילומים של הגשושית, מפות גאולוגיות קיימות של הירח ומיקומם, ליד מכתשים למשל. את הנתונים ינתח צוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות המתמחה בחקר השדה המגנטי של הירח ובתום הניתוח יופץ המידע לכלל הקהילה המדעית.

קפסולת זמן

בגשושית הותקנה בדצמבר 2018 "קפסולת זמן" עם דיסקים מיוחדים הכוללים מידע רב בקבצים דיגיטליים: אנציקלופדיית ויקיפדיה[40], מילונים ב־27 שפות, ציורי ילדים[41], סמלים יהודיים וישראליים כגון העתק מגילת העצמאות, התנ"ך, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, שירים, ספר חת"ת[42] מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה SpaceIL שייצרה ושיגרה את הגשושית[43].

תקוותם הייתה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית.

קפסולת הזמן הוכנה על ידי Arch mission foundation והכילה נתונים דיגיטליים בנפח כולל של 200 גיגה ובנוסף ארכיון אנלוגי[44].

המסע אל הירח, מסלולים ונחיתה

שיגור הטיל פלקון 9 עליו "בראשית" יחד עם לוויין תקשורת אינדונזי ולווין מדגים טכנולוגיות של חיל האוויר האמריקאי
מסלול השיגור של פאלקון 9 ועליו "בראשית"

הגשושית שוגרה על גבי משגר פלקון 9 מספר B1048 של חברת SpaceX למסלול כבידתי אליפטי בעל אקסצנטריות גדולה שנע בין מרחק של 215 קילומטר ועד 60 אלף קילומטר מפני כדור הארץ, וזמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות[45].

על ידי הפעלת מבערים בנקודת הפריגיאה[46][47] הגשושית צברה מהירות, וכך המסלול האליפטי שלה הלך והתארך. לאחר חמישה תימרונים המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. כשחלפה בסמוך לירח עצמו הפעילה את שמונת המנועים הרקטים שלה כדי לשנות זווית, לאחר מכן גם את המנוע הראשי כדי להאט, ולהילכד בשדה הכבידה של הירח, והקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה[45],

בסיום משימתה, אורך הדרך הכולל שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר, וזהו המרחק הארוך ביותר של גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח[48]. לקראת הנחיתה חיישנים איתרו נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה היו מתוכננים להפסיק את פעולתם חמישה מטרים מעל הקרקע ויתרת הדרך תוכננה כנפילה חופשית בתנאי הכבידה של הירח[49].

נקודות ציון במסע בחלל

תמרונים בהשפעת כבידת כדור הארץ

מסלול בראשית סביב כדור הארץ (מיקומה במסלול לאחר התמרון השני)

ב־22 בפברואר 2019, בשעה 03:45 לפי שעון ישראל, שוגרה הגשושית בהצלחה על גבי משגר פלקון 9 מקייפ קנוורל שבפלורידה, התנתקה מהמשגר בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ, ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ[50].

ב־24 בפברואר בשעה 13:29 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ראשון עם התחשבות בבעיה שהתגלתה בעוקב הכוכבים. המנוע הראשי הופעל לראשונה בנקודה הקרובה לכדור הארץ - הפריגיאה - למשך 30 שניות, והגדיל בהצלחה את רום המסלול סביב כדור הארץ - האפוגיאה[51]. ב־25 בפברואר לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני אך הוא בוטל עקב אתחול לא רצוני של מחשב הגשושית[52].

ב־28 בפברואר בשעה 21:30 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני. המנועים הופעלו למשך 4 דקות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־131,000 ק"מ מכדור הארץ[53]. ב־5 במרץ, בשעות הצהריים המוקדמות לפי שעון ישראל, בוצע צילום סלפי ראשון של הגשושית. בתמונה נראה שלט ובו: כיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams". כן נראה בתמונה כדור הארץ ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים (חלק מיבשת אוסטרליה), וחלק מגוף הגשושית[54].

ב־7 במרץ בשעה 15:11 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ[55].

ב־19 במרץ בשעה 14:30 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול המגיע, באפוגיאה, ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה המסלול החדש חצה את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע (אנ') שמייצב את תנועת הגשושית כדי ששיכשוך הדלק שנתמעט במיכלים לא יטלטל אותה, וישנה את זוויתה וכיוונה[56].

ב־1 באפריל בשעה 9:00 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון חמישי. המנועים הופעלו למשך כ־72 שניות והביאו את הגשושית בהצלחה למסלול האחרון והמדויק (על פי סימולציה) לפני תמרון לכידת הירח[48]. במהלך השיוט התקרבה בפעם האחרונה בראשית לכדור הארץ (בפריגיאה של 1,700 קילומטר), וצילמה אותו ממרחק של כ־16,000 קילומטרים.

תמרונים בהשפעת כבידת הירח

מסלול הגשושית בראשית סביב לירח

ב־4 באפריל בשעה 17:17 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון ללכידה בשדה הכבידה של הירח. תמרון זה היה הקריטי ביותר במסעה של הגשושית אל הירח. אם תמרון זה היה נכשל, הגשושית הייתה מתרסקת בירח עוד לפני תאריך הנחיתה, או נלכדת במסלול סביב השמש. כבר מליל ה־4 באפריל הגשושית נמצאה תחת השפעת הכבידה של הירח. אך על מנת להישאר במסלול סביב הירח, היינו להילכד בשדה הכבידה שלו (שכן מהירותה השאירה אותה במסלול סביב כדור הארץ), היא נדרשה לבצע תמרון לכידה. במהלך התמרון, המנוע הראשי הופעל לראשונה למשך כשש דקות על מנת להאט את הגשושית בקצב של 324 מטר לשנייה, ממהירות של 8,500 קילומטר לשעה עד להגעה למהירות של 7,500 קילומטר לשעה ביחס לירח. בתוך כך הגיעה בראשית לפרילונה (המרחק הכי קרוב לירח במסלול סביבו) של כ־500 קילומטר מפני הירח[57]. במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.

ב־7 באפריל בשעה 04:36 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון הראשון סביב הירח, כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 ק"ג של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 ק"מ באפולונה (Apolune) לגובה של 750 ק"מ מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 ק"מ מעל פני הירח[58].

ב-8 באפריל בשעה 07:48 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 ק"מ[59].

ב-9 באפריל בשעה 08:34 לפי שעון ישראל, בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 ק"ג. בראשית נכנסה למסלול מסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 ק"מ עם זמן הקפה של שעתיים[60].

ב-10 באפריל בשעה 19:40 לפי שעון ישראל, בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כ-5 ק"ג. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים[61].

תקלות במהלך הדרך

חיישן עוקב כוכבים

בתהליך ניווט רכב חלל אל יעדו הוא עושה שימוש במערכת ניווט מבוססת עוקב כוכבים. עוקב כוכבים סורק ומצלם את החלל ומשווה את תמונת מיקום הכוכבים המתקבלת לתמונות שנטענו לזיכרון המערכת טרם צאתה למשימה כך שרכב החלל והמנטרים אותו בתחנת הקרקע יכולים לדעת את מיקומו ואת נטייתו במרחב.

בבדיקות התקינות הראשונות למערכות "בראשית", לאחר התנתקותה מהטיל המשגר, התברר שעל אף קיומו של קונוס (buffle) שמגן עליו, עדיין עוקב הכוכבים מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות האנרגיה הסולרית.

אתחול אוטונומי של המחשב ותמרון שבוצע באיחור

הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה.

ביומה החמישי של המשימה הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. הגשושית הייתה אמורה לבצע הפעלת מנועים נוספת, כדי להעביר אותה למסלול שחלקו הגבוה רחוק עוד יותר מכדור הארץ. ההפעלה הייתה אמורה להתבצע בחלקו הקרוב של המסלול, הפריגיאה, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור שבו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע, כך שהיא תוכננה להתבצע באמצעות רצף אוטומטי של פקודות. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל בעצמו את התמרון[62] כתוצאה מהשפעת מעבר דרך חגורות ואן אלן על הרכיבים האלקטרונים. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה וב־28 בפברואר בוצע התמרון השני בהצלחה.

נחיתה

התוכנית: נחיתה רכה

אתר הנחיתה שיועד לגששית בראשית בים הרוגע מסומן בנעץ צהוב.
הדמיית הגשושית על אדמת הירח

נחיתת הגשושית תוזמנה לבוקר הירח, שאורכו כ-48 שעות. במשך יממה ירחית משלים הירח הקפה סביב עצמו, האורכת מעט פחות מ־28 יממות ארציות. בצהרי הירח טמפרטורת פני הירח עולה ליותר מ־120 מעלות צלזיוס, ובליל הירח יורדת הטמפרטורה לכ־170 מעלות מתחת לאפס. הגשושית הייתה אמורה לפעול על פניו בשעות שלפני צהרי הירח במשך כשלושה ימי ארץ, על מנת לנצל באופן מיטבי את השעות הקרירות יחסית ונוחות לפעולת מערכות האלקטרוניקה של הגשושית, בטרם תעלה הטמפרטורה והן יפסיקו לפעול מחד, אך חמימות מספיק כדי לאפשר ייצור אנרגיה סולארית בעזרת מערכי התאים הפוטו-וולטאיים הקטנים של הגשושית מאידך.

לאחר הנחיתה הייתה הגשושית אמורה למדוד את השדה המגנטי על פני הירח, לצלם תמונות פנורמיות של אתר הנחיתה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ[38][42][49].

לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל בתמרון הנחיתה מעל ים הרוגע בירח. תמרון הנחיתה היה צפוי להאט את מהירותה מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות.

תמרון הנחיתה כלל סדרת פעולות. הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ונחירי הפליטה של המנועים פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 ק"מ מעל פני הירח הופעלו מנועי המשנה, ודחף גזי הפליטה שלהם נגד כיוון התנועה בלם את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לאתר הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה לתאוצה ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה תמורת הגז שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי מחשב מערכת הבקרה האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתו להחליט על דחיית תוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה שהראתה תקינות של המערכות, התקבלה החלטה להמשיך, והחל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה האופקי לנפילה אליפטית אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע, כאשר במשך ההנמכה הייתה אמורה הגשושית להתייצב אנכית לחלוטין לפני הקרקע. כדי להאט את הנפילה בעזרת דחף המנוע, הופעלו המנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של מטרים ספורים מאדמת הירח היה דחף המנועים אמור להאט את תנועת הגשושית עד עצירה כמעט מוחלטת, ולהביא לנחיתה רכה על הקרקע[63].

בפועל: נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת

בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ביחידת המדידה האינרציאלית (IMU) השנייה של הגשושית, ואבדה תקשורת הטלמטריה באמצעות רשת החלל העמוק של JPL, כאשר בזמן זה מאבדת הגשושית גובה במהירות, ונוטה בזווית לא אופטימלית לנחיתה. לאחר דקות, בגובה 10 ק"מ, חזרה תקשורת הנתונים לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל, והחללית המשיכה לאבד גובה. לאחר אתחול מחשב הגשושית חזר המנוע לפעילות, אך בגובה של כק"מ לפני הקרקע, כאשר מהירות נפילת הגשושית הייתה כ-500 קמ"ש והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על כ-150 מטר, והחללית התרסקה אל אדמת הירח[63].

חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים היא כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי. אתחול המחשב וחזרת המנוע לפעולה אירעו קרוב מדי לקרקע, כאשר מהירות הנפילה כבר לא אפשרה לבלום כראוי, והפסקת התקשורת ארעה בעת ההתרסקות[64][65][66].

לפיכך, לא בוצעה "נחיתה רכה" והגשושית לא הצליחה במשימתה זו. עם זאת, למעשה נחתה הגשושית על הירח נחיתת ריסוק, שלא בשלמות[67][68][69].

מימון הפרויקט

עלות הפרויקט הייתה כ־95 מיליון דולר. השותפה המרכזית לו היא התעשייה האווירית לישראל.

הנדבן ואיש העסקים מוריס קאהן הוא התורם העיקרי של הפרויקט ותרם כ־100 מיליון ש"ח מתוך כ־320 מיליון השקלים, עלותו הכוללת, שאף שימש כיו"ר הדירקטוריון ומאז 2017 כיהן כנשיא העמותה[70]. כמו כן התורמים המרכזיים לפרויקט הם קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון שתרמו באפריל 2014 כ־16 מיליון דולר למיזם[71].

כמו כן תרמו גם סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ובעלי הון נוספים. בעזרת מימון המונים[72] שערכה העמותה ב־2014, נאספו מהציבור הרחב 240,000 דולר: דולר אחד על כל מייל בדרך לירח. סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע השתתפו בפרויקט בכ־9.5 מיליון ש"ח[73]. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות[8], אך הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה, והמשיכה בגיוס משאבים.

הפרויקט יצר שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. בין השותפים לפרויקט ניתן למנות גם את מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע והטכנולוגיה, בזק וכן עשרות מהנדסים ומאות מתנדבי העמותה.

תנאי התחרות המקורית היו ללא מימון ממשלתי, וזה השפיע על היכולת הטכנית האפשרית, ועל מחיר הפיתוח הנמוך ביחס למשימות מקבילות, אך במימונים ממשלתיים.

שיאי ותקדימי חלל של בראשית

  • זו הייתה הגשושית הזולה והחסכונית ביותר ששוגרה לירח. עלותה עומדת על כ־100 מיליון דולר[50].
  • זו הייתה הגשושית הקלה והקטנה ביותר ששוגרה לירח. ושטסה עם הכי פחות דלק לירח. כל הגשושית שקלה 585 קילוגרם, מתוכם מערכת ההינע כולל הדלק שקלה 400 קילוגרם, והחללית עצמה כשהיא ריקה שקלה 165 קילוגרם[50][74][38].
  • זו הייתה הגשושית הקטנה ביותר ששוגרה לירח. ממדים: גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר מ־2 מטרים[75].
  • זו הייתה הגשושית שנבנתה בלוח זמנים הקצר אי פעם[76].
  • זו הייתה הגשושית הירחית הראשונה שנבנתה ביוזמה פרטית, ולא כפרויקט ממשלתי[76][49].
  • זו הייתה הגשושית הראשונה שנבנתה שלא במימון ממשלתי, שהקיפה והגיעה למסלול הקפה של הירח[77].

תפילת הדרך לגשושית

הרב גדעון בנימין, רב היישוב נוף איילון חיבר תפילת הדרך מיוחדת לכבוד שיגור הגשושית, וזה נוסח התפילה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתשלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידינו. שתוליך את חלליתנו לשלום ותסמכֶהָ לשלום, ותצילה מכל מיני תקלות, ונזכה לראותה מגיעה לירח לשלום. ותחזירה לשמחה ולשלום. כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. כי א־ל שומע תפילה ותחנון אתה. ברוך אתה שומע תפילה"[78].

קישורים חיצוניים

סיקור עיתונאי:

הערות שוליים

  1. "Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles". nocamels. 18 בדצמבר 2017. 
  2. סרטונים יאללה, Lets get to the moon, סרטון באתר יוטיוב
  3. מערכת ערוץ 20, היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח, באתר ערוץ 20, 21 בפברואר 2019
  4. אסף רונאל, דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח, באתר הארץ
  5. עמית לגו‏, מוריס קאהן מכריז: פרויקט בראשית 2 יוצא לדרך, באתר וואלה! NEWS‏, 13 באפריל 2019
  6. רויטרס‏, הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2013
  7. רפאלה גויכמן, צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2017
  8. 8.0 8.1 SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט, באתר ynet, 23 בנובמבר 2017
  9. רוני קרצנר, ‏עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום, באתר "פורבס ישראל", 28 במרץ 2019
  10. על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018, ‏24 בינואר 2018
  11. אודי עציון, אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
  12. הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר, 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.
  13. מור קומפני, הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
  14. החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח, באתר ynet, 14 בספטמבר 2017
  15. מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף, באתר SpaceIL
  16. טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה, באתר SpaceIL
  17. רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה, באתר SpaceIL
  18. היא קטנה, חכמה ותביא לנו המון גאווה!, הפרסום בפייסבוק
  19. נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה, באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018
  20. נאס"א תשתף פעולה במשימת הגשושית הישראלית הראשונה לירח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2018
  21. משה גלנץ, הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  22. סיפור של גאווה ישראלית עם קשר ספייס־איי־אלי, בחשבון הפייסבוק של SpaceIL, מתאריך 2 בדצמבר 2014
  23. GR712RC, באתר רמון־צ'יפס(באנגלית)
  24. GR712RC Product brochure, באתר Cobham Gaisler
  25. אתם בחרתם - כך יקראו לגשושית הישראלית הראשונה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
  26. גודל של כ־10 × 10 × 35 ס"מ, ומשקל של כ־1.5 קילוגרם
  27. שירות הידען, ‏חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL, באתר "הידען", 11 בפברואר 2013
  28. ראיון עם נועם לייטר - מהנדס הבקרה של בראשית, כאן, 21 בפברואר 2019
  29. Beresheet, www.planetary.org (בEnglish)
  30. IMPERX B3320 CCD Camera, Imperx Website (בen-US)
  31. http://www.karmel.co.il/שונות/בראשית-צילום-בחלל-וסלפי-על-הירח פורטל הכרמל - בראשית צילום בחלל וסלפי על הירח
  32. סתיו נמר, ‏תמרון מוצלח נוסף לחללית הישראלית, צפו בענני הגשם מעל ישראל, באתר מעריב השבוע, 1 באפריל 2019
  33. "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה, באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014
  34. מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!, באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015
  35. First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission, SSC - Swedish Space Corporation, ‏2019-04-05 (בen-US)
  36. Jonathan O'Callaghan, SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon, Forbes (בEnglish)
  37. מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון
  38. 38.0 38.1 38.2 צעד ענק למדינה קטנה, צעד ענק למדינה קטנה, ‏2019-02-21 (בעברית)
  39. SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית, באתר SpaceIL
  40. ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה, באתר ערוץ 20
  41. http://kids.spaceil.com/drawings/=SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!
  42. 42.0 42.1 ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון כפר חב"ד גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019
  43. https://www.space.gov.il/news-space/131428=סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן
  44. The Lunar Library: Genesis, Arch Mission Foundation (בen-US)
  45. 45.0 45.1 איתי נבו, ‏צעד ענק למדינה קטנה, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2019
  46. באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer (אנ')
  47. בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול, הידען, ‏2019-04-13 (בhe-IL)
  48. 48.0 48.1 מייקי לוי‏, "תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2019
  49. 49.0 49.1 49.2 איך מטיסים חללית לירח?, איך מטיסים חללית לירח?, ‏2019-03-28 (בעברית)
  50. 50.0 50.1 50.2 אודי עציון, החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2019
  51. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019
  52. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019
  53. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019
  54. בר חיון, החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 במרץ 2019
  55. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019
  56. ירון דרוקמן, תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ, באתר ynet, 19 במרץ 2019
  57. ירון דרוקמן, החללית הישראלית נלכדה בכוח המשיכה של הירח, באתר ynet, 4 באפריל 2019
  58. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 7 באפריל, 2019
  59. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 7 באפריל, 2019
  60. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 9 באפריל, 2019
  61. Twitter logo initial.svg ציוץ של SpaceIL ברשת החברתית טוויטר, עדכון סטטוס, 10 באפריל, 2019
  62. ירון דרוקמן, תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2019.
  63. 63.0 63.1 SpaceIL (11 באפריל 2019), LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land., בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2019 
  64. Israel To The Moon, Preliminary technical information collected by the teams shows that the first technical issue occurred at 14 km above the Moon. At 150 meters when the connection with #Beresheet was lost, it was moving at 500 km/h, making a collision inevitable. #IsraelToTheMoon #SpaceIL, @TeamSpaceIL, ‏2019T7:18 (בEnglish)
  65. Israel To The Moon, Our engineers think that a technical glitch in one of the components caused the main engine to shut down - making it impossible to slow the spacecraft’s descent. By the time the engine was restarted its velocity was too high to land properly. #Beresheet #SpaceIL #IsraelToTheMoon, @TeamSpaceIL, ‏2019T7:18 (בEnglish)
  66. מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח, בעמוד הפייסבוק של SpaceIL, ‏12 באפריל 2019
  67. עידו סולומון ואסף יחזקאלי, ‏"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח, באתר ‏mako‏‏, ‏11 באפריל 2019‏
  68. בר חיון, החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי, 11 באפריל 2019, אתר סוכנות החלל הישראלית
  69. ניצן סדן, התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-04-12
  70. רפאלה גויכמן, צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2017
  71. "Israel space project gets million boost from casino mogul Adelson". Reuters. 9 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017. 
  72. יאיר מור, ‏תרם 100,000 דולר כדי לצפות בשיגור הישראלי לירח, באתר ‏mako‏‏, ‏25 ביוני 2014‏
  73. ביוני 2017 הודיעו על 7.5 מיליון ש"ח ו־2 מיליון דולר הושקעו כבר קודם לכן - בדרך לירח: משרד המדע יגדיל ההשקעה ב־SpaceIL, באתר ynet, 29 ביוני 2017
  74. אבי בליזובסקי, ‏בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019
  75. שחר סמוחה, ‏יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?, באתר גלובס, 16 בפברואר 2019
  76. 76.0 76.1 איתי נבו, ‏לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 בפברואר 2019
  77. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם xprize-1m
  78. יוסי אסולין, המדען החב"די שפיקח על החללית ביקש: תפילה לשיגור החללית, באתר בחדרי חרדים, י"ט אדר תשע"ט.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0